14/09/2009
המעבר מעצמאי לחברה - שלומי תורג'מן רו"ח
חלק א'
רבות נכתב על המעבר מעצמאי לחברה אך תמיד באופן תמציתי ולגבי פן אחד של סוגיה מורכבת זאת. במאמרי זה אנסה להקיף את כל הסוגיה לרבות דיני המס הקשורים באותה סוגיה אך מפאת גודל היריעה אתמקד בעיקר בשינוי שהיה עם העלאת התיקרה לחיוב בביטוח לאומי.
1. לאחרונה נתבשרנו על גזרה חדשה של העלאת התקרה לחיוב בביטוח לאומי מסכום של 38,415 שח לחודש לסכום של 76,830 שח לחודש זאת אומרת רק אם המשכורת הקובעת לביטוח לאומי היא מעל הסכום הנ"ל אז השכר יהיה פטור מחובת תשלום של ביטוח לאומי בלבד, אך כמובן שממס הכנסה הוא ימשיך להיות חייב במדרגה של 46% . ראוי לציין שנערי האוצר עשו זאת בעבר שהכפילו את התיקרה הנ"ל ואז נוצר גל של מעבר מעצמאי לחברה. כל זאת בכדי להימנע ובצדק מתשלום המס של הביטוח לאומי.
2. מדוע אני קורה לזה מס ביטוח לאומי ולא תשלום לביטוח לאומי, זה אמור להיות מעיין פרמיה שמשלמים על ביטוח. זאת מפני שעם הכפלת התיקרה החייבת בביטוח לאומי התקרה לתשלום גמלאות מחליפות שכר כגון: דמי פגיעה,דמי לידה תגמולי מילואים גימלה לשמירת הריון ודמי תאונה לא הוכפלה במקביל, יוצא עם כך שכל תשלום ביטוח לאומי על משכורת או הכנסה חייבת של עצמאי אל מעבר ל-460,980 שח לשנה (38,415 שח לחודש) הינו בגדר מס.
3. כיצד מפחיתים את תשלום ביטוח לאומי אם מתאגדים כחברה. מיסוי חברה הינו מיסוי דו שלבי פעם במישור החברה, על ההכנסה החייבת יש לשלם מס חברות (26%) ועל היתרה כאשר בעל המניות רוצה למשוך כסף מהחברה אליו לכיס הפרטי (החברה הינה אישיות משפטית נפרדת מבעליה). יש לשלם מס על הדיבידנד של 25% לבעל מניות מהותי . כאשר מושכים דיבידנד אז הוא איננו חייב בביטוח לאומי זאת לאחר תיקון 103 לחוק הביטוח לאומי.
אז למה אני צריך את זה שואל הלקוח את רואה החשבון
ראשית חסכון בדמי ביטוח לאומי. וזאת כיצד ?
במסלול של עצמאי או שכיר כאמור כל שקל שאדם מרוויח אז הוא מתחייב במס על הכל. ולכן כל שקל מעל משכורת כשכיר של 17,600 שח לחודש מס הכנסה וביטוח לאומי ביחס לעלות מעביד הינו 44.76% ואילו במשיכת רווחים מחברה המס הינו 44.5%. יוצא שלא שווה לכאורה למשוך משכורת מעל סכום של 17,600. מדוע לכאורה מפני שעד התיקרה המקסימלית לביטוח לאומי הפער באחוזים בין מס הכנסה וביטוח לאומי לבין מס חברות ודיבדנד הפער באחוזים הוא קטן רק כאשר מגיעים למשכורת של 37,890 שח שאז מדרגת מס הכנסה לבד הינה 46% בתוספת ביטוח לאומי המס מגיעה ל-60% כאן כבר הפער מתחיל להיות משמעותי.
ולכן העצה היעוצה הינה המודל המשולב קרי, לפתוח חברה להוציא בא משכורת של 17,600 שח ואת היתרה לחלק כדיבידנד. בשיטה הזו הנטו שנותר בידי הבעלים הינו גדול יותר. למשל לחברה נותרת הכנסה חייבת חודשית ממוצעת של 39,831 שח ואז היא מוציאה משכורת לבעלים של 17,600 ואת היתר 39,831 בניכוי 18,452 = 21,379 היא תשלם עליו מס חברות ודיבידנד (למה 18,452 ולא 17,600 מפני שמשכורת של 17,600 שווה למעביד אחר תשלום של ביטוח לאומי חלק מעביד ל-18,452). במקרה הנדון הנטו שיוותר לבעלים אם היינו לוקחים את כל ההכנסה כמשכורת אז 23,822 שח לעומת המודל המשולב שהיה משאיר אותנו עם 24,689 של הפרש חודשי של 687 שח בהיבט שנתי 10,399 שח במידה ואדם מושך משכורת של 76,830 שח בחודש שזה התיקרה המכסימלית לביטוח לאומי אז הפער השנתי החיסכון במס הוא 86,424 שח.
אבל לפני שרצים לעשות את הצעד הנדון רק משיקולי ביטוח לאומי יש לקחת בחשבון רכיב נוסף והוא עלות אחזקת חברה לשנה. זאת מפני שמה לי לשלם ביטוח לאומי ומס הכנסה לרשות המיסים אם במקום זאת אני מעביר אותו לרואה החשבון ולרשם החברות. יש לבחון מהו ההבדל בין הוצאות אחזקת חברה אשר מחייבת על פי הוראות ניהול ספרים הנהלת חשבונות כפולה אשר היא יקרה בדרך כלל פי שניים מהנהלת חשבונות של עצמאי וכן הדוח השנתי לחברה להוא גם יקר יותר לעומת ההוצאות כעצמאי. ואם החיסכון בביטוח לאומי יהיה יתר גדול אז שווה להתאגד כחברה וזה לעניין החיסכון בביטוח לאומי. נאמר למשל כי עלות אחזקת חברה מעבר לעלות שלי כעצמאי (הנהלת חשבונות כפולה דוח ואגרה לרשם החברות) הפער הוא 14,500 שח בשנה אז רק אם ההכנסה הממוצעת החודשית היא 42,000 אלף שח רק אז שווה לעבור. במקרה הנדון החיסכון במס הוא 14,518 שח בניכוי עלות אחזקת חברה פה כבר מתחילים הרוויח למרות עלויות אחזקת החברה.
ישנו מסלול נוסף שבו בעל המניות ימשוך משכורת של 17,600 ברוטו שזה נטו לאחר 2.25 נקודות זיכוי 12,823 שח ואת יתרת הרווח ישאיר בחברה לא ימשוך אותו כדיבידנד בסוף השנה, שזה למעשה דחיית מס עד אשר הוא יחליט למשוך זאת כדיבידנד. אם ניקח כמו במקרה של הדוגמה הקודמת של הכנסות חודשיות בחברה של 42,000 שח אז הפער בין לקיחת הסכום הנ"ל כמשכורת או כעצמאי לבין משיכת משכורת של 17,600 ועל היתרה לשלם רק מס חברות הפער הוא 66,916 שח בשנה. במסלול הנ"ל של דחיית משיכת הרווח כדיבידנד כבר ברווח חודשי של 25,000 שח הפער במיסים הוא 21,103 שח וגם אם נוריד את עלות אחזקת חברה זה עדיין בהחלט משתלם.
אין שום הכרח לחלק את כל הרווחים שנותרים בחברה כדיבידנד ניתן להשקיע אותם שוב בחברה או להלוות אותם לבעל המניות והוא יכול להשתמש בכסף שנותר בתור הלוואה מהחברה לבעלים. אך אליה וקוץ בה מס הכנסה מבקש על הלוואה כזו ריבית של מדד + 3.3% עד אשר בעל המניות מחזיר את הכסף חזרה לחברה או שהוא אמור לחלק דיבידנד בגובה יתרת החוב שלו בספרים. למשל יתרת כרטיס בעל המניות היא 75,000 שח הוא יצטרך לחלק 100,000 שח רווחים מהחברה שלאחר תשלום של 25,000 שח מס על דיבידנד את היתרה הוא יצטרך להשאיר בחברה על מנת לסגור את יתרת חובו לחברה.
למהלך הנדון תתכן ותהיה התנגדות מצד פקידי השומה של מלאכותיות כביכול כל הקמת החברה לא היה אלא לתכלית של הורדת מס בילתי נאותה. ולכן אם עסקינן במס אז יש להתכונן לקראתו בחזקת סוף מעשה במחשבה תחילה.
ראשית זכותו של אדם לתכנן את מהלכיו העסקיים ולבחור במסלול שהוא דל מס. קביעה זו נקבע עוד בפס"ד משנות השישים פס"ד מפ"י. המחוקק הציב שני מסלולים אחד להתאגד כעצמאי ושני להתאגד כחברה ואני בוחר אחד מהם, זו זכותו הלגיטימית של כל אדם בחברה דמוקרטית שהכל מותר אלא אם המחוקק אסר זאת עליך במפורש.
הזכות להתאגדות ולאוטונומיית הרצון הפרטי מעוגנת במשפט בישראל ובחוק החברות. לכל אדם הזכות להתאגד כחברה בע"מ ולתת שירותיו באמצעותה. אחד מחידושי חוק החברות, היה הקביעה בסעיף 2 לחוק כי לכל אדם היכולת להקים חברה בבעלות אדם אחד - one man company . ואם יטען פקיד השומה כי כל תכלית המעבר מעצמאי לחברה היה לצורך הפחתת מס בלתי ראויה וזאת מכח סעיף 86 לפקודה תמיד ניתן לטעון "שהחברה ביקשה לפעול תחת המטריה של האחריות המוגבלת ליהנות מההגנה של תביעת נושים".
במאמר מוסגר לעניין תביעת נושים אז הבנק של החברה הוא גם נושה לכל דבר והוא גם שמע על המושג הזה "חברה מוגבלת במניות" ולכן כאשר הוא נותן אשראי לחברה הוא מגבה את עצמו בשעבודים אישיים של בעל החברה לבנק כגון הערת אזהרה בטאבו על הבית הפרטי או שעבוד של תוכנית חסכון או קרן השתלמות. כמו כן סעיף 6 לחוק החברות קובע כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות של החברה בהתקיים תנאים מסויימים. הרמת מסך ההתאגדות היא למעשה עשיית "נקב" pircing במסך ההתאגדות של החברה רק לצורך הרמת מסך ההתאגדות ולאחר מכן החברה ממשיכה להתקיים כחברה לכל דבר. לאחרונה ישנם מיקרים שבתי המשפט מרימים את מסך ההתאגדות על אף שידוע שלא במהרה הם עושים זאת מפני שעיקר תכליתה של החברה הוא לפעול תחת האחריות המוגבלת ובית המשפט עושה וזאת מהטעמים הבאים: (א) לעיתים בעל המניות לא עושה הפרדה נאותה בין החברה לבינו הוא נוהג בא כבשלו למשל לא מפריד בין חשבון הבנק של החברה לבין חשבון הבנק שלו. אז ישנה טענה שאומרת שאם אתה לא עשיתה הפרדה בין החברה לבינך אז אין כל סיבה שכעת שהחברה בקשיים שיעשו הפרדה בין הבעלים לחברה והוא מחויב באופן אישי לנושים.
(ב)ישנה עוד עילה להרמת מסך שנקראת "מימון דק" מהוא מימון דק זהו מימון החברה ללא רזרבות, עודפים בחברה של כספים. אדם פועל תחת סיכון יתכן שכל תביעה הכי קטנה והחברה הינה חדלת פירעון. למשל החברה עוסק בענף שהוא מסוכן מבחינה נזיקית והיא איננה מבוטחת מספיק. טלו לדוגמא מקרה של אדם שהתאגד כחברה והוא מדריך לצניחה חופשית והנכס היחיד שיש בחברה זהו אותו מצנח רחיפה. מה קורה עם המצנח ניקרע ואדם מצא את עצמו צונח לקראת מותו אתם יכלים לתאר לעצמכם את גודל תביעת הנזיקין לעומת הנכסים של החברה.
כיצד ידע אדם מהו המימון המספיק לצורך ניהול עיסקו בכדי שלא יכנס להגדרת מימון דק, זה רק לשופט פיתרונים בעת התביעה.
עד כאן המאמר של מעבר מעצמאי לחברה בעיקר מההיבט של ביטוח לאומי ותקיפת הנושא ע"י קידי השומה במאמרים הבאים אנסה להציג את שאר האספקטים שקשורים במהלך הנדון שהם לא פחות חושבים אם לא יותר.
תגובות והערות אשמח לקבל באתר משרדי www.turjeman-cpa.co.il