תא"מ 43168/05, צדוק ערן ואח' נ' חברת שבח שלוש בע"מ ואח'
כבוד השופט שלמה פרידלנדר
26.09.2009
העובדות:
1. מדובר בשתי תביעות, שהדיון בהן אוחד, לפיצוי בגין הפליה גזעית; לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
2. התובעים טוענים כי ביום 11.8.05 ביקשו לבלות במועדון "דונה מרטין", המופעל על-ידי הנתבעת 1, אשר הנתבעים 4-2 הם בעליה ומנהליה הרשומים. כניסתם סורבה; לטענתם - בשל חזותם המזרחית, בהיותם בני העדה התימנית.
3. התובעים הגיעו למסקנה זו משום שעילת הסירוב המוצהרת הייתה כי הכניסה באותה עת מותרת למוזמנים בלבד, וכי התובעים לא הוזמנו. חרף זאת, התובעים נוכחו כי פרט להם נכנסים אורחים כאשר בעליל שאלת הזמנתם אינה נבדקת; וכי אורחים כאמור שנשאלו על כך על ידי התובעים לא ידעו על איזו הזמנה-כביכול מדובר.
ההכרעה:
1. הנתבעים אינם מציבים, מול גרסתם הקונקרטית של התובעים, גרסה קונקרטית נוגדת בדבר נסיבות האירוע.
2. להיעדר גרסה קונקרטית מטעם הנתבעים כאמור יש משמעות כבדה במיוחד; בשים לב לשירות הראייתי המיטבי שנתנו התובעים לנתבעים. התובע 2 הצהיר בעיצומו של האירוע על כוונתו להגיש תביעה בגינו. בחלוף 4 ימים בלבד(!), ביום 16.8.05, הוגשה בפועל תביעתו של התובע 1, שלימים אוחדה עם תביעתו התאומה של התובע 2. בנסיבות אלה היו הנתבעים מצופים לתחקר מיידית את האירוע הנטען.
3. המארחת מטעם הנתבעים התנתה את הכניסה למועדון בהזמנה מוקדמת - באופן סלקטיבי; תוך התמקדות בגברים שעורם כהה.
4. הנתבעים נכשלים בפרקטיקה שלמעשה מפלה מטעמי צבע-עור. הפליה זו היא על רקע מאפיין ביולוגי המזוהה עם ההבחנה בין גזעים. מבחינה סוציולוגית ופסיכולוגית, ההפליה על רקע צבע-עור ניחנה בכל המאפיינים של הפליה גזעית, והיא מהווה את אחד הסממנים המובהקים שלה.
5. עיניה של המארחת מטעם הנתבעים לא היו רעולות. הן גם לא היו עוורות-צבעים. אדרבא, הן גילו הבחנה דקה בין גוונים שונים של הצבע השחום. הן הבחינו בין מי שצבע עורם שחום-קמעא, באופן המזוהה עם הקבוצה הרחבה, והמעורה ב'סצינת המועדונים', של בני עדות המזרח בכללותם - לבין מי שצבע עורם שחום-כהה, כדוגמת התובעים, אשר כלפיהם הופעלו מנגנוני דחייה.
6. התופעה של מניעת כניסה למקום ציבורי מחמת חשדנות-יתר על רקע אפיון גזעי מהווה יחס שונה על בסיס גזעי בנסיבות שוות
7. אין ענייננו בהפליה גזעית בוטה וגורפת. אולם, אם האדם שעורו כהה אינו מוכר למארחת - כל ניואנס בהופעתו או בהתנהגותו, שלא היה צפוי לגרור פסילה אצל מי שעורו בהיר, עלול לגרום לו להיחשד כ'פוטנציאל לצרות' ולהיפסל לכניסה למועדון. יחס שונה זה, על רקע גזעי, מהווה הפליה פסולה; גם אם היא פחות בוטה ואינה מפורשת, ואפילו אם מבצעיה אינם מודעים למהותה זו.
8. האיסור על הפליה גזעית חמור והחלטי עד-כדי-כך שהמשפט הבינלאומי אוסר לסטות ממנו אף במצבי חירום.
9. בסכנת האלימות במועדונים יש להיאבק בדרך של מניעת ההתנהגות האלימה עצמה; כגון על ידי נוכחות מוגברת של מאבטחים בתוך המועדון, אשר תגדע באיבה כל הפרה של הסדר הטוב והשלום. אין זה לגיטימי להיאבק נגד אלימות או סתם השתוללות על ידי החשדה קבוצתית של מי שצבע עורם כזה או אחר, והטלת מגבלות מוגברות על כניסתם של אלו למועדונים - שלא על בסיס פרטני, קונקרטי וממשי.
10. אין הכרח כי הפליה בכניסה למועדונים תינקט בשל דעות גזעניות של בעלי המקום, מנהליו או עובדיו. יתכן כי הפליה כאמור תינקט מחמת החשש מהפסד כלכלי צפוי, במקרה של כניסת אנשים שעורם כהה למועדון, על רקע ההנחה כי בין לקוחות המועדון מצויים אנשים בעלי נטיות גזעניות.
11. החוק נועד להגן על קבוצות בסיכון להפליה גם מפני הפליה כזו. האיסור הוא על עצם ההפליה; יהיו מניעיה אשר יהיו.
12. יש לקבוע כי ההתחקות אחר מעמדם של התובעים כמוזמנים, אשר לא הייתה מנת חלקם של אחרים סביבם, שיקפה הפליה פסולה על ידי הנתבעים, מחמת ההבדל היחיד הנראה לעין בין אלה לאלה באותו הקשר: צבע-עורם. הנתבעים עוולו כלפי התובעים בהפליה פסולה, בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים; ולפיכך עליהם לפצותם.
13. ביהמ"ש פוסק לתובעים את הפיצוי המכסימאלי הקבוע בחוק, העולה - בתוספת הפרשי הצמדה כאמור בסעיף 5(ב) בו (במעוגל כלפי מטה) - לסך 60,000 ש"ח, נכון להיום.
כבוד השופט שלמה פרידלנדר
26.09.2009
העובדות:
1. מדובר בשתי תביעות, שהדיון בהן אוחד, לפיצוי בגין הפליה גזעית; לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
2. התובעים טוענים כי ביום 11.8.05 ביקשו לבלות במועדון "דונה מרטין", המופעל על-ידי הנתבעת 1, אשר הנתבעים 4-2 הם בעליה ומנהליה הרשומים. כניסתם סורבה; לטענתם - בשל חזותם המזרחית, בהיותם בני העדה התימנית.
3. התובעים הגיעו למסקנה זו משום שעילת הסירוב המוצהרת הייתה כי הכניסה באותה עת מותרת למוזמנים בלבד, וכי התובעים לא הוזמנו. חרף זאת, התובעים נוכחו כי פרט להם נכנסים אורחים כאשר בעליל שאלת הזמנתם אינה נבדקת; וכי אורחים כאמור שנשאלו על כך על ידי התובעים לא ידעו על איזו הזמנה-כביכול מדובר.
ההכרעה:
1. הנתבעים אינם מציבים, מול גרסתם הקונקרטית של התובעים, גרסה קונקרטית נוגדת בדבר נסיבות האירוע.
2. להיעדר גרסה קונקרטית מטעם הנתבעים כאמור יש משמעות כבדה במיוחד; בשים לב לשירות הראייתי המיטבי שנתנו התובעים לנתבעים. התובע 2 הצהיר בעיצומו של האירוע על כוונתו להגיש תביעה בגינו. בחלוף 4 ימים בלבד(!), ביום 16.8.05, הוגשה בפועל תביעתו של התובע 1, שלימים אוחדה עם תביעתו התאומה של התובע 2. בנסיבות אלה היו הנתבעים מצופים לתחקר מיידית את האירוע הנטען.
3. המארחת מטעם הנתבעים התנתה את הכניסה למועדון בהזמנה מוקדמת - באופן סלקטיבי; תוך התמקדות בגברים שעורם כהה.
4. הנתבעים נכשלים בפרקטיקה שלמעשה מפלה מטעמי צבע-עור. הפליה זו היא על רקע מאפיין ביולוגי המזוהה עם ההבחנה בין גזעים. מבחינה סוציולוגית ופסיכולוגית, ההפליה על רקע צבע-עור ניחנה בכל המאפיינים של הפליה גזעית, והיא מהווה את אחד הסממנים המובהקים שלה.
5. עיניה של המארחת מטעם הנתבעים לא היו רעולות. הן גם לא היו עוורות-צבעים. אדרבא, הן גילו הבחנה דקה בין גוונים שונים של הצבע השחום. הן הבחינו בין מי שצבע עורם שחום-קמעא, באופן המזוהה עם הקבוצה הרחבה, והמעורה ב'סצינת המועדונים', של בני עדות המזרח בכללותם - לבין מי שצבע עורם שחום-כהה, כדוגמת התובעים, אשר כלפיהם הופעלו מנגנוני דחייה.
6. התופעה של מניעת כניסה למקום ציבורי מחמת חשדנות-יתר על רקע אפיון גזעי מהווה יחס שונה על בסיס גזעי בנסיבות שוות
7. אין ענייננו בהפליה גזעית בוטה וגורפת. אולם, אם האדם שעורו כהה אינו מוכר למארחת - כל ניואנס בהופעתו או בהתנהגותו, שלא היה צפוי לגרור פסילה אצל מי שעורו בהיר, עלול לגרום לו להיחשד כ'פוטנציאל לצרות' ולהיפסל לכניסה למועדון. יחס שונה זה, על רקע גזעי, מהווה הפליה פסולה; גם אם היא פחות בוטה ואינה מפורשת, ואפילו אם מבצעיה אינם מודעים למהותה זו.
8. האיסור על הפליה גזעית חמור והחלטי עד-כדי-כך שהמשפט הבינלאומי אוסר לסטות ממנו אף במצבי חירום.
9. בסכנת האלימות במועדונים יש להיאבק בדרך של מניעת ההתנהגות האלימה עצמה; כגון על ידי נוכחות מוגברת של מאבטחים בתוך המועדון, אשר תגדע באיבה כל הפרה של הסדר הטוב והשלום. אין זה לגיטימי להיאבק נגד אלימות או סתם השתוללות על ידי החשדה קבוצתית של מי שצבע עורם כזה או אחר, והטלת מגבלות מוגברות על כניסתם של אלו למועדונים - שלא על בסיס פרטני, קונקרטי וממשי.
10. אין הכרח כי הפליה בכניסה למועדונים תינקט בשל דעות גזעניות של בעלי המקום, מנהליו או עובדיו. יתכן כי הפליה כאמור תינקט מחמת החשש מהפסד כלכלי צפוי, במקרה של כניסת אנשים שעורם כהה למועדון, על רקע ההנחה כי בין לקוחות המועדון מצויים אנשים בעלי נטיות גזעניות.
11. החוק נועד להגן על קבוצות בסיכון להפליה גם מפני הפליה כזו. האיסור הוא על עצם ההפליה; יהיו מניעיה אשר יהיו.
12. יש לקבוע כי ההתחקות אחר מעמדם של התובעים כמוזמנים, אשר לא הייתה מנת חלקם של אחרים סביבם, שיקפה הפליה פסולה על ידי הנתבעים, מחמת ההבדל היחיד הנראה לעין בין אלה לאלה באותו הקשר: צבע-עורם. הנתבעים עוולו כלפי התובעים בהפליה פסולה, בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים; ולפיכך עליהם לפצותם.
13. ביהמ"ש פוסק לתובעים את הפיצוי המכסימאלי הקבוע בחוק, העולה - בתוספת הפרשי הצמדה כאמור בסעיף 5(ב) בו (במעוגל כלפי מטה) - לסך 60,000 ש"ח, נכון להיום.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
