את המחקר הבא כדאי לקרוא היטב, להדפיס, ולתלות בפינה בולטת במקום העבודה. בפעם הבאה שתרגיש שהבוס מתייחס אלייך בצורה לא הוגנת, מסתיר ממך מידע או פשוט מתעלם ממך ולא מתקשר איתך, תוכל להראות לו את המחקר החדש, ולהסביר לו, שלא מדובר בזוטות שוליות כמו סביבת עבודת נעימה ויחסי עבודה תקינים - אלא פשוט בעניין של חיים ומוות.
המחקר החדש נערך בשבדיה, והתפרסם לפני שבוע במהדורת ה-25 בנובמבר של כתב העת Occupational and Environmental Medicine (הז'ורנל לרפואה תעסוקתית וסביבתית). המסקנה הבולטת של החוקרים: ככל שעובדים מדווחים על בוסים "גרועים" יותר - כך עולים מספר מקרי תעוקת החזה, התקפי הלב והמוות אצלם.
את המחקר ערכה אנה נייברג (Anna Nyberg) ראש מחלקת בריאות הציבור במכון קרולינסקה (Karolinska Institute) בשטוקהולם, בהשתתפות 3,100 גברים, שנטלו חלקו במחקר רחב על עבודה, שומנים בדם (כמו כולסטרול) ורמות החלבון פיברינוגן (אחד מפקטורי הקרישה).
במחקר השתתפו גברים בני 19 עד 70, והם עברו בדיקות לב ובדיקות רפואיות במקומות עבודתם בין 1992 ל-1995. לאחר מכן המשיכו החוקרים ועקבו אחר רישומיהם הרפואיים עד לשנת 2003.
החוקרים הגדירו "בוס טוב", ככזה שמתחשב בעובדים, מציב מטרות ברורות, מקיים מערך מציאותי של ציפיות עם העובדים, מתקשר איתם היטב, משתף אותם בהחלטות ניהוליות ומנהל עמם משא ומתן שוטף. ככל שהעובדים דיווחו כי המנהל שלהם עונה בחיוב על מספר גדול יותר של פרמטרים - כך הוא נחשב, לדברי החוקרים, לבוס טוב יותר.
במהלך תקופת המחקר אירעו אצל הנבדקים 74 מקרים של תעוקת חזה, התקפי לב ומוות. שכיחותם של המקרים עלתה - ככל שהעובדים סבלו מבוס שהוגדר "פחות טוב". הסיכון עלה אצל עובדים שנשארו באותה סביבה מתוחה לאורך זמן.
בניגוד לכך, ככל שעובדים חשבו שהבוס שלהם טוב יותר ומתחשב בעודים - כך ירד הסיכון שלהם ללקות במחלות לב.
החוקרת מדגישה כי "זהו המחקר הראשון שמספק הוכחות מדעיות לקשר הכמותי בין התנהגות ניהולית לבין שכיחות מחלות לב אצל העובדים".
נייברג מציינת כי "שיפור היכולות הניהוליות, כמו מתן מידע, תמיכה, אחריות לעובדים, שקיפות בציפיות מהם וחיזוקים, יכולים להקטין את רמת המתח אצל העובדים ולשפר את רמת הבריאות במקום העבודה".
2/12/2008
המחקר החדש נערך בשבדיה, והתפרסם לפני שבוע במהדורת ה-25 בנובמבר של כתב העת Occupational and Environmental Medicine (הז'ורנל לרפואה תעסוקתית וסביבתית). המסקנה הבולטת של החוקרים: ככל שעובדים מדווחים על בוסים "גרועים" יותר - כך עולים מספר מקרי תעוקת החזה, התקפי הלב והמוות אצלם.
את המחקר ערכה אנה נייברג (Anna Nyberg) ראש מחלקת בריאות הציבור במכון קרולינסקה (Karolinska Institute) בשטוקהולם, בהשתתפות 3,100 גברים, שנטלו חלקו במחקר רחב על עבודה, שומנים בדם (כמו כולסטרול) ורמות החלבון פיברינוגן (אחד מפקטורי הקרישה).
במחקר השתתפו גברים בני 19 עד 70, והם עברו בדיקות לב ובדיקות רפואיות במקומות עבודתם בין 1992 ל-1995. לאחר מכן המשיכו החוקרים ועקבו אחר רישומיהם הרפואיים עד לשנת 2003.
החוקרים הגדירו "בוס טוב", ככזה שמתחשב בעובדים, מציב מטרות ברורות, מקיים מערך מציאותי של ציפיות עם העובדים, מתקשר איתם היטב, משתף אותם בהחלטות ניהוליות ומנהל עמם משא ומתן שוטף. ככל שהעובדים דיווחו כי המנהל שלהם עונה בחיוב על מספר גדול יותר של פרמטרים - כך הוא נחשב, לדברי החוקרים, לבוס טוב יותר.
במהלך תקופת המחקר אירעו אצל הנבדקים 74 מקרים של תעוקת חזה, התקפי לב ומוות. שכיחותם של המקרים עלתה - ככל שהעובדים סבלו מבוס שהוגדר "פחות טוב". הסיכון עלה אצל עובדים שנשארו באותה סביבה מתוחה לאורך זמן.
בניגוד לכך, ככל שעובדים חשבו שהבוס שלהם טוב יותר ומתחשב בעודים - כך ירד הסיכון שלהם ללקות במחלות לב.
החוקרת מדגישה כי "זהו המחקר הראשון שמספק הוכחות מדעיות לקשר הכמותי בין התנהגות ניהולית לבין שכיחות מחלות לב אצל העובדים".
נייברג מציינת כי "שיפור היכולות הניהוליות, כמו מתן מידע, תמיכה, אחריות לעובדים, שקיפות בציפיות מהם וחיזוקים, יכולים להקטין את רמת המתח אצל העובדים ולשפר את רמת הבריאות במקום העבודה".
2/12/2008
שחל טלרפואה - רפואת העתיד פועלת כבר היום, בעשרות אלפי בתים בישראל
עשרות אלפי המנויים של שחל מצוידים במכשור טלרפואי מהמתקדמים בעולם, ההופך את האבחון מהבית לפשוט וידידותי. האמצעים הטכנולוגים העומדים היום לרשות הטלרפואה מאפשרים לצוות הרפואי מעקב שוטף אחרי מצבו של המנוי, בארץ או בעולם.
התקף לב | מחלות לב
עשרות אלפי המנויים של שחל מצוידים במכשור טלרפואי מהמתקדמים בעולם, ההופך את האבחון מהבית לפשוט וידידותי. האמצעים הטכנולוגים העומדים היום לרשות הטלרפואה מאפשרים לצוות הרפואי מעקב שוטף אחרי מצבו של המנוי, בארץ או בעולם.
התקף לב | מחלות לב
