אילה 

אילה

והיא צופה תמיד, לא רוצה לקחת
רק לתת את עצמה
להתגלות לדורש אותה.
משל עצמה אין לה כלום והיא הכל כל היקום.
היא המקבלת את הכל
היא הצופה בו מרחוק, היא המחכה, היא תמיד שם בשבילו.

בשקט רב
מחכה לו שיגדל, יגדל לקבל אותה
יגדל בכדי לדעת אותה.

והיא
האהבה בהתגלמותה
שאותה רק לתת, הוא רצונה.
אהבה של שקט
אהבה של נתינה אינסופית
והיא לא כועסת על שלא שמים אליה לב כי היא הלב
והיא לא מגיבה כי אין בה דבר.

וזאת האהבה, הנאמנות, ההקרבה והכל לשמה.
וכשלא יהיה אחד בנמצא לבוא לפקוד את האילה (השכינה)
ומה יהיה איתה, ואיך ולמי תמסור את עצמה?

המוות יהיה למבטחה.

שעל כן רוצה היא להתגלות כדי לתת את אורה וזוהי קדושתה.