ת"א 13601-11-08 13601-11-08 , אורנה דריזין ואח' נ' איזוטסט בע"מ
כב' השופט בנימין ארנון
עו"ד אלי זהר ואח' למבקשות; עו"ד אסף שרעף ואח' למשיבה
23.09.2009
העובדות:
1. המבקשות הינן הנתבעות בתביעה כספית על סך של 24,000,000 ש"ח אשר הוגשה כנגדן על-ידי המשיבה. המשיבה הינה חברה שבבעלותה מעבדה לבדיקת מוצרים ותהליכי עבודה בתחומי הבניה והסלילה. ועדת ההסמכה הפועלת מטעם הרשות המליצה על שלילת ההסמכה של המעבדה של המשיבה. במסגרת תביעה זו, תובעת המשיבה פיצוי כספי בגין נזקים והפסדים אשר נגרמו לה לדבריה, כתוצאה מהתנהלותן הרשלנית וחסרת תום הלב של המבקשות בכל הקשור לתהליך החזרת ההסמכות לעותרת מאז חודש אפריל 2006 ועד חודש פברואר 2007.
החלטה:
2. בית המשפט מוסמך לדחות תובענה על הסף, בין היתר, בשל קיומו מעשה בית דין. כידוע, הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין מושתתת על שתי טענות נפרדות: האחת - "השתק עילה" והשנייה - "השתק פלוגתא". השתק עילה - פסק דין תקף וסופי שניתן לגופו של עניין מעניק לנתבע חסינות מפני תביעה נוספת של התובע בגין אותה עילת תביעה שהיוותה יסוד להתדיינות נשוא פסק הדין.
3. חלק ניכר מהתובענה הכספית התלויה לפני בית משפט זה מבוסס על טענתה של המשיבה לפיה התהליך הלקוי שאפיין את השבת ההסמכה לרשותה מקנה לה זכות לקבלת פיצוי כספי מהמבקשות. טרוניה זו של המשיבה, עמדה אף בפני בית המשפט העליון בעת מתן פסק-הדין בבג"צ, שם בית המשפט העליון נעתר לבקשתה של המשיבה לביצוע התיקונים והשינויים אשר נדרשו ממנה על-ידי הרשות כדי לאפשר את חידוש והחזרת הסמכותיה.
4. כידוע, דיני הסמכות העניינית "כפו" על המשיבה לפצל את תביעותיה בעילות השונות. במוקד העתירה לבג"צ עמדו לביקורת בג"צ נושא שלילת ההסמכה מהמשיבה. מאידך, במרכז התובענה ניצבת תביעתה של המשיבה לפיצוי כספי ההולם את הנזקים וההפסדים אשר נגרמו לה, על-פי גירסתה, כתוצאה מהמעשים והמחדלים עליהם היא מלינה בבג"צ. גם האינטרס המונח ביסודה של כל אחת מהתובענות אינו זהה. בעוד שבמסגרת העתירה בבג"צ מלינה המשיבה על הפגיעה בחופש העיסוק שלה, הרי שבמסגרת התובענה הכספית מפרטת המשיבה את הפגיעה הקניינית ברכושה. יתר על כן: גם פרקי הזמן הרלוונטיים לכל אחת מהתובענות אינם זהים, וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי מדובר בעילות תביעה דומות אך לא זהות, ולפיכך הטענה המבססת את "השתק עילה" על הזהות לכאורה בין עילות התביעה - דינה להידחות.
5. כלל "השתק הפלוגתא" קובע כי אם בהתדיינות הראשונה אשר התנהלה בין הצדדים הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת שהיתה חיונית לתוצאה הסופית בו והיא הוכרעה במסגרתו במפורש או במשתמע, כי אז יהיו אותם בעלי דין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש בהתדיינות השנייה המתנהלת בין אותם צדדים, אפילו קיימת אי זהות בין העילות נשוא שתי ההתדיינויות.
6. כל ארבעת התנאים הנדרשים לשם ביסוס טענה בדבר קיומו של "השתק פלוגתא" מתקיימים במקרה הנוכחי. הגשת תביעה אזרחית איננה יכולה לשמש אכסניה המיועדת ל"שיפור מקצים" על-ידי הוספת טעמים ונימוקים לביסוס טענות שנדונו והוכרעו על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. בג"צ כבר דן והכריע לגופם של דברים בפוסקו כי חידוש ההסמכה באופן חלקי נעשה באופן סביר ובאמצעים מידתיים. בנסיבות העניין מנועה המשיבה מלהעלות טענות אשר אינן עומדות בכפיפה אחת עם ממצאיו של בית המשפט העליון בפסק הדין בבג"צ. בית המשפט הורה על דחיית התובענה על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין.
כב' השופט בנימין ארנון
עו"ד אלי זהר ואח' למבקשות; עו"ד אסף שרעף ואח' למשיבה
23.09.2009
העובדות:
1. המבקשות הינן הנתבעות בתביעה כספית על סך של 24,000,000 ש"ח אשר הוגשה כנגדן על-ידי המשיבה. המשיבה הינה חברה שבבעלותה מעבדה לבדיקת מוצרים ותהליכי עבודה בתחומי הבניה והסלילה. ועדת ההסמכה הפועלת מטעם הרשות המליצה על שלילת ההסמכה של המעבדה של המשיבה. במסגרת תביעה זו, תובעת המשיבה פיצוי כספי בגין נזקים והפסדים אשר נגרמו לה לדבריה, כתוצאה מהתנהלותן הרשלנית וחסרת תום הלב של המבקשות בכל הקשור לתהליך החזרת ההסמכות לעותרת מאז חודש אפריל 2006 ועד חודש פברואר 2007.
החלטה:
2. בית המשפט מוסמך לדחות תובענה על הסף, בין היתר, בשל קיומו מעשה בית דין. כידוע, הטענה בדבר קיומו של מעשה בית דין מושתתת על שתי טענות נפרדות: האחת - "השתק עילה" והשנייה - "השתק פלוגתא". השתק עילה - פסק דין תקף וסופי שניתן לגופו של עניין מעניק לנתבע חסינות מפני תביעה נוספת של התובע בגין אותה עילת תביעה שהיוותה יסוד להתדיינות נשוא פסק הדין.
3. חלק ניכר מהתובענה הכספית התלויה לפני בית משפט זה מבוסס על טענתה של המשיבה לפיה התהליך הלקוי שאפיין את השבת ההסמכה לרשותה מקנה לה זכות לקבלת פיצוי כספי מהמבקשות. טרוניה זו של המשיבה, עמדה אף בפני בית המשפט העליון בעת מתן פסק-הדין בבג"צ, שם בית המשפט העליון נעתר לבקשתה של המשיבה לביצוע התיקונים והשינויים אשר נדרשו ממנה על-ידי הרשות כדי לאפשר את חידוש והחזרת הסמכותיה.
4. כידוע, דיני הסמכות העניינית "כפו" על המשיבה לפצל את תביעותיה בעילות השונות. במוקד העתירה לבג"צ עמדו לביקורת בג"צ נושא שלילת ההסמכה מהמשיבה. מאידך, במרכז התובענה ניצבת תביעתה של המשיבה לפיצוי כספי ההולם את הנזקים וההפסדים אשר נגרמו לה, על-פי גירסתה, כתוצאה מהמעשים והמחדלים עליהם היא מלינה בבג"צ. גם האינטרס המונח ביסודה של כל אחת מהתובענות אינו זהה. בעוד שבמסגרת העתירה בבג"צ מלינה המשיבה על הפגיעה בחופש העיסוק שלה, הרי שבמסגרת התובענה הכספית מפרטת המשיבה את הפגיעה הקניינית ברכושה. יתר על כן: גם פרקי הזמן הרלוונטיים לכל אחת מהתובענות אינם זהים, וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי מדובר בעילות תביעה דומות אך לא זהות, ולפיכך הטענה המבססת את "השתק עילה" על הזהות לכאורה בין עילות התביעה - דינה להידחות.
5. כלל "השתק הפלוגתא" קובע כי אם בהתדיינות הראשונה אשר התנהלה בין הצדדים הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת שהיתה חיונית לתוצאה הסופית בו והיא הוכרעה במסגרתו במפורש או במשתמע, כי אז יהיו אותם בעלי דין וחליפיהם מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש בהתדיינות השנייה המתנהלת בין אותם צדדים, אפילו קיימת אי זהות בין העילות נשוא שתי ההתדיינויות.
6. כל ארבעת התנאים הנדרשים לשם ביסוס טענה בדבר קיומו של "השתק פלוגתא" מתקיימים במקרה הנוכחי. הגשת תביעה אזרחית איננה יכולה לשמש אכסניה המיועדת ל"שיפור מקצים" על-ידי הוספת טעמים ונימוקים לביסוס טענות שנדונו והוכרעו על-ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. בג"צ כבר דן והכריע לגופם של דברים בפוסקו כי חידוש ההסמכה באופן חלקי נעשה באופן סביר ובאמצעים מידתיים. בנסיבות העניין מנועה המשיבה מלהעלות טענות אשר אינן עומדות בכפיפה אחת עם ממצאיו של בית המשפט העליון בפסק הדין בבג"צ. בית המשפט הורה על דחיית התובענה על הסף מחמת קיומו של מעשה בית דין.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
