אשמנו, עד שיוכח אחרת
לעיתים, עקב דיצתנו להצדיק את עצמנו אנו חולפים על פני הברור מאליו לבלי משים. הסערה שעורר דו"ח גולדסטון בנוגע ל"פשעי המלחמה" (לכאורה) של ישראל, אינה שוכחת. עוד ועוד פרשנים מלהטטים במקלדתם ומנסים להסביר לנו היכן נעוצים כישלונותיו של היהודי גולדשטיין בחיבור הדו"ח השיקרי שלו כנגדנו.
האם אך מקרה הוא או שמא במזיד שארוע מכונן, זה לא מכבר, בהקשר לאותו גולדסטון ודו"חו עבר מתחת למסך הרדאר של התקשורת במדינת ישראל בלא שנשית ליבנו אליו?
בתאריך 8 אוקטובר 2009, הביא העיתון המקוון "נענע" ידיעה מאת כתב ערוץ 10 גיל תמרי, האמורה על פניה להיות מרעישה בקנה מידה מקומי ואף עולמי. יום קודם לכן התראיין גולדסטון לשבועון היהודי "פורוורד" והיטיל פצצה, בהתאם לכל קנה מידה.
טוען הלה כי "אני איני בית משפט, איני וועדת חקירה, אלא רק וועדה לבירור עובדות שלא היו לפניה התמונה המלאה....אם זה היה בית משפט, לא היינו מסוגלים להוכיח דבר".
מוסיף הלה וטוען כי "מדובר במסקנה על תנאי, מסקנה שצריכה להיבדק".
המשמעות של הדברים הינה מרחיקת לכת. ראשית לנושא הפרוצדורלי. הכיצד זה שכלל עיתוני ישראל התעלמו מראיון כזה והאמור בו. הכיצד הוא כי ממשלת ישראל והרשויות האמורות לצאת כנגד הדו"ח המופרך הלזה לא שתו ליבם להוכחה שלהפך, מפי הגבורה עצמה באשר לאמור בדו"ח.
הרי מהו שאומר למעשה הגולדסטון באותו ראיון, הוא אומר בריש גלי כי "אנו הצבנו את הכפתור ותפרנו סביבו את כל החליפה. "אנו סימנו המטרה ואז ירינו אליה את חיצי ההכפשה כנגד מדינת ישראל". הוא מודה כי"לא היתה בפניו התמונה המלאה" אך בעזות פנים מחציפה מאשים את ישראל ב"פשעי מלחמה" בעוד שאין לו מושג ירוק אם אכן אשמה ישראל בדבר.
הוא מודה כי "הנתונים שהיו בפניו לא היו משכנעים כל בית משפט שהוא" אך לא נירתע לקבוע בנחרצות כי ישראל ביצעה "פשעי מלחמה". ידו לא רעדה כאשר שירבט את האשמותיו כנגד ישראל בעוד שידע כי ממצאיו קלושים (בהתאם להודאתו). השופט גולדסטון יודע כי 'שליח שוטמי ישראל גולדשטיין' לא יוכל להוכיח דבר בבית המשפט ובכל זאת אינו מהסס לקבוע את קביעותיו המופרכות.
קביעתו כי "מדובר במסקנה על תנאי" הינה המרעימה ביותר. גולדסטון קבע כי "אחותנו פרוצה" ושלח אותנו להוכיח לעולם כי אין הדבר כך. באם אין כאן באמירתו זו הודאה בצדיה, הודאה במשחק מכור, איננו יודעים הודאה מהי.
גולדסטון, קבע לפי הודעתו, ללא ביסוס עובדתי מוצק, כי ישראל אשמה "בפשעי מלחמה" ומכאן, תחילה קבע כי אשמנו ולאחר מכן הינו מטיל את משימת איתור העובדות על ישראל ומקווה כי יימצאו העקבות להוכחת אשמתנו.
טיעונו של הגולדשטיין כי "אין לו בעיה שוועדת בדיקה בישראל תימצא כי כל שכתב?אינו נכון", הינו טיעון מתחסד, נכלולי, חמקני ופופוליסטי באשר הוא הרי כבר קבע באורח מפורש כי "ישראל ביצעה פישעי מלחמה תוך מבצע עופרת יצוקה", קיבע עובדה זו בדעת הציבור בעולם ויודע היטב כי את הנעשה, האשמת ישראל ב"פשעי מלחמה", אין להשיב.
גולדסטון פועל בניגוד לכללי הבסיס של ההליך הדמוקרטי ואפילו למראית עין, אשר לפיו: "אדם הינו חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו". השיילוק-גולדשטיין מנסה להתפתל ובערמומיות מאחזת עינים לרמוז כי אינו בית משפט ומכאן שבמשתמע הינו פטור מכללים אלו. כמובן שנזכיר לו כי אינו פטור מכללי הצדק הטיבעי ביושבו ל"כס וועדת הבדיקה". כללים בסיסיים אלו חלים על כל אדם "בוזגלו או גולדשטיין" בבואו לקבוע אשמתו של אדם או מדינה.
על מדינת ישראל והגופים המטפלים בתגובות הנגד לדו"ח גולדסטון ליפול על דבריו לעיל של הזד הזה כמוצאים שלל רב. בהסתמך על דבריו הוא, ניתן בקלות יחסית לקעקע את אמינותו של הדו"ח המשמיץ, אין צורך להרחיק לכת לשם כך.
אמנם דבריו נאמרו בראיון שלא במסגרת משפטית אך גם הדו"ח שלו אינו נימצא תחת המטריה המשפטית כך שאינו יכול להתגדר בכך אף הוא. מכיוון שדו"חו מיועד לעינים הציבוריות עולמיות, הרי זהו שעלינו לעשות, להביא קלונו, ללא הנחות, בהתאם לדבריו, לידיעת הציבור העולמי.
אין לשלול אפשרות הגשת תלונה רשמית, ולמנפה בציבור העולמי, לאירגון האומות המאוחדות אשר בשמו פעל גולדסטון בהסתמך על דבריו בראיון האמור.
אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf
http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf
