העונה הזו תיזכר לנצח לא בגלל השיאים שהקבוצה הזו קבעה וגם לא בזכות התארים שהניפה
ולאחר מכן הוכנסו אל ארון התארים שלה או למוזיאון ברצלונה אלא ובעיקר בזכות הכדורגל
הטהור והיפה.
למעשה לאורך כול ההיסטוריה היו קבוצות שחרטו על דגלן את המשחק היפה כמו ברזיל 70,
הולנד 88, אייאקס של רינוס מיכאלס, וברצלונה של קרוייף כול הקבוצות הללו שחקו כדרוגל יפה ומעניין ואף תרגמו את זה לתארים אך משראינו מברצלונה של פפ גורדיולה היה הכדורגל המושלם ביותר כדורגל סוחף ומרגש בד ובד שלא מאפשר לך למצמץ אפילו לשנייה
המשחקים בלה ליגה בליגת האלופות ואפילו בקופה דה לראי אפיינו את 4-3-3 המסורתי של בארסה. מעט מאוד קבוצות בעולם אם בכלל יכולות לאפשר לעצמן סגנון משחק התקפי שכזה
משום שהאמונה הקיימת בעולם הכדורגל בפרט או בספורט בכלל היא שהתקפה מתחילה בהגנה ואני לא חולק על זה אך אני חושב שמאמנים לקחו את האימרה הזו צעד אחד קדימה ומעדפים כדורגל סגור ומשעמם וזאת כדי להגיע לתארים בצורה בטוחה מבלי לקחת סיכונים
מיותרים שעלולים לעלות להם במשרותהם ואלה שכבר מנסים את סגנון המשחק ההתקפי נכשלים משום שברגע שמחלטים על סגנון שכזה אין מקום לזיפזופים אלא להתמדה בדרך שהיא תביא אותך להשגים והפנית כול המשאבים למען מטרה זו ומעל הכל אמונה שזו השיטה שאיתה ננצח אך גם נפסיד.ואת זה ברצלונה מצליחה לעשות ושלא נתבלל גם לבארסה היו שנות שפל אך הם תמיד האימנו בדרך הזו ואף התמידו בה.
לא נשכח את משחק ההגנה המושלם והמתואם היטב של חוליית ההגנה, את הפריצות באגף ימין של דני אלבס ואת הדבל פסים אם מסי על הקו, את העוצמה האדירה של יה יה טורה במרכז המגרש, את הורסטליות והסיבובים במקום של צאבי, את הכנסות הכדורים והגול הגואל מגמר כול אנגלי משעמם שנתיים ברציפות של אנדרס איניסטה,את הנרי הבלתי נגמר, את סמואל אטו מלך האריות בעל הסיומת הקטלנית והווינר הענק, ועוד ילד קטן בשם לאונל מסי (משיח) שמשגע את העולם
אז תודה לך בארסה על עונה כו יפה מרגשת סוחפת ומושלמת תודה!!!
ולאחר מכן הוכנסו אל ארון התארים שלה או למוזיאון ברצלונה אלא ובעיקר בזכות הכדורגל
הטהור והיפה.
למעשה לאורך כול ההיסטוריה היו קבוצות שחרטו על דגלן את המשחק היפה כמו ברזיל 70,
הולנד 88, אייאקס של רינוס מיכאלס, וברצלונה של קרוייף כול הקבוצות הללו שחקו כדרוגל יפה ומעניין ואף תרגמו את זה לתארים אך משראינו מברצלונה של פפ גורדיולה היה הכדורגל המושלם ביותר כדורגל סוחף ומרגש בד ובד שלא מאפשר לך למצמץ אפילו לשנייה
המשחקים בלה ליגה בליגת האלופות ואפילו בקופה דה לראי אפיינו את 4-3-3 המסורתי של בארסה. מעט מאוד קבוצות בעולם אם בכלל יכולות לאפשר לעצמן סגנון משחק התקפי שכזה
משום שהאמונה הקיימת בעולם הכדורגל בפרט או בספורט בכלל היא שהתקפה מתחילה בהגנה ואני לא חולק על זה אך אני חושב שמאמנים לקחו את האימרה הזו צעד אחד קדימה ומעדפים כדורגל סגור ומשעמם וזאת כדי להגיע לתארים בצורה בטוחה מבלי לקחת סיכונים
מיותרים שעלולים לעלות להם במשרותהם ואלה שכבר מנסים את סגנון המשחק ההתקפי נכשלים משום שברגע שמחלטים על סגנון שכזה אין מקום לזיפזופים אלא להתמדה בדרך שהיא תביא אותך להשגים והפנית כול המשאבים למען מטרה זו ומעל הכל אמונה שזו השיטה שאיתה ננצח אך גם נפסיד.ואת זה ברצלונה מצליחה לעשות ושלא נתבלל גם לבארסה היו שנות שפל אך הם תמיד האימנו בדרך הזו ואף התמידו בה.
לא נשכח את משחק ההגנה המושלם והמתואם היטב של חוליית ההגנה, את הפריצות באגף ימין של דני אלבס ואת הדבל פסים אם מסי על הקו, את העוצמה האדירה של יה יה טורה במרכז המגרש, את הורסטליות והסיבובים במקום של צאבי, את הכנסות הכדורים והגול הגואל מגמר כול אנגלי משעמם שנתיים ברציפות של אנדרס איניסטה,את הנרי הבלתי נגמר, את סמואל אטו מלך האריות בעל הסיומת הקטלנית והווינר הענק, ועוד ילד קטן בשם לאונל מסי (משיח) שמשגע את העולם
אז תודה לך בארסה על עונה כו יפה מרגשת סוחפת ומושלמת תודה!!!
טוטו צ'אי
