ישנם שניים, בעצם שלושה, טיפוסים של בני אדם.
? אלה שבעיקר פותרים בעיות.
? אלה שברוב המקרים יוצרים בעיות.
? אלה שלפעמים פותרים ולפעמים יוצרים בעיות.
העובדה ש- 20% מהצוות יוצרים 80% מהתוצאה היא די ידועה. מעניין שאלו הם נתונים ממוצעים. יש חברות שבהן העובדים שמאמציהם מכוונים להשגת התוצאות מהווים יותר מ- 20% מכלל העובדים. זה קורה לעיתים קרובות בחברות צעירות המתפתחות בקצב מהיר, ובהן קבוצה של אנשים שחושבים בצורה דומה מגשימים את הרעיונות שלהם בהתלהבות רבה. כמובן, ההישגים שם טובים והעניינים מתקדמים. אבל עם הזמן לאותם האנשים שרודפים אחר ההצלחה מצטרפים יותר ויותר אנשים שמתמחים ביצירת בעיות, והתנועה קדימה לאט-לאט נבלמת, ולפעמים אפילו פונה לכיוון המנוגד.
פעם שאלתי את הבעלים של קבוצת חברות שבדיות מצליחות, במה טמון הסוד של הצמיחה המהירה כל כך של המפעלים שלו?
הוא אמר דבר נכון מאוד: אנשי הצוות צריכים לייצר את התוצרת שמתאימה לתפקידים שלהם. אם איש הצוות אינו מייצר את התוצרת הזאת, כנראה הוא מייצר משהו נוסף (למשל, שיחות על דברים כלליים, רכילויות ומזימות בתוך הצוות וכו'). בדרך כלל זה מפריע גם לכל העובדים האחרים להגיע לתוצאות טובות.
אתם בקלות יכולים לנתח את עבודתם של העוזרים שלכם (והם - של העוזרים שלהם) ע"י הסתכלות פשוטה על הפונקציות אותן הם מבצעים.
מה קורה בתחומי האחריות שלהם?
האם רמת היצרנות עולה?
האם נשמר הסדר?
בואו נבחן מצב סטנדרטי.
יש בחברה בחור נהדר, מנהל מחלקת מכירות.
נעשים הרבה פעולות וצעדים, אבל המכירות לא גדלות.
ההנהלה מקבלת מידע על בעיות שונות, וכן צצים אינספור תירוצים, כגון:"זאת לא העונה", "הביקוש ירד", "התחרות גדלה" וכדומה. במקביל לא מוצעים פתרונות לבעיה.
בדרך כלל זהו סימן לחור מוסווה בתוך החברה שלכם. עובד כזה לא יודע איך, או פשוט לא רוצה לגרום לעניינים לנוע בכיוון הנכון.
בנג'מין פרנקלין כתב על עובדים מסוג זה עוד לפני מאתיים שנים: "מומחה בתחום מציאת התירוצים בדרך כלל אינו מומחה בשום דבר אחר".
להלן דוגמה הפוכה לחלוטין.
יש לכם בעיות בהנהלת חשבונות ואתם חייבים להביא לשם בן אדם חדש שיהיה מסוגל להשליט סדר בתחום. לאחר ביצוע הפעולות הנדרשות לכך, עובד שאחראי על גיוס כוח האדם בחברתכם (או, אם מדובר בחברה קטנה, כל עובד שהטלתם עליו את המשימה הזאת) מוצא במהירות את האדם המתאים. הדוחות והניירת חוזרים להיות מסודרים, תחום הכספים נרגע, ההוצאות המיותרות קטנות... ובמקביל ערך ההכנסה הממוצעת לעובד בחברה גדל.
בוודאות אין לכם חור בהנהלת חשבונות, אבל עוד יותר חשוב מזה - הכול בסדר אצלכם בתחום גיוס כוח האדם.
כל זה נשמע די פשוט. אבל אם אתם באמת תנתחו את העובדים ותבינו מה טיבו של כל אחד מהם, החיים שלכם יהיו הרבה יותר קלים.
תנסו לעשות את הפעולה הפשוטה הזאת:
תשימו על שולחן העבודה שלכם דף נייר, ובמשך שבוע תרשמו בו מי מהעובדים שלכם הביא למשרד בעיות, ומי הגיע עם פתרונות מוכנים.
תקדישו יותר תשומת לב לעובדים שגורמים לעניינים לנוע בכיוון הנכון, זה מגיע להם.
? אלה שבעיקר פותרים בעיות.
? אלה שברוב המקרים יוצרים בעיות.
? אלה שלפעמים פותרים ולפעמים יוצרים בעיות.
העובדה ש- 20% מהצוות יוצרים 80% מהתוצאה היא די ידועה. מעניין שאלו הם נתונים ממוצעים. יש חברות שבהן העובדים שמאמציהם מכוונים להשגת התוצאות מהווים יותר מ- 20% מכלל העובדים. זה קורה לעיתים קרובות בחברות צעירות המתפתחות בקצב מהיר, ובהן קבוצה של אנשים שחושבים בצורה דומה מגשימים את הרעיונות שלהם בהתלהבות רבה. כמובן, ההישגים שם טובים והעניינים מתקדמים. אבל עם הזמן לאותם האנשים שרודפים אחר ההצלחה מצטרפים יותר ויותר אנשים שמתמחים ביצירת בעיות, והתנועה קדימה לאט-לאט נבלמת, ולפעמים אפילו פונה לכיוון המנוגד.
פעם שאלתי את הבעלים של קבוצת חברות שבדיות מצליחות, במה טמון הסוד של הצמיחה המהירה כל כך של המפעלים שלו?
הוא אמר דבר נכון מאוד: אנשי הצוות צריכים לייצר את התוצרת שמתאימה לתפקידים שלהם. אם איש הצוות אינו מייצר את התוצרת הזאת, כנראה הוא מייצר משהו נוסף (למשל, שיחות על דברים כלליים, רכילויות ומזימות בתוך הצוות וכו'). בדרך כלל זה מפריע גם לכל העובדים האחרים להגיע לתוצאות טובות.
אתם בקלות יכולים לנתח את עבודתם של העוזרים שלכם (והם - של העוזרים שלהם) ע"י הסתכלות פשוטה על הפונקציות אותן הם מבצעים.
מה קורה בתחומי האחריות שלהם?
האם רמת היצרנות עולה?
האם נשמר הסדר?
בואו נבחן מצב סטנדרטי.
יש בחברה בחור נהדר, מנהל מחלקת מכירות.
נעשים הרבה פעולות וצעדים, אבל המכירות לא גדלות.
ההנהלה מקבלת מידע על בעיות שונות, וכן צצים אינספור תירוצים, כגון:"זאת לא העונה", "הביקוש ירד", "התחרות גדלה" וכדומה. במקביל לא מוצעים פתרונות לבעיה.
בדרך כלל זהו סימן לחור מוסווה בתוך החברה שלכם. עובד כזה לא יודע איך, או פשוט לא רוצה לגרום לעניינים לנוע בכיוון הנכון.
בנג'מין פרנקלין כתב על עובדים מסוג זה עוד לפני מאתיים שנים: "מומחה בתחום מציאת התירוצים בדרך כלל אינו מומחה בשום דבר אחר".
להלן דוגמה הפוכה לחלוטין.
יש לכם בעיות בהנהלת חשבונות ואתם חייבים להביא לשם בן אדם חדש שיהיה מסוגל להשליט סדר בתחום. לאחר ביצוע הפעולות הנדרשות לכך, עובד שאחראי על גיוס כוח האדם בחברתכם (או, אם מדובר בחברה קטנה, כל עובד שהטלתם עליו את המשימה הזאת) מוצא במהירות את האדם המתאים. הדוחות והניירת חוזרים להיות מסודרים, תחום הכספים נרגע, ההוצאות המיותרות קטנות... ובמקביל ערך ההכנסה הממוצעת לעובד בחברה גדל.
בוודאות אין לכם חור בהנהלת חשבונות, אבל עוד יותר חשוב מזה - הכול בסדר אצלכם בתחום גיוס כוח האדם.
כל זה נשמע די פשוט. אבל אם אתם באמת תנתחו את העובדים ותבינו מה טיבו של כל אחד מהם, החיים שלכם יהיו הרבה יותר קלים.
תנסו לעשות את הפעולה הפשוטה הזאת:
תשימו על שולחן העבודה שלכם דף נייר, ובמשך שבוע תרשמו בו מי מהעובדים שלכם הביא למשרד בעיות, ומי הגיע עם פתרונות מוכנים.
תקדישו יותר תשומת לב לעובדים שגורמים לעניינים לנוע בכיוון הנכון, זה מגיע להם.
