עובדים. סיפור אהבה 

כתבתי את המאמר הזה כי הייתי שם.
הייתי במקום לא שלם. מקום שמשתוקק למשהו אחר.
רציתי להרגיש שאני עושה משהו משמעותי.
רציתי להרגיש מסופקת.
היום אני כאן.
מאוד אוהבת את המקצוע שלי. מחוברת מהבטן למה שעושה. פשוט כיף.

רבים מאתנו יוצאים יום יום לעבודה שהיא סוג של פשרה.
אנחנו חולמים לעשות שינוי ומחכים לאיזושהי מציאות שתשתנה פתאום ותאפשר לנו לעשות באמת את מה שאנחנו אוהבים וגם להתפרנס מזה בכבוד!
לרבים מאתנו זה נראה בגדר חלום שלא יוגשם לעולם ואנו מוצאים אלף ואחת סיבות לשכנע את עצמנו שחלומות לחוד ומציאות לחוד.
איך בכלל הגענו למצב הזה?

מרבית האנשים שמסיימים צבא ועליהם לבחור מקצוע מרגישים מאוד מבולבלים.
להרבה מהם אין מושג מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים.
הם מרגישים שאין להם זמן להתלבט. חשוב להם מאוד מה אחרים יגידו, מה ההורים רוצים, איך הבחירה שלהם תתקבל בסביבתם.
רבים בוחרים מקצוע מסוים כי רוצים לעשות כסף.
חלק בוחרים ללמוד מקצוע כי הם יודעים שיוכלו להתקבל ללימודים בלי בעיה.
שוכחים לשאול את עצמם שאלות כמו :
מה אני אוהב?
מה אני באמת רוצה?
מה התשוקה שלי?
מה חשוב לי?
מה ייתן משמעות לחיי?
מה הם המרכיבים שאם לא יהיו בעבודה שלי, אני ארגיש פספוס?

שוכחים לעצור לרגע ולקחת את הזמן לעצמם. רק לעצמם.
לבחור בחירה נכונה.
לבחור את הבחירה שלהם. רק שלהם. מהבטן, מהלב, מהמקום הכי אמיתי.

רובם מוצאים את עצמם בגיל מבוגר מתוסכלים, חיים בהמתנה שמשהו יקרה, מאבדים את החיות והשמחה.

כמה פעמים פגשתם אדם שבאמת עושה את מה שאוהב?
כמה מרגש לשוחח עם אדם שמרגיש מסופק מהחיים שלו?
האם אתם רוצים להיות שם?
האם אתם רוצים לבחור אחרת?

אז איך מתחילים?

כשבאים אלי אנשים לאימון אנו מתחילים יחד מסע של הכרות.
כמעט תמיד, במהלך המסע, מתברר לאנשים שהם לא הכירו את עצמם טוב כפי שהם מכירים היום.
תהליך האימון מהווה עבור רבים, לפעמים לראשונה בחייהם, הזדמנות להיכנס פנימה ולהתחיל לשאול את עצמם שאלות.

שאילת שאלות הוא הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך.
שאלות כמו: מה אני אוהב? מהם הדברים שאני אוהב לעשות? שאי פעם עניינו אותי? שמעניינים אותי היום - שאשמח ללמוד? שאם הייתי יכול הייתי לומד?
מה חלמתי להיות כשהייתי קטן? מה קרה לחלום? אם החלום השתנה - איך זה קרה? האם אני ויתרתי מראש או נכשלתי בדרך? מה לא מספק אותי במקום שבו אני נמצא היום? מה אני לא אוהב בעבודה שלי? בדרך שבחרתי? מהם המרכיבים בעבודתי היום שאני כן אוהב?

רבים משתמשים במלים גדולות כמו: "אני רוצה לממש את עצמי" ואנחנו מנסים ביחד להבין מה זה אומר, מה מסתתר מאחורי המלים הגדולות הללו.

אנו חוקרים יחד מהם הדברים החשובים לאדם.
מהם סדרי העדיפויות שלו. מה הדברים שהכי חשובים לו ועל מה הוא מוכן לוותר.
בוחנים איך משתלבות האהבות שלו עם הדברים החשובים לו, עם סדרי העדיפויות.

ללמוד מן העבר

כשרע לנו, אנו נוטים בדרך כלל לבטל את מה שאנו עושים ואת מה שכבר עשינו.
בתהליך האימון אנחנו מגלים שיש דרך אחרת והיא ללמוד ממה שכבר עשינו. ללמוד על עצמנו, על הצרכים שלנו, על הערכים שלנו.
לבחון את הבחירות המקצועיות שעשינו מהילדות ועד היום: מה הוביל אותנו לבחור אותן? מה למדנו בכל מקום בו עבדנו? איזה מיומנויות רכשנו? מה אהבנו לעשות באותן עבודות? במה הצלחנו? במה פחות?
איך הבחירות שבחרנו הפכו אותנו למי שאנו היום?
אנחנו רואים את הדרך שעשינו, לומדים לראות את ההתקדמות שלנו ורואים שהזמן לא היה לשווא.
מבינים שהחיים מורכבים מהמון צעדים קטנים וכל צעד שצעדנו לא נצעד לחינם. כנראה שהיינו צריכים לצעוד באותה הדרך כדי להגיע למקום שבו אנו נמצאים היום.

לבדוק את הדברים לעומקם

כדי לענות על השאלות שעולות אנחנו עושים עבודה.
חושבים, מדברים עם הקרובים לנו, עושים תחקיר מקרוב על עבודות שמעניינות אותנו, עושים רשימה של כל המקצועות שעולים בדעתנו שקשורים לאהבות שלנו, משוחחים עם בעלי מקצועות שונים ומבקשים להתלוות לעבודתם.
הרבה מקצועות נראים לנו מאוד מושכים.
יש להם הילה.סיכויי ההשתכרות גבוהים.
כמה מאיתנו התלוו ליום עבודה של עורך דין?
כמה מאיתנו התלוו ליום עבודה של איש מחשבים?
כמה חשוב להיות שם, לחוות, להכיר מקרוב לפני שמחליטים.
זה הופך את הכול לכל כך אחרת, מוחשי, אמיתי.
זה נותן הזדמנות לבחון את הפנטזיות שלנו אל מול המציאות ולהחליט האם זה באמת מתאים לי? האם זה משהו שאוכל לעשות לאורך זמן וליהנות ממנו?
האם אני באמת אוהב או שזה רק עטוף בעטיפה מושכת?


בזמן המסע, התהליך המרתק שאנו עוברים יחד, עולות הרבה תהיות.
האם אוכל באמת לעשות את זה?
האם אני מסוגל?
האם אצליח?
יש לנו כל כך הרבה סרטים בראש. סרטים ישנים. עבר רחוק שנשאר כל כך קרוב ועוצר אותנו.
לכל אחד מאיתנו יש משקפיים שדרכם אנו רואים את העולם. למשקפיים האלו קוראים פרדיגמות.
המשקפיים נרכשו בגיל מאוד צעיר ואנו עדיין מרכיבים אותם בלי לשים לב לאבסורד שבדבר.
משפטים כמו: "אני חייב לבחור מקצוע נחשב", "להיות עצמאית זה לא אני", "כסף משחית אנשים" , אין לי סיכוי להצליח ב.." נזרקים לחלל החדר.
משפטים כל כך מוחלטים. כמו חוקים ברורים שאין עליהם עוררין. האמונות האלו סוגרות עלינו כל סיכוי לשינוי.

אני משמשת מראה. משקפת ושואלת שאלות.
מי אמר שאין סיכוי? מאיפה המשפט הזה מגיע?

כדי לבחור נכון עלינו להיות מחוברים לעצמנו. להבחין בדברים שמנהלים אותנו.
אנחנו לומדים לבחור מחדש.
להיות גמישים יותר.
להרכיב משקפיים בצבע אחר.
לבחור לשנות. זה אפשרי!!

חלק בלתי נפרד מהדרך הוא היכולת לקבל החלטה.
החלטה מהבטן ומהראש יחד.
אין הכוונה לקבל החלטות נמהרות, בהבזק של רגע.
אלא להתבונן בתמונה הגדולה, השלמה, הכוללת.
להרגיש, לבחון, להקשיב, לראות, לחשוב, לחוש ולהחליט.

אנו שואלים מה נדרש היום כדי להגיע לאותו מקום שאליו אני שואף?
בונים יחד תכנית פעולה מסודרת ומגדירים אבני דרך שצריך לעבור כדי להשיג את המטרה.
בוחנים מה נדרש לשכלל, מהם המקומות החלשים בתוכי שעלי לחזק כדי שאתמיד ולא אוותר, כדי שאצליח לעשות ולא לסטות בדרך.

האימון האישי הוא תהליך מרתק.
דרך שכדאי לעבור כדי להגיע למקום שלם יותר.
מקום של שקט.
מקום של בחירה נכונה.

מאחלת לכל אחד מכם לבחור נכון.
מכל הלב.