המשפט האזרחי כולל בחובו גם את תחום דיני הנזיקין. דיני הנזיקין עוסקים בחבות הלא רצונית של המזיק כלפי הניזוק בגין הנזק אשר גרם לגופו או רכושו של הניזוק, כך לדומא כוללת מסגרת דיני הנזיקין את הנושאים הבאים: תאונות (תאונות דרכים, תאונות עבודה), רשלנות (רפואית, אחרת), מטרד (רעש, זיהום אוויר), לשון הרע, גניבת עין וכו'.
ניתן לומר כי דיני הנזיקין הינם ירושה אשר ירשנו מתקופת המנדט הבריטי. פקודת הנזיקין המצויה אצלנו הינה פקודה מנדטורית, אשר במרוצת השנים פותחו לה על ידי בית המשפט פרשנויות שונות אשר עיצבו אותה הלכה למעשה.
דיני הנזיקין עוסקים בסיטואציות שונות בהם נגרם נזק על ידי גורם אשר נושא בחבות בגין הנזק שנגרם, גורם זה מכונה 'המזיק' והגורם הסובל מכונה 'הניזוק'.
במסגרת הבדיקה בדבר שאלת חבות המזיק כלפי הניזוק יבחנו שתי שאלות מרכזיות, האחת האם קיימת אחריות של המזיק? ככל שהתשובה לבחינה הראשונה תהא בחיוב, תבחן השאלה השנייה, מהו הסעד אותו זכאי לקבל הניזוק מהמזיק? כאשר הסעד השכיח ביותר הינו פיצויים כספיים.
החיקוק העיקרי בו נעשה שימוש בדיני הנזיקין הוא פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הפקודה דנה בעוולות הנזיקיות ומספקת תשובות לשאלות שהוזכרו לעיל- היקף האחריות, היקף הפיצוי וכו'.
על מנת לבחון אם אכן קיימת חבות כלשהי על פי דיני הנזיקין יש לבחון תחילה אם המעשה אשר הסב את הנזק לניזוק עולה כדי עוולה, כהגדרתה בפקודה. מעשה אשר לא עולה כדי עוולה לא יקים חבות בנזיקין של המזיק כלפי הניזוק, וכתוצאה מכך הניזוק לא יהיה זכאי לפיצוי מהמזיק.
ישנם שתי עוולות מסגרת בדיני הנזיקין: עוולת הרשלנות, עוולת הפרת חובה חקוקה, עוולות אלה מכילות בתוכם מצבי התנהגות רבים העלולים בנסיבות מסוימות לעלות כדי עוולה.
לצד עוולות המסגרת (עוולות סל) ישנן עוולות ספציפיות אשר התנהגות על פיהן עשויה להוות עוולה נזיקית, כך לדוגמא יחשבו ההתנהגויות הבאות כעוולה:
· מטרדים.
· תקיפה.
· כליאת שווא.
· הסגת גבול.
· שליחת יד.
· הטעיה.
· היזק על ידי כלב.
· נגישה.
· גרם הפרת חוזה.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין, לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
ניתן לומר כי דיני הנזיקין הינם ירושה אשר ירשנו מתקופת המנדט הבריטי. פקודת הנזיקין המצויה אצלנו הינה פקודה מנדטורית, אשר במרוצת השנים פותחו לה על ידי בית המשפט פרשנויות שונות אשר עיצבו אותה הלכה למעשה.
דיני הנזיקין עוסקים בסיטואציות שונות בהם נגרם נזק על ידי גורם אשר נושא בחבות בגין הנזק שנגרם, גורם זה מכונה 'המזיק' והגורם הסובל מכונה 'הניזוק'.
במסגרת הבדיקה בדבר שאלת חבות המזיק כלפי הניזוק יבחנו שתי שאלות מרכזיות, האחת האם קיימת אחריות של המזיק? ככל שהתשובה לבחינה הראשונה תהא בחיוב, תבחן השאלה השנייה, מהו הסעד אותו זכאי לקבל הניזוק מהמזיק? כאשר הסעד השכיח ביותר הינו פיצויים כספיים.
החיקוק העיקרי בו נעשה שימוש בדיני הנזיקין הוא פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. הפקודה דנה בעוולות הנזיקיות ומספקת תשובות לשאלות שהוזכרו לעיל- היקף האחריות, היקף הפיצוי וכו'.
על מנת לבחון אם אכן קיימת חבות כלשהי על פי דיני הנזיקין יש לבחון תחילה אם המעשה אשר הסב את הנזק לניזוק עולה כדי עוולה, כהגדרתה בפקודה. מעשה אשר לא עולה כדי עוולה לא יקים חבות בנזיקין של המזיק כלפי הניזוק, וכתוצאה מכך הניזוק לא יהיה זכאי לפיצוי מהמזיק.
ישנם שתי עוולות מסגרת בדיני הנזיקין: עוולת הרשלנות, עוולת הפרת חובה חקוקה, עוולות אלה מכילות בתוכם מצבי התנהגות רבים העלולים בנסיבות מסוימות לעלות כדי עוולה.
לצד עוולות המסגרת (עוולות סל) ישנן עוולות ספציפיות אשר התנהגות על פיהן עשויה להוות עוולה נזיקית, כך לדוגמא יחשבו ההתנהגויות הבאות כעוולה:
· מטרדים.
· תקיפה.
· כליאת שווא.
· הסגת גבול.
· שליחת יד.
· הטעיה.
· היזק על ידי כלב.
· נגישה.
· גרם הפרת חוזה.
דברי ההסבר פורטו במאמר זה בצורה חלקית, תמציתית וכללית. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין, לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.
שלי שוסטר, עורך דין תאונת דרכים
מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה בדיני מזונות, נזיקין
טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03
מאור-שוסטר משרד עורכי דין מתמחה בדיני מזונות, נזיקין
טל': 077-500-63-63 פקס: 077-500-84-03