הפרעת כסף 

הפרעת כסף לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז - בראי הכלכלה הלאומית

                             מאת : נעמי גינת - יועצת חינוכית ומאמנת

לקויות הלמידה הינן הלקויות השכיחות ביותר במערכת החינוך, ושיעורן באוכלוסיה עומד על כ-15% .

חלק ניכר מלקויי-הלמידה נושר מביה"ס, ו/או אינו מסוגל לעמוד בתנאי-הסף של המוסדות האקדמיים.

כשדנים בהיבט הכלכלי של לקויי-הלמידה -מקובל להתייחס לעלויות הנכבדות, הנופלות בעיקר על כתפי ההורים, ואשר כוללות : מיגוון איבחונים , טיפול תרופתי, שעורי עזר ותיגבור למודי, תפריט מיוחד , סדנאות ותראפיות שונות, מפגשי אימון (coaching ) ועוד עלויות אלה נאמדות בכ-800,000 ש"ח לאדם, ומע' החינוך הענייה שלנו- שותפה אך לחלקן.

אולם מן הראוי לבחון את הסוגייה הכלכלית גם ברמה החברתית-לאומית , ולשאול :

* מהי תרומתם הפוטנציאלית של אזרחים בעלי לקויות-למידה להתפתחות הכלכלית של המדינה ?

* איזו תרומה-אפשרית אנו מחמיצים, כשאיננו משקיעים את הנדרש לטיפול בצרכיהם המיוחדים, בגיל הצעיר ?

* איזה נזק כלכלי, (אישי) ולאומי , אנו מסבים לעצמנו בהזנחתם ?

הבה ניתן למספרים לדבר בשם עצמם : עודד טירה, לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים ויו'ר המכון למנהיגות העתיד בנגב- חקר ומצא כי אזרח בוגר, שלא רכש השכלה והכשרה מקצועית גבוהה - תורם לתוצר הלאומי הגולמי כ- 170,000 ש"ח בשנת עבודה.

לעומתו- עובד אקדמאי או בעל הכשרה מקצועית גבוהה - תורם לתל"ג כ- 970,000 ש"ח בשנה !

תחשיב פשוט מראה, איפוא, כי עובד משכיל ומיומן- תורם למשק הלאומי, בכל שנה, 800,000 ש"ח יותר , מעמיתו הלא משכיל, סכום המצטבר ל- 28,000,000 ש"ח במרוצת 35 שנות העבודה, עד ליציאה לפנסיה ! להפסיד סכום אדיר שכזה , על עובד אחד - זהו לוקסוס שאיננו יכולים לאפשר לעצמנו !!

זאת מבלי להזכיר את רמת-החיים, הדימוי-העצמי, השאפתנות, הסיפוק וההגשמה-העצמית אשר חווה עובד בכיר בעבודתו, ביחס לעמיתו בדרגים הנמוכים. הללו הינם ערכים אשר מחזקים את תחושת הלכידות וההשתייכות החברתית בקרב האזרחים, ותורמים לחינוכו ולעיצובו של הדור הבא.

מחקר מקיף שנערך במכללת תל-חי מראה כי כ-70% מהאסירים בבתי הסוהר- סובלים מלקויות למידה.

ממצא זה מחזק ממצאים שנמצאו גם בחו"ל, ומצביעים על כך שבעלי לקויות למידה נדחקים לשולי החברה ומידרדרים להתמכרויות,לעבריינות ולפשיעה - בסיכוי גבוה מאלו שאינם סובלים מלקויות אלה. אחזקתו של כל עבריין בבית הסוהר - עולה לקופת משלם המיסים כ- 100,00 ש"ח לשנה. אילו היה העבריין המזיק- אזרח משכיל ומועיל -הוא היה , כאמור, תורם לקופה הצבורית המשותפת שלנו 970,000 ש"ח בשנה.

מן המפורסמות הוא כי נהגים בעלי לקות קשב וריכוז -מעורבים בתאונות דרכים - פי 3 יותר מהאחרים . תאונות הדרכים אינן רק מקפדות חיים ופוגמות באושרנו . ביטוחים יקרים, טיפולים רפואיים שיקומיים, אבדן ימי עבודה, פגיעה ביכולת ההשתכרות - הם רק חלק מההיבטים הכלכליים שלהן. התערבות טיפולית מקדימה - עשוייה להפחית משמעותית את שיעור התאונות , על ההשלכות הכספיות שלהן.

לסיכום - מנקודת המבט הכלכלית גרידא- אם נשקיע באיתור מוקדם של לקויות הלמידה ובמתן מענה-טיפולי מתאים - לא רק שנחסוך להורי הילדים הוצאות מכבידות , אלא שנרחיב את מעגל העובדים , נגדיל את תרומתם לתל"ג ונפחית את ההוצאות הלא-רצויות הנגרמות לנו. זה משתלם, וזה בידנו !