המילה זוגיות מקפלת בתוכה מחויבות.חייבים להבין זאת. בהכללה גסה ואיני מתכוון לפגוע חלילה,באותם מעטים שאינם כאלו ,יש לי הרגשה מוזרה שחלק ניכר מהגברים הגרושים אינם מבינים את משמעות המילה הזו.אותם גברים גרושים שחוו את נושא הנישואין סבורים שמחויבותם הסתיימה עם הגירושין.יש להם :ילדים, קריירה מוצלחת יותר או פחות,נכסים ומזונות אותם הם נדרשים לשלם לגרושתם.בזה, לדעתם, תם תפקידם המחייב ועתה הם פנויים לעידן אחר של קלילות,אקראיות, זמניות והנאה צרופה לתפיסתם.
מנגד נמצאות הנשים הגרושות אשר חווה את טראומת הגירושין,חוו בגידות שאינן פשוטות, חוו יחס מזלזל.חוו,במלים אחרות, גבר ישראלי מצוי.שוב לא כל הנשים מלאכיות משמים ולא כל הגברים הם השטן בהתגלמותו,אבל זו הפרדה נכונה במידה מרובה.
מכאן ,ניתן להבין שאנו באים לקשר השני שלנו מעמדות שונות.עמדות המובילות למשברים ולעימותים לא פשוטים.הבנה שונה של המציאות, תפיסת הזוגיות בדרכים שונות ומכאן קרוב המשבר הבא מהר יותר ממה שאנו מצפים.
לעומת זאת יש זוגיות מוצלחת.לאו דווקא אצל זוג אחד או שניים במדינה.יש תקווה באם נשכיל ,הגבר והאישה, לעמוד על הבעייתיות ולנסות לפתור את הקשיים המובנים בתוך מערכות מעין אלו.
לוקח על עצמי, לנסות לאתר את הכשלים ולהציע פתרונות מעשיים:
1.תאום ציפיות- זו מילה מעט מתנשאת.כולם, משתמשים במילה הגדולה הזו.אבל, חשוב לשני האנשים בקשר לדעת, להבין ולאבחן את הציפיות של האחר.זה אינו חייב להיות בתחילתו של הקשר.זה לא יהיה בתחילתו של הקשר.הרי בתחילת הקשר אנו מנסים מאוד להרשים את בן/בת הזוג. "דורכים על קליפות של ביצים".מנסים ליצור את הדימוי והתדמית הטובה ביותר.הישרה ביותר.ההגונה ביותר.(אלו הם האנשים "המסוכנים ביותר").אנו משקרים אותה ואת עצמנו.אנו, אולי מאמינים במה שאנו אומרים, אבל לא תמיד הגונים והוגנים כלפי בת הזוג וכלפי עצמנו.למרות זאת, אם כל ההסתייגות שמניתי כדאי ורצוי לברור היטב מה הציפיות שלנו? האם אנו רוצים בזוגיות מלאה? אולי חלקית? האם לגור, בסופו של דבר ביחד? הסכם ממון? חתונה? שותפות כספית? אלפי פריטים קטנים הבאים לכדי מכלול של כוונה ורצון. לכך יש כמובן משמעות רבה בהתייחסות שלנו לקשר הזוגי.האם זה תואם את הרצון שלה? ושלו? האם יש מוכנות נפשית לכך או במלים אחרות האם יש בסיס ערכי, נפשי ועובדתי לאותן כוונות הנאמרות בדבור.
2.פתיחות- דברו עד שיימאס לכם ואז עוד קצת.חייבים לדבר.חייבים לדבר על הכול.אל תסתירו שום דבר מעברכם.על תסתירו מאומה על התשוקות והמאוויים שלכם.דברו על החששות והפחדים ,למרות שאולי אין זה "גברי" לטעמכם.ברצוני להרגיע אותך.לכולנו יש פחדים רבים.זה חלק מהיותנו בני אדם החיים בחברה.כדי לדבר עם בת זוגך על לבטים ועל החמצות, על תקוות ועל מציאות.פתיחות אינה מנוגדת לפרטיות.במידה מסוימת היא מחזקת אותה.הפתיחות נותנת לכם את היכולת לשמור על פרטיות גם במערכת זוגית.הפרטיות לכשעצמה חייבת להיות מצומצמת מאוד.אישית לחלוטין וגם אז שתף אותה עם בת הזוג.ירווח לך באם תשתף אותה.זה יהדק את הקשר הזוגי.זכור :הא רוצה אותך ואתה רוצה בה.היא רוצה אותך כאדם שלם ולא מושלם.הנתינה שלה ,העזרה שלה לפחדים ולחששות שלך יהדקו את הזוגיות ולא יפחיתו מטבעה.
3.נאמנות-זו מילת המפתח בזוגיות, אלא, אם החלטתם אחרת.הצעה ראשונה:אם החלטתם אחרת אל תמשיכו בזוגיות הזו.קראו לזה ידידות,יזיזות או כל הגדרה אחרת.אבל, זו, אינה זוגיות.פשוט לא.הבגידה לכשעצמה היא נוראית, מבישה, פוגעת ומשפילה.היא חלק ממערך גדול יותר של חוסר נאמנות וחוסר תוחלת לקשר בינכם.נאמנות אינה נקבעת בחוזה,אינה נקבעת בדבור, אינה תוצר של יראה מבת הזוג.נאמנות היא התוצר המלא והשלם של הזוגיות בינכם.ויתרתם עליה, ויתרתם על הזוגיות.אין כאן הנחות,אין קיצורי דרך, אין דרך חזרה.(כמעט אין דרך חזרה).הבגידה אינה רק אקט פיסי כמו שאנו נוטים לחשוב או לתרץ אותה.הבגידה היא הסימן הקשה והנוראי לזוגיות שאינה בריאה.זהו המצב האינטימי הסופי של הזוגיות.בגדת באינטימיות הזו, בגדת בכל רעיון הזוגיות.
איך משמרים נאמנות? אני נשאל לא פעם .איך מונעים את אותו יצר הבגידה.לגברים קל לתרץ את זה:"אנחנו ציידים", "זהו ציווי גנטי", "זה בסדר אם גבר שוכב עם אישה אחרת, זו אינה בגידה ממשית" ,אילו הן רק חלק קטן מקלישאות שאנו הגברים נוטים לומר.נוטים להגן על תדמיתנו "הגברית".במלים אחרות ,משקרים את עצמנו."חיים רק פעם אחת" אנו אומרים לעצמו ובוגדים בבת הזוג שלנו.זו הטעות-אנחנו חיים מקטעי חיים בלתי מספקים ובלתי נכונים.חיה פעם אחת וחייה אותם נכון ובשלמות.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני
