צי קונג התנועה המרפאת 

צ'י-קונג הוא שיטת תנועה המבוססת על תפיסת העולם הטאואיסטית שהתפתחה בסין העתיקה, נשענת על היסודות הקיימים בטבע ורואה באדם חלק בלתי נפרד ממנו. בספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב (בן 3000 שנה) כתוב שטבע השמיים וטבע האדמה מייצגים תנועה ומנוחה ומעניקים את הכוח "להוליד ולגדול, לקצור ולאחסן, לסיים ולהתחיל מחדש".

"הנוקשה והכבד תמיד למטה, הגמיש והרפוי זקוף יהיה" (טאו טה צ'ינג)

בבסיסו הצ'י קונג הוא שיטת תרגול בתנועה אשר בה מקדיש המתרגל תשומת לב מיוחדת לזרימת האנרגיה בתוכו. התרגול כולל תרגילי הרפיה ונשימה מגוונים, תרגילי תנועה ונשימה מתואמים, תרגילי דמיון מודרך, תרגילים להעצמת האנרגיה בגוף, תרגילי מדיטציה בתנועה, בהליכה, בעמידה, בישיבה ובשכיבה. הצ'י קונג פועל בשלושה רבדים: תנועת הגוף, הנשימה והתודעה.
מטרת הצ'י קונג היא לאזן בין התהליכים השונים ולפתח את היכולות של המתרגל בשלושת הרבדים הללו. באופן זה, ניתן להגיע לדרגה גבוהה של הרמוניה וזרימה בין התפקודים השונים של האדם: הפנימיים - בריאות רגשית ופיזית, והחיצוניים- תקשורת, יחסי אנוש והתנהלות מרחבית, ובאמצעות כך להגיע למימוש עצמי רב יותר. תרגול מתמיד של צ'י-קונג משפר את תפקוד כל מערכות הגוף, כולל שיפור תהליך חילוף החומרים, חיזוק המערכת החיסונית ועלייה ברמת האנרגיה. עקב כך מחלות רבות נמנעות וישנה הקלה בבעיות בריאותיות אשר חוזרות ונשנות. האדם מתפקד טוב יותר בכל שטחי חייו, ובאופן כללי חי חיים הרמוניים ובריאים יותר. הצ'י קונג גם מפתח הסתכלות על החיים מתוך מודעות עצמית וגישה חיובית כלפי כל.

"שמחה פנימית עולה מתוך ביטחון פנימי והיא מרכיב חיוני של שלווה, הפגת מתחים, של שחרור והרפיה ונטישת החרדות והדאגות המיותרות." (יין יאנג מאת ג' ס קופר)

כאשר האדם חושב מחשבות חיוביות והרמוניות, הוא משול לאדמה המזינה את שורשי העצים והפרחים אשר גדלים ממנה. כאשר האדם נצמד לרגשות שליליים כגון כעס, עצב וחרדה, הוא משול לאדמת טרשים אשר רק עשבים שוטים גדלים בה.
תרגול הצ'י קונג מלמד כיצד לתת ביטוי פרודוקטיבי לתחושותינו הרבות וכיצד לא להיצמד לאורך זמן לרגשות שליליים. כשהרגשות שלווים האנרגיה שלנו זורמת וההכרה שלנו הופכת לגן קסום או לאגם שקט וצלול.

"אדם בעל מידות מוסריות הרוצה בעצמו לעמוד איתן יעניק איתנות גם לאחרים.
הרוצה לזכות באור יאיר גם לאחרים" (קונפוציוס)

תחושות חיוביות אלו אף מסייעות ומפתחות אצלנו את התקשורת והרגישות כלפי בני אדם אחרים; הצ'י קונג כולל תרגילים איטיים ועדינים הנעשים בזוגות ובקבוצות קטנות, כדי ללמד אותנו להקשיב לזולת ולנוע בשותפות. תרגילים אלו פותחים את לבנו אל סביבתנו ואל שותפינו לתרגול, ומלמדים אותנו כיצד לתת מעצמנו ולקבל מאחרים בצורה חיובית ואוהדת.



הצ'י קונג על פי תפיסת הרפואה הסינית

"כפי שהרוח מניעה את העצים, את העשב ואת המים, כך הצ'י מניע את החזה וגורם לשאיפה ולנשיפה. הצ'י הוא הכוח המניע והיוצר בגוף והוא הסיבה לפעולה ולתוצאתה"
(בין שמים לארץ מאת ביינפילד וקורנגולד)

המושג המרכזי ברפואה הסינית הוא ה"צ'י", או אנרגית החיים הנמצאת בגוף, כמו גם בקוסמוס כולו, ומניעה את כל הפעולות בו, החיצוניות והפנימיות. הצ'י שבגוף אחראי על התנועה ועל חימום הגוף, הוא מגן מפני פגיעות מבחוץ, מסייע לבריאות ולחיזוק המערכות הפנימיות ואף משפר את היכולות הנפשיות.
למעשה נובע הצ'י מן היין והיאנג שהם זוג הכוחות המשלימים שבבסיס הפילוסופיה והרפואה הסינית; יאנג מאופיין כיום, שמש, שמים, חום, תנועה, אקטיביות, מחשבה, נתינה.
ואילו יין מאופיין כלילה, ירח, אדמה, קור, מנוחה, פסיביות, רגש , קבלה.
על פי התפיסה הטאואיסטית, שני יסודות אלו קיימים ומרכיבים את כל הדברים והתופעות בטבע ובאדם, כניגודים המשלימים זה את זה ויוצרים אחדות. אפשר לראות היטב את ביטוייהם של היין והיאנג בסמל הסיני שנקרא "טאי צ'י".



"היין והיאנג כמו הצל והאור אחד מלפנים שני מאחור,
הרמוניה בין ניגודים היא נשמת החיים" (טאו טה צ'ינג)

בסמל הטאי צ'י אפשר להבחין שבכל יין יש יאנג (העיגול הלבן הקטן שבתוך הקטע השחור) ובכל יאנג יש יין. היין והיאנג נעים אחד אל עבר השני ואחד בתוך השני ובכך יוצרים הרמוניה ומחזוריות מעגלית.



מושג נוסף ברפואה הסינית הוא ה"דאן טיאן" - שדה האנרגיה. הדאן טיאן הוא המרכז האנרגטי שבגופנו והוא מצוי בין הבטן לגב כשתיים או שלוש אצבעות מתחת לטבור. הטאואיסטים מתארים את הדאן טיאן ככדור או כקערת אנרגיה המצויה בתוך בטננו, ומתוכה הגוף שואב ושולח צ'י לכל מקום שזקוק לו.
בנוסף לדאן טיאן קיימים ה"מרידיאנים" - רשת מסועפת של ערוצי אנרגיה, החוצים את הגוף לאורכו ולרוחבו ואשר בהם זורם הצ'י. תעלות הצ'י עוברות דרך איברי הגוף השונים, הפנימיים והחיצוניים, ויוצרות ביניהם חיבור וקשרי גומלין.
הטאואיסטים מאמינים, שהפרעה בזרימה החופשית של האנרגיה בגוף היא סיבה למחלות רבות והיחלשות של הגוף והנפש, ובכדי שהאדם יתפקד בצורה טובה, יש צורך ליצור איזון בין היין והיאנג ולאפשר זרימת צ'י חופשית בגוף. חוסר או עודף בצ'י באיבר מסוים עלול לגרום למחלה או להפרעה תפקודית כלשהי. התנועות והתנוחות בצ'י קונג בנויות כך שהצ'י זורם במרידיאנים תוך איזון בין היין ליאנג. זרימת אנרגיה נכונה ולא מופרעת נוצרת על-ידי רצף של תנועות מעגליות ואיטיות, אשר מתואמות עם הנשימה וזורמות באופן הרמוני מיין ליאנג. החילופין בין היין והיאנג נעשים באמצעות שינויי גובה, העברות משקל, תנועות פתיחה וסגירה, תנועה פנימה והחוצה ותשומת לב לשאיפה ונשיפה.

הצ'י קונג, כמו הרפואה הסינית, משתמש כבסיס לתרגילים רבים בתיאורית "חמשת האלמנטים", או חמשת התהליכים או האיכויות שעומדים בבסיס כל התופעות המחזוריות בטבע ובחיי האדם. חמשת האלמנטים הם עץ, אש, מים, מתכת ואדמה, כאשר המים מסמלים את החורף ואת תנועת הזרימה, האש את הקיץ ואת תחושת השחרור, העץ את האביב, הפריחה והגדילה והמתכת את הסתיו וההתכנסות פנימה. האדמה מסמלת את 20 הימים בין עונה לעונה, תפקידה הוא לאזן בין האלמנטים השונים וליצור מעבר הרמוני בין העונות. האדמה מסמלת גם יציבות נפשית, ריכוז פנימי ואיזון, ובאופן כללי מכנים את עונת האדמה הקיץ המאוחר.
גם איברי הגוף נחלקים על-פי שיוכם לאלמנטים הנ"ל; לדוגמא הלב שייך לאש, הכליות למים, הכבד לעץ, הריאות למתכת, ולאדמה שייכים הטחול והקיבה. כך למעשה כל התופעות והתהליכים, הן הפיזיים והן הנפשיים, קשורים ביניהם בקשרי גומלין. רבות מן התנועות בצ'י קונג שייכות אף הן לאחד מהאלמנטים הללו, כך שכל אחת מן התנועות קשורה לאיבר זה או אחר בגוף ולתופעה פיזית ונפשית זו או אחרת ומשפיעה עליהם.


הצ'י קונג וגוף האדם
לתרגול הצ'י קונג קיימים יתרונות רבים; תרגילי ההליכה והיציבה משפרים את שיווי המשקל ומסייעים במניעת נפילות, תרגילי התנועה משפרים את גמישות הגוף, מחזקים שרירים, ומשחררים מפרקים ואיברים תפוסים, תרגילי ההרפיה והנשימה משחררים את כל הגוף, יוצרים תחושת שלווה והרמוניה ומסייעים לתפקוד בריא ונכון יותר.
העיקרון בצ'י קונג הוא להתמזג עם התנועה, כלומר לנסות לנוע מתוך ריכוז פנימי ושחרור חיצוני. כך שאנו משפרים את יכולת ההתמקדות ואת היכולת לנוע בביטחון ובחופשיות.
עקרונות היציבה מסייעים במניעת מאמץ מיותר: הגוף ישר וארוך - כל איבר מונח נכון על האיבר שמתחתיו; משקל הגוף שוקע מטה, מומלץ לדמיין שהמשקל יורד מתחת לכפות הרגליים ומתמזג עם הקרקע כמו שורשים של עץ; הראש תלוי על חוט דמיוני ובכך נוצר איזון בין החלק התחתון והעליון של הגוף (חיבור בין שמים לארץ); המרכז נמצא בבטן (בדאן טיאן - השדה האנרגטי). באמצעות תרגול זה אנו יוצרים יציבה חזקה ונכונה אשר מסייעת לזרימה טובה של הצ'י בגופנו.
הצ'י קונג עובד על כל מפרקי הגוף הן על-ידי חיזוק והגמשת השרירים המקיפים את המפרק, והן על ידי שחרור והרפית המפרק. כך ניתן באמצעות תרגול צ'י קונג לשפר את היכולת התנועתית, להפחית כאבים ומגבלות תנועתיות ובנוסף, פתיחת המפרקים והשרירים והרפיתם מאפשרת זרימה טובה של דם וצ'י בכל חלקי הגוף.
הנשימה - השאיפה והנשיפה - הופכת בצ'י קונג לכלי טיפולי ומוקדשת לה תשומת לב מיוחדת. הנשימה מסייעת בשחרור האיברים ובהרפיתם, שולחת אנרגיה וחמצן אל כל איברי הגוף ויוצרת איזון פנימי. למעשה כל תנועה מכילה בתוכה את השאיפה - הפתיחה וההתמלאות, ואת הנשיפה - התכנסות והרפיה.
באמצעות כל המכלול של תרגילי הצ'י קונג אנו יוצרים זרימה טובה ומחוזקת של אנרגיה בגוף ומרפאים אותו מחוץ ומפנים. התרגילים זורמים וקלים ליישום, מתאימים לכל גיל ויכולים להשתלב היטב בחיי היומיום.

לסיום חשוב להדגיש שוב שהצ'י קונג מתבסס על תפיסת החיים הטאואיסטית אשר ניזונה באופן ישיר מן הטבע ומן הזרימה הטבעית, כפי שכותב דאו דנג מינג בספרו "טאו לכל יום":

"התלמידים רצו לדעת את מקומם בטאו הגדול, אז לימדו אותם המורים שיעור: ביד אחת הם הצביעו - אל השמיים, וביד השנייה - אל האדמה.
התנועה הזו היא מהעמוקות שבמסורת הטאו, היא מעמידה את בני האדם בין השמים והארץ, ומשמשת להם תזכורת שהם פרט מתוך כלל הדברים שתחת הרקיע."
(טאו לכל יום)