משה קיבל תורה מסיני - פרקי אבות
האיש משה קיבל תורה מסיני - פרס מפעל חיים על מה שעשה משך כל חייו לפני שקיבל הפרס, כך שמשה היה התורה עוד מלפני שעלה לסיני לקבל אותה.
קבלת התורה במעמד הר סיני היתה לציון שמירת הברית לכברת הדרך שעשה, הדבקות וההתמדה, נאמנותו הגדולה,כן שמו הוא רעיא מהימנא.
מתוך המשפט ממסכת אבות למדים שרק כאשר אדם שהגיע למודעות משה יכול ללמד תורה, שכן משה שקיבל את התורה היה מעל התורה, שנאמר: "ומסרה ליהושוע"...
כאשר משה מסר את התורה ליהושוע, יהושוע חייב היה לבוא בשיווי צורה למשה, דהיינו: "יהושוע הוא משה" וכשיהושוע נהיה משה העביר אותה הלאה...
התורה לא נמכרה למשה בכסף על כן לא מכרה בכסף, התנאי היחידי שהיה למשה למי שרצה להיות התורה היה: "הקריבו ליהוה שה בבוקר ושה בערב"... (שה מתוך שמו משה).
משה ידע שכדי להיות מעל התורה, שנאמר: "ומשה ישב על הבאר" (באר מים חיים=התורה) היה חייב לדעת את הדינים שבתוכו ובכך לבטל אותם, משה ידע שכל מה שיש לו הוא לא שלו וכל אשר הוא מחזיק מכוח כלשהו סופו להיכלות על ידי אותו הכוח (דוג' הכסף),
וכבר נאמר: "תן לו משלו שאתה ושלך שלו" "כי ממך הכל ומידך נתנו לך".
משה דבק בידיעה ובנאמנות במשפט של אברהם אבינו: "שלי שלך - ושלך שלך" על כן משה מתלמידיו של אברהם אבינו שנאמר: "אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר: "ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן"...
(משה נשא את נכדת אברהם ציפורה בת מדין שהוא יתרו מקטורה).
...כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחייה, ובתורה אתה עמל: ואם אתה עושה כן, "אשריך וטוב לך":
אשריך - בעולם הזה, וטוב לך - לעולם הבא.
"דבר רע ראיתי תחת השמש שהכסף בעורכו של האדם" - שלמה המלך.
מלמדי התורה והקבלה כיום שדורשים לא רק כספים ומעשרות, אותם הזהירו התנאים באומרם: "אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם" - אל תעשה דברי התורה נזר לראשך כדי להתכבד ולהתיהר בהם, ואל תשתמש בתורה ככלי עבודה לפרנסה...
וכך היה הלל אומר: "ודאשתמש בתגא חלף"- והמשתמש להנאתו ולסיפוקו בכתר התורה יחלף מן העולם. "הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה, נוטל חייו מן העולם" - שכל המשתמש בתורה לכבוד או לפרנסה נוטל חייו מן העולם ושכרו בידו.
וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל: "טוב -לי תורת-פיך מאלפי זהב וכסף:" ואומר: "לי הכסף ולי הזהב נאם יהוה צבאות".
"הוא היה אומר: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם". - אל תעשה את עצמך כעבד המשמש את הרב על מנת לקבל פרס, הבורא לא מעוניין בעבדים כאלו ועבד נאמן הוא עבד העושה מה שאומרים לו, שנאמר: "עבד נאמן קראת לו"... עבד נאמן לא משמש את בוראו ויוצרו על מנת לקבל תמורה על מה שהוא חושב שהוא נותן לו, שנאמר: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל הדבר, בטלה האהבה"...
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס - "ואהבה שאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם" ומתקיים המשפט: "ויהי מורא שמים עליכם".
וממשיכים התנאים ומלמדים: "כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועול דרך ארץ" - התורה היא יציאת מצרים, התורה היא שחרור מעבדות לחרות, התורה היא בריאות הנפש והגוף, שנאמר: "ולא יגורך כל רע", ואומר: "גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא", ואומר: "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך", ואומר: "עץ חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר".
את זה ראה רבי שמעון בן יוחאי, הסחר בתורתו ואין בנמצא אחד שייחיה אותה, שכל דבקותו עבודתו לשווא (ספר הזוהר פרשת שמות-מאמר ביאת המשיח צ"ו) "רבי שמעון נשא את ידיו ובכה, ואמר: אוי למי שיקרה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שיקרה ויוכל להמצא באותו זמן.
אוי למי שיקרה באותו זמן. הוא, משום כשיבא הקב"ה לפקוד את האילה (השכינה), יסתכל מי הם העומדים עמה, ובכל אלו הנמצאים עמה, בכל המעשים של כל אחד ואחד, ולא יהיה נמצא צדיק, שכתוב: "ואביט ואין עוזר וכמה צרות על צרות יהיו לישראל"...
ועוד נאמר ונכתב בספר הזוהר: " ולא יקום עוד דור כרבי שמעון עד שיבוא מלך המשיח"...
רבי שמעון בן יוחאי (בוצינא דנהורא) שנשלח על ידו לעולם הזה, משיח צדקנו חיים שלמה בן עזרא האלוקי - המשיח, להחיות את תורתו ואת הצדיקים בזמן הזה. אשרינו שזכינו לכך בימינו, על כן ספרו "מלחמת הרוח בחומר" שהוא תרגום מופשט לספר הזוהר מעיד בהוכחות על יציאתו ממצרים.
והיני המחייה את תורת התנאים כארח חיים, והולכת בדרכו של מורי(חיים שלמה-המשיח) פונה אל כל מרכזי הקבלה למיניהם, אל כל המלמדים מתוך הזוהר הקדוש, חוזרת ומחזקת את אזהרותם: "חכמים, הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל"...
"כי החיים לדון, לידע להודיע ולהודע שהוא אל, הוא היוצר, הוא הבורא, הוא המבין, הוא הדין, הוא עד, הוא בעל דין, והוא עתיד לדון.
ברוך הוא, שאין לפניו לא עולה, ולא שכחה, ולא משוא פנים, ולא מקח שוחד: שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון".
התורה מדברת בעד עצמה והיא הכל שנאמר: "והיא שעמדה לאבותינו" והיא אינה זקוקה לדבר וחצי דבר כדי להתקיים, שנאמר: "הפך בה והפך בה, דכלא בה".
האיש משה קיבל תורה מסיני - פרס מפעל חיים על מה שעשה משך כל חייו לפני שקיבל הפרס, כך שמשה היה התורה עוד מלפני שעלה לסיני לקבל אותה.
קבלת התורה במעמד הר סיני היתה לציון שמירת הברית לכברת הדרך שעשה, הדבקות וההתמדה, נאמנותו הגדולה,כן שמו הוא רעיא מהימנא.
מתוך המשפט ממסכת אבות למדים שרק כאשר אדם שהגיע למודעות משה יכול ללמד תורה, שכן משה שקיבל את התורה היה מעל התורה, שנאמר: "ומסרה ליהושוע"...
כאשר משה מסר את התורה ליהושוע, יהושוע חייב היה לבוא בשיווי צורה למשה, דהיינו: "יהושוע הוא משה" וכשיהושוע נהיה משה העביר אותה הלאה...
התורה לא נמכרה למשה בכסף על כן לא מכרה בכסף, התנאי היחידי שהיה למשה למי שרצה להיות התורה היה: "הקריבו ליהוה שה בבוקר ושה בערב"... (שה מתוך שמו משה).
משה ידע שכדי להיות מעל התורה, שנאמר: "ומשה ישב על הבאר" (באר מים חיים=התורה) היה חייב לדעת את הדינים שבתוכו ובכך לבטל אותם, משה ידע שכל מה שיש לו הוא לא שלו וכל אשר הוא מחזיק מכוח כלשהו סופו להיכלות על ידי אותו הכוח (דוג' הכסף),
וכבר נאמר: "תן לו משלו שאתה ושלך שלו" "כי ממך הכל ומידך נתנו לך".
משה דבק בידיעה ובנאמנות במשפט של אברהם אבינו: "שלי שלך - ושלך שלך" על כן משה מתלמידיו של אברהם אבינו שנאמר: "אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר: "ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן"...
(משה נשא את נכדת אברהם ציפורה בת מדין שהוא יתרו מקטורה).
...כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחייה, ובתורה אתה עמל: ואם אתה עושה כן, "אשריך וטוב לך":
אשריך - בעולם הזה, וטוב לך - לעולם הבא.
"דבר רע ראיתי תחת השמש שהכסף בעורכו של האדם" - שלמה המלך.
מלמדי התורה והקבלה כיום שדורשים לא רק כספים ומעשרות, אותם הזהירו התנאים באומרם: "אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם" - אל תעשה דברי התורה נזר לראשך כדי להתכבד ולהתיהר בהם, ואל תשתמש בתורה ככלי עבודה לפרנסה...
וכך היה הלל אומר: "ודאשתמש בתגא חלף"- והמשתמש להנאתו ולסיפוקו בכתר התורה יחלף מן העולם. "הא למדת, כל הנהנה מדברי תורה, נוטל חייו מן העולם" - שכל המשתמש בתורה לכבוד או לפרנסה נוטל חייו מן העולם ושכרו בידו.
וכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל: "טוב -לי תורת-פיך מאלפי זהב וכסף:" ואומר: "לי הכסף ולי הזהב נאם יהוה צבאות".
"הוא היה אומר: "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם". - אל תעשה את עצמך כעבד המשמש את הרב על מנת לקבל פרס, הבורא לא מעוניין בעבדים כאלו ועבד נאמן הוא עבד העושה מה שאומרים לו, שנאמר: "עבד נאמן קראת לו"... עבד נאמן לא משמש את בוראו ויוצרו על מנת לקבל תמורה על מה שהוא חושב שהוא נותן לו, שנאמר: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל הדבר, בטלה האהבה"...
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס - "ואהבה שאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם" ומתקיים המשפט: "ויהי מורא שמים עליכם".
וממשיכים התנאים ומלמדים: "כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו על מלכות ועול דרך ארץ" - התורה היא יציאת מצרים, התורה היא שחרור מעבדות לחרות, התורה היא בריאות הנפש והגוף, שנאמר: "ולא יגורך כל רע", ואומר: "גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא, כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא", ואומר: "רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך", ואומר: "עץ חיים למחזיקים בה ותומכיה מאושר".
את זה ראה רבי שמעון בן יוחאי, הסחר בתורתו ואין בנמצא אחד שייחיה אותה, שכל דבקותו עבודתו לשווא (ספר הזוהר פרשת שמות-מאמר ביאת המשיח צ"ו) "רבי שמעון נשא את ידיו ובכה, ואמר: אוי למי שיקרה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שיקרה ויוכל להמצא באותו זמן.
אוי למי שיקרה באותו זמן. הוא, משום כשיבא הקב"ה לפקוד את האילה (השכינה), יסתכל מי הם העומדים עמה, ובכל אלו הנמצאים עמה, בכל המעשים של כל אחד ואחד, ולא יהיה נמצא צדיק, שכתוב: "ואביט ואין עוזר וכמה צרות על צרות יהיו לישראל"...
ועוד נאמר ונכתב בספר הזוהר: " ולא יקום עוד דור כרבי שמעון עד שיבוא מלך המשיח"...
רבי שמעון בן יוחאי (בוצינא דנהורא) שנשלח על ידו לעולם הזה, משיח צדקנו חיים שלמה בן עזרא האלוקי - המשיח, להחיות את תורתו ואת הצדיקים בזמן הזה. אשרינו שזכינו לכך בימינו, על כן ספרו "מלחמת הרוח בחומר" שהוא תרגום מופשט לספר הזוהר מעיד בהוכחות על יציאתו ממצרים.
והיני המחייה את תורת התנאים כארח חיים, והולכת בדרכו של מורי(חיים שלמה-המשיח) פונה אל כל מרכזי הקבלה למיניהם, אל כל המלמדים מתוך הזוהר הקדוש, חוזרת ומחזקת את אזהרותם: "חכמים, הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל"...
"כי החיים לדון, לידע להודיע ולהודע שהוא אל, הוא היוצר, הוא הבורא, הוא המבין, הוא הדין, הוא עד, הוא בעל דין, והוא עתיד לדון.
ברוך הוא, שאין לפניו לא עולה, ולא שכחה, ולא משוא פנים, ולא מקח שוחד: שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון".
התורה מדברת בעד עצמה והיא הכל שנאמר: "והיא שעמדה לאבותינו" והיא אינה זקוקה לדבר וחצי דבר כדי להתקיים, שנאמר: "הפך בה והפך בה, דכלא בה".
אופירה -הפצת האור - הדרך לאמת - חיים שלמה המשיח.
"רבי שמעון בעבורך נאמר נעשה אדם"...
"רבי שמעון בעבורך נאמר נעשה אדם"...
