כאבי גב ובעיית המחקר המערבי *
במאמר זה אדון בשאלות העולות לגבי יעילות,שיטות ומסקנות המחקר הרפואי
המערבי בנושא כאבי גב ולקויי יציבה .
לנושא זה חשיבות רבה שאינה אקדמית -על סמך המחקר הרפואי הן ברמה
הציבורית (הממסד הרפואי כגון קופ"ח , ממשל ובתי חולים ) , והן ברמה האישית ,
אנו מקבלים או לא מקבלים סוגי טיפול מסוימים !
אין בכוונת מאמר זה לשלול את החקירה המדעית שהציבה פתרונות רפואיים
מעולים בתחומים אחרים ועדיין היא הדרך היעילה ביותר שישי לנו להגיע לשיטות
טיפול יעילות יותר .
כוונתי להעלות את רמת המודעות למורכבות ול"מלכודות " אליהן עלול ליפול
מחקר כזה ובעקבותיהן- טיפול לא יעיל מזיק .
א.כיצד חוקרים תנועה וכאב ?
מחקר מדעי זקוק לכמה גורמים כדי להגיע למסקנות נכונות וישימות -
- מספר משתתפים גבוה ככל הניתן.
- מדידות לאורך זמן (ובמקרה של בעיות גב ותנועה- שנים אחדות לפחות )
- בידוד משתנים בלתי תלויים ( תזונה , מוצא, מצב נפשי וכ"ו )
- מדידה של משתנה אחד ככל הניתן בכל מחקר תוך שמירה על רמה קבועה
בכל המשתנים האחרים .
- השערות מחקר נכונות .
- אפשרות יישום של המסקנות (אינדוקציה )
- אי תלות כספית פוליטית במקורות מימון.
מחקר המבקש לחקור סיבה לכאבי גב ובעיות יציבה זקוק לתנאים אלו ככל מחקר
מדעי אחר .
כעת נראה מה קורה לנתונים אלו בעת ביצוע מחקר .
ב. בעיית הבידוד .
בעייתו הראשונה של כל מחקר מדעי המבוצע על תנועת האדם ( לצורך העניין -
בדיקת כאבי גב מוגדרת ככזו ), היא העובדה הפשוטה "שאנשים זזים".
לא ניתן להתאים בצורה מוחלטת את כמות וסוג התנועות של הנבדקים - גם אם
נבקש מכל נבדק לשבת שעה בדיוק כל יום מול המחשב לעולם לא נוכל לדעת איך
הוא ישב , איך קם , האם הסתובב וכ"ו .
טבע האדם הוא תנועה וזו גורמת לכך שבסיס הנתונים להשוואה לא רק שהוא
אינסופי אלא גם אין לנו יכולת לכמת (מלשון כמות ) אותו .
ג. בעיית המסה הקריטית והכסף.
שימוש במספר גדול של נבדקים יכול לתת תוצאות סטטיסטיות מדויקות יותר אולם
דבר זה מעלה בעיה נוספת-
מחקר כזה זקוק למימון רב יותר מה שהופךאותו לתלוי יותר ויותר במממן שהוא
לעיתים בעל אינטרס .
. לדוגמא - הסיפור על תרופת הקופסיקון וטבע בשנת 2007
הבעייתיות שבמימון והטיית מחקר רפואי קיימת כמובן בכל תחומי המחקר.
הבעיה בתחום התנועה היא שכיוון שאין פה עניין לחיים ומוות - אין גם מודעות
רצון רב מדי לבדוק האם "מחקר המוכיח כי כסא מסוג * מועיל יותר לכאבי גב
מכל טיפול אחר " לא מומן ע"י יצרן הכסא עצמו .
ד. בעיית הזמן.
במאמרי "אמנות השאלה הנכונה - על פתרונות יסודיים בנושא כאבי גב" העליתי
את השאלות הנוגעות למציאת פתרון נכון ורציני לכאבי גב .
מתוך כלל הגורמים אותם יש לקחת בחשבון הדגשתי את נושא הטיפול לטווח
ארוך .
מניסיוני כמטפל, שינויים ותגובות לטיפול הנוגעים לבעיות גב ותנועה הם לרוב
איטיים ולוקחים שנים -
לדוגמא,השפעת מתח נפשי על מבנה חוליות הצוואר לוקחת עשרות שנים עד
שהיא מתבטאת בכאב ונזק
מחקר המבקש להוציא מסקנות פרקטיות ויציבות על גורם לבעיית יציבה ותנועה
זקוק לביקורת מתמשכת של 6-4 שנים לפחות .
חישבו לרגע על העלות והסבלנות הנדרשת ממחקר כזה . ...
ה.בעיית המדידה האוביקטיבית
ב 99% של המקרים כל ענייננו בבעיות יציבה ותנועה נוגע לשאלת הכאב - המדד
העליון מבחינת האדם הפשוט הוא האם כואב לי הגב או לא .
יחד עם זאת , כנשוא בדיקה כיצד נשווה כאב שהוא עניין סובייקטיווי לחלוטין
אצל אנשים שונים או אפילו אצל אותו אדם כאשר השינוי אינו מוחלט ולוקח זמן ?
יתרה מכך- עצם בקשת החוקרים מאדם לשים לב למצבו עלולה לעורר רגישות
יתרה ומכאן - הגדרת האדם כי הוא מרגיש כאב ברמה שונה .
ו. תופעת הפלצבו .
אחד הכלים המדעיים היעילים הינה שימוש בקבוצת ביקורת המקבלת תרופת דמה
- פלצבו על מנת לשלול מוטיביים פסיכולגיים כגורם משפיע . בבדיקת פתרונות
כאבי גב ותנועה שאינם תרופתיים כתרגילים, כסאות , נעליים וכ"ו ישנו קושי ליצור
קבוצת פלצבו כזו ולכן קשה גם לבודד את ההשפעה הפסיכולוגית .
להלן שתי דוגמאות המתארות בעייה זו בפועל .
א. המקרה המוזר של בולמי הזעזועים בנעליים .
כולנו מסכימים היום כי בולמי הזעזועים בנעלי ספורט חשובות לשמירה על
בריאותנו .
תעשייה זו מגלגלת תקציבי ענק של מחקר ושיווק לאורך עשרות שנים .
מצד שני :
1. אין ולו מחקר אחד המראה ירידה מתמשכת בבעיות הנוגעות לברכיים, שברי
מאמץ או כאבי גב אצל אוכלוסיה המשתמשת בבולמי זעזועים
מוצגת אופציה אחרת הטוענת לבריאות www.barefootrunning.com - 2באתר
מוכחת דווקא אצל מי שאינו משתמש בנעלים כאלו.
3. מחקר גילה כי ברגלנו קיימים רצפטורים הגורמים להשקעת סידן בעצמות
וחיזוקן בתגובה לזעזוע מכה . כאשר אנו בולמים זעזועים אלו אנו למעשה
גורמים להחלשת העצם !
pubmed - ב. נתייחס למחקר שפורסם באתר מאמרי רפואה
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez - בכתובת
נושאו- כאבי גב חוזרים אצל מתבגרים - תפקיד התרגול
בלא להתייחס לשייכותו להשקפתי האישית נראה את הבעייתיות -
1. קבוצת הביקורת כקבוצת הבדיקה כללו- 27 איש כ"א בלבד.
2. זמן הבדיקה (ביצוע התרגילים ) היה 8 שבועות בלבד (לא צוינה תדירות ).
3. המשתתפים דיווחו ע"י יומן שלהם על זמני חוסר הפעילות -דיווח שהיה עלול
להיות מוטה או מטעה.
4. לא היתה קבוצה שבדקה פעילות גופנית לא ייעודית כגון הליכה .
5. ניתן להניח בוודאות גדולה כי רוב המשתתפים ידעו מה מטרת המחקר ומהי
התוצאה ה"נכונה " .
ואכן , בסוף המחקר על אף שהתוצאות תאמו את הנחת העבודה , והמתעמלים
דיווחו על הקלה ,במצבם מציין הכותב כי נדרשת הערכה נוספת לבדיקת השפעות
ארוכות טווח !
ז"א- רב המרחק שבין תוצאות מחקר זה לבין החלטה אישית או מערכתית כי
מעתה ואילך יש לחייב מתבגרים בתרגול גופני מניעתי לכאבי גב .
בשיטת הטיפול שלי - אד"מ בתנועה אני נפגש תדיר עם אנשים שהרפואה
המערבית אמרה נואש מלעזור להם בנושא כאבי גב ובעיות תנועה .
ברוב המקרים ישנה תועלת לטווח ארוך בתהליך אותו הם עוברים אצלי - ובד"כ
בניגוד לתאוריות הרפואיות הקיימות .
גם יסודות הגישה הונחו לפני כ 40 שנה ע"י פרופ' משולם שטען כי ,בניגוד
לתאוריה שהייתה קיימת אז, על חולי לב דווקא לעסוק בפעילות גופנית .
שימו לב, כיום , ובעקבות אותה "שטיפת מוח " , כולנו מקבלים כמובן מאליו כי רצוי
לחולי לב לעסוק בפעילות בעוד שלפני 40 שנה היה עולם הרפואה משוכנע כי חולה
לב חייב להפסיק פעילות ספורטיבית !
לסיכום ,
ניתן להרחיב ולראות כיצד כללי המחקר הנהוגים כיום בעייתים במיוחד בכל
הנוגע לחקר כאבי גב ותנועה .
מדע הרפואה והמחקר המערבי השיג הישגים עצומים בתחום טיפול בטראומה
ופציעות .
תחום המניעה של כאבי גב ובעיות יציבה לוקה בחסר רב והבעייה העיקרית היא
שאנו עדיין נוטים להסתמך על מחקרים רפואיים בצורה עיוורת גם כאשר התחום
בו הם עוסקים בעייתי מבחינתם !
אוכל להמליץ לכם, קוראי, לא לשלול מידע רפואי מערבי אולם להעלות שאלות
וקושיות לגבי תקפות ונכונות המסקנות שלו לגביכם .
וכמובן- הידיעות שאנו חשופים אליהם בעיתון השכם והערב לגבי "זוויות נכונות
בישיבה " וכ"ו - אלו הן מסקנות חלקיות ממחקרים מורכבים ובוודאי אין לנהוג
לפיהן
גם מיתוסים "מוחלטים " המקובלים עלינו יכולים להתברר כהפוכים וזו אחת
הסיבות לחשיבותה הרבה של מודעות גופנית אישית ככלי לטיפול נכון .
*
כל הזכויות שמורות לארז אלון אד"מ בתנועה
המאמר לקוח מהרצאות אד"מ בתנועה ותוכנית ארגונומיה בתנועה המועברות בארגונים
ומכללות .
אין לראות במאמר זה המלצה רפואית כלשהי !
במאמר זה אדון בשאלות העולות לגבי יעילות,שיטות ומסקנות המחקר הרפואי
המערבי בנושא כאבי גב ולקויי יציבה .
לנושא זה חשיבות רבה שאינה אקדמית -על סמך המחקר הרפואי הן ברמה
הציבורית (הממסד הרפואי כגון קופ"ח , ממשל ובתי חולים ) , והן ברמה האישית ,
אנו מקבלים או לא מקבלים סוגי טיפול מסוימים !
אין בכוונת מאמר זה לשלול את החקירה המדעית שהציבה פתרונות רפואיים
מעולים בתחומים אחרים ועדיין היא הדרך היעילה ביותר שישי לנו להגיע לשיטות
טיפול יעילות יותר .
כוונתי להעלות את רמת המודעות למורכבות ול"מלכודות " אליהן עלול ליפול
מחקר כזה ובעקבותיהן- טיפול לא יעיל מזיק .
א.כיצד חוקרים תנועה וכאב ?
מחקר מדעי זקוק לכמה גורמים כדי להגיע למסקנות נכונות וישימות -
- מספר משתתפים גבוה ככל הניתן.
- מדידות לאורך זמן (ובמקרה של בעיות גב ותנועה- שנים אחדות לפחות )
- בידוד משתנים בלתי תלויים ( תזונה , מוצא, מצב נפשי וכ"ו )
- מדידה של משתנה אחד ככל הניתן בכל מחקר תוך שמירה על רמה קבועה
בכל המשתנים האחרים .
- השערות מחקר נכונות .
- אפשרות יישום של המסקנות (אינדוקציה )
- אי תלות כספית פוליטית במקורות מימון.
מחקר המבקש לחקור סיבה לכאבי גב ובעיות יציבה זקוק לתנאים אלו ככל מחקר
מדעי אחר .
כעת נראה מה קורה לנתונים אלו בעת ביצוע מחקר .
ב. בעיית הבידוד .
בעייתו הראשונה של כל מחקר מדעי המבוצע על תנועת האדם ( לצורך העניין -
בדיקת כאבי גב מוגדרת ככזו ), היא העובדה הפשוטה "שאנשים זזים".
לא ניתן להתאים בצורה מוחלטת את כמות וסוג התנועות של הנבדקים - גם אם
נבקש מכל נבדק לשבת שעה בדיוק כל יום מול המחשב לעולם לא נוכל לדעת איך
הוא ישב , איך קם , האם הסתובב וכ"ו .
טבע האדם הוא תנועה וזו גורמת לכך שבסיס הנתונים להשוואה לא רק שהוא
אינסופי אלא גם אין לנו יכולת לכמת (מלשון כמות ) אותו .
ג. בעיית המסה הקריטית והכסף.
שימוש במספר גדול של נבדקים יכול לתת תוצאות סטטיסטיות מדויקות יותר אולם
דבר זה מעלה בעיה נוספת-
מחקר כזה זקוק למימון רב יותר מה שהופךאותו לתלוי יותר ויותר במממן שהוא
לעיתים בעל אינטרס .
. לדוגמא - הסיפור על תרופת הקופסיקון וטבע בשנת 2007
הבעייתיות שבמימון והטיית מחקר רפואי קיימת כמובן בכל תחומי המחקר.
הבעיה בתחום התנועה היא שכיוון שאין פה עניין לחיים ומוות - אין גם מודעות
רצון רב מדי לבדוק האם "מחקר המוכיח כי כסא מסוג * מועיל יותר לכאבי גב
מכל טיפול אחר " לא מומן ע"י יצרן הכסא עצמו .
ד. בעיית הזמן.
במאמרי "אמנות השאלה הנכונה - על פתרונות יסודיים בנושא כאבי גב" העליתי
את השאלות הנוגעות למציאת פתרון נכון ורציני לכאבי גב .
מתוך כלל הגורמים אותם יש לקחת בחשבון הדגשתי את נושא הטיפול לטווח
ארוך .
מניסיוני כמטפל, שינויים ותגובות לטיפול הנוגעים לבעיות גב ותנועה הם לרוב
איטיים ולוקחים שנים -
לדוגמא,השפעת מתח נפשי על מבנה חוליות הצוואר לוקחת עשרות שנים עד
שהיא מתבטאת בכאב ונזק
מחקר המבקש להוציא מסקנות פרקטיות ויציבות על גורם לבעיית יציבה ותנועה
זקוק לביקורת מתמשכת של 6-4 שנים לפחות .
חישבו לרגע על העלות והסבלנות הנדרשת ממחקר כזה . ...
ה.בעיית המדידה האוביקטיבית
ב 99% של המקרים כל ענייננו בבעיות יציבה ותנועה נוגע לשאלת הכאב - המדד
העליון מבחינת האדם הפשוט הוא האם כואב לי הגב או לא .
יחד עם זאת , כנשוא בדיקה כיצד נשווה כאב שהוא עניין סובייקטיווי לחלוטין
אצל אנשים שונים או אפילו אצל אותו אדם כאשר השינוי אינו מוחלט ולוקח זמן ?
יתרה מכך- עצם בקשת החוקרים מאדם לשים לב למצבו עלולה לעורר רגישות
יתרה ומכאן - הגדרת האדם כי הוא מרגיש כאב ברמה שונה .
ו. תופעת הפלצבו .
אחד הכלים המדעיים היעילים הינה שימוש בקבוצת ביקורת המקבלת תרופת דמה
- פלצבו על מנת לשלול מוטיביים פסיכולגיים כגורם משפיע . בבדיקת פתרונות
כאבי גב ותנועה שאינם תרופתיים כתרגילים, כסאות , נעליים וכ"ו ישנו קושי ליצור
קבוצת פלצבו כזו ולכן קשה גם לבודד את ההשפעה הפסיכולוגית .
להלן שתי דוגמאות המתארות בעייה זו בפועל .
א. המקרה המוזר של בולמי הזעזועים בנעליים .
כולנו מסכימים היום כי בולמי הזעזועים בנעלי ספורט חשובות לשמירה על
בריאותנו .
תעשייה זו מגלגלת תקציבי ענק של מחקר ושיווק לאורך עשרות שנים .
מצד שני :
1. אין ולו מחקר אחד המראה ירידה מתמשכת בבעיות הנוגעות לברכיים, שברי
מאמץ או כאבי גב אצל אוכלוסיה המשתמשת בבולמי זעזועים
מוצגת אופציה אחרת הטוענת לבריאות www.barefootrunning.com - 2באתר
מוכחת דווקא אצל מי שאינו משתמש בנעלים כאלו.
3. מחקר גילה כי ברגלנו קיימים רצפטורים הגורמים להשקעת סידן בעצמות
וחיזוקן בתגובה לזעזוע מכה . כאשר אנו בולמים זעזועים אלו אנו למעשה
גורמים להחלשת העצם !
pubmed - ב. נתייחס למחקר שפורסם באתר מאמרי רפואה
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez - בכתובת
נושאו- כאבי גב חוזרים אצל מתבגרים - תפקיד התרגול
בלא להתייחס לשייכותו להשקפתי האישית נראה את הבעייתיות -
1. קבוצת הביקורת כקבוצת הבדיקה כללו- 27 איש כ"א בלבד.
2. זמן הבדיקה (ביצוע התרגילים ) היה 8 שבועות בלבד (לא צוינה תדירות ).
3. המשתתפים דיווחו ע"י יומן שלהם על זמני חוסר הפעילות -דיווח שהיה עלול
להיות מוטה או מטעה.
4. לא היתה קבוצה שבדקה פעילות גופנית לא ייעודית כגון הליכה .
5. ניתן להניח בוודאות גדולה כי רוב המשתתפים ידעו מה מטרת המחקר ומהי
התוצאה ה"נכונה " .
ואכן , בסוף המחקר על אף שהתוצאות תאמו את הנחת העבודה , והמתעמלים
דיווחו על הקלה ,במצבם מציין הכותב כי נדרשת הערכה נוספת לבדיקת השפעות
ארוכות טווח !
ז"א- רב המרחק שבין תוצאות מחקר זה לבין החלטה אישית או מערכתית כי
מעתה ואילך יש לחייב מתבגרים בתרגול גופני מניעתי לכאבי גב .
בשיטת הטיפול שלי - אד"מ בתנועה אני נפגש תדיר עם אנשים שהרפואה
המערבית אמרה נואש מלעזור להם בנושא כאבי גב ובעיות תנועה .
ברוב המקרים ישנה תועלת לטווח ארוך בתהליך אותו הם עוברים אצלי - ובד"כ
בניגוד לתאוריות הרפואיות הקיימות .
גם יסודות הגישה הונחו לפני כ 40 שנה ע"י פרופ' משולם שטען כי ,בניגוד
לתאוריה שהייתה קיימת אז, על חולי לב דווקא לעסוק בפעילות גופנית .
שימו לב, כיום , ובעקבות אותה "שטיפת מוח " , כולנו מקבלים כמובן מאליו כי רצוי
לחולי לב לעסוק בפעילות בעוד שלפני 40 שנה היה עולם הרפואה משוכנע כי חולה
לב חייב להפסיק פעילות ספורטיבית !
לסיכום ,
ניתן להרחיב ולראות כיצד כללי המחקר הנהוגים כיום בעייתים במיוחד בכל
הנוגע לחקר כאבי גב ותנועה .
מדע הרפואה והמחקר המערבי השיג הישגים עצומים בתחום טיפול בטראומה
ופציעות .
תחום המניעה של כאבי גב ובעיות יציבה לוקה בחסר רב והבעייה העיקרית היא
שאנו עדיין נוטים להסתמך על מחקרים רפואיים בצורה עיוורת גם כאשר התחום
בו הם עוסקים בעייתי מבחינתם !
אוכל להמליץ לכם, קוראי, לא לשלול מידע רפואי מערבי אולם להעלות שאלות
וקושיות לגבי תקפות ונכונות המסקנות שלו לגביכם .
וכמובן- הידיעות שאנו חשופים אליהם בעיתון השכם והערב לגבי "זוויות נכונות
בישיבה " וכ"ו - אלו הן מסקנות חלקיות ממחקרים מורכבים ובוודאי אין לנהוג
לפיהן
גם מיתוסים "מוחלטים " המקובלים עלינו יכולים להתברר כהפוכים וזו אחת
הסיבות לחשיבותה הרבה של מודעות גופנית אישית ככלי לטיפול נכון .
*
כל הזכויות שמורות לארז אלון אד"מ בתנועה
המאמר לקוח מהרצאות אד"מ בתנועה ותוכנית ארגונומיה בתנועה המועברות בארגונים
ומכללות .
אין לראות במאמר זה המלצה רפואית כלשהי !
ארז אלון
מרצה, מטפל ומורה לתנועה בריאותית בגישת אד"מ .
בוגר סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת לידס , אנגליה .
עוסק מזה 20 שנה בטיפול והרצאות במסגרות שונות
(פרטי וקבוצתי)
מנכ"ל חברת ארגונומיה בתנועה
מדריך בכיר בטכניקת אד"מ בתנועה
http://www.erezalon.com
מרצה, מטפל ומורה לתנועה בריאותית בגישת אד"מ .
בוגר סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת לידס , אנגליה .
עוסק מזה 20 שנה בטיפול והרצאות במסגרות שונות
(פרטי וקבוצתי)
מנכ"ל חברת ארגונומיה בתנועה
מדריך בכיר בטכניקת אד"מ בתנועה
http://www.erezalon.com