תהליכי חשיבה 

אחד התהליכים היותר מענינים, בלשון המעטה, בהוויה האנושית הינו תהליך החשיבה וההבנה.

משחר ההסטוריה האנושית מתקיים תהליך ההולך ומעמיק של צימצום תהליכי ההבנה של בני האדם המוחלף בצבירת ידע ויצירת מומחים וידענים.

התבוננות אחורה לתקופות קדומות מגלה את התופעה הזו כבר בהימצאותם של בני האלוהים בתקופת אטלנטיס והכהנים הגדולים בתקופת מצרים העתיקה, אשר החזיקו באמתחתם את העוצמה והכח הגלומים בהבנה של תהליכים בריאתיים וכלים למימושם. ההפרדה בין משרתי ומייצגי האלוהים בכל הדתות והאמונות ובין "פשוטי העם" היתה הבסיס לתופעה זו של "הבריחה מההבנה" והתמקדות באמונה זו או אחרת.

בהסתכלות פשוטה ניתן לראות כי הבסיס החשוב מכל של בריאה זו - חופש הבחירה - נלקח מ"פשוטי העם" בתואנה האוילית של חוסר יכולת להבין את רצון האל.

המנהיג הבולט ביותר בתולדות העם היהודי, משה רבנו, שגה אף הוא בנקודה זו. שגיאה זו באה לידי ביטוי במפגש המתקיים בינו ובין חותנו - יתרו - במדבר. מפגש בו יוצא יתרו במפגיע כנגד התנהלותו של משה בדרך בה הוא שופט את העם. יתרו מציג בפני משה את הראיה של אהבת החוק ולא את היראה ממנו, השקפה הבנויה על ההבנה הגלומה בחוק ולא בפחד שבאכיפת החוק. תהליכי אכיפה מהווים הפרה בוטה לאותו חופש בחירה שהרי מי יסתכן בזעם וחרון אפו של האל ויבחר אחרת מהמצווה. גם אם נבחן את התנהלותו של משה על דרך ההקלה לאור היותו מנהיג "עדר" של עבדים אשר מהות החופש רחוקה היתה מהבנתם כמרחק השמים מהארץ, עדיין יש בכך משום המשגה משום הכישלון בהנחת התשתית להנחלת מובן החופש ואהבת החוק הנובעת מהבנתו בניגוד לשמירת החוק הנובעת מפחד העונש.

בהסתכלות על המציאות העכשווית הרי שאותה התנהלות מדברית שאולי התאימה לבני ישראל היוצאים מעבדות לחרות ואשר אין ביכולת הבנתם להפנים את מושג החופש, עמוקה ושורשית לאין ערוך. החברה המודרנית לא רק שלא הפנימה את הכדאיות שבהבנה מול הבורות שבאמונה עיורת אלא אף הרחיקה לכת וסיגלה לעצמה את הבריחה מההבנה.

החברה המודרנית בהתפתחותה לאורך מחצית האלף האחרון דבקה והעמיקה את תלותיותה במייצגי ההבנה האלוהית בדתות השונות ואף הרחיבה דרך התנהלותית זו ביצירת מומחים סקטוראיליים אשר פתרו את האדם הפשוט מהצורך להבין בתחומים הולכים ומתרחבים.

נציגי האלוהים בדתות השונות קיבלו את הגושפנקה הבלתי מעורערת ואת הבלעדיות לשמירה על מוסריותה של החברה והתנהלותה החברתית. בכדי לחסוך לאדם הפשוט את ההתעמקות ברזי הכלכלה והכסף הומצאו והוסמכו האשפים הפיננסיים והבנקאים מביני העניין, את ההבנה בחוקי ארץ הפקידו פשוטי העם בידי עורכי הדין והמשפטנים הדגולים. ואת ההבנה המעמיקה בבריאות הפקדנו בידיהם האמונות של מומחי הרפואה. אין לטעות ולהבין כי בכך תמה רשימת המומחים והמבינים, חלילה, היא ארוכה. ואין לטעות ולהבין, חלילה, כי יש פסול בהתמחותם של בני אדם בתחומים אלו או אחרים, נהפוך הוא יש בכך משום הברכה. אלא שאנחנו, פשוטי העם, פתרנו את עצמנו מלעסוק בהבנה שכן יש לנו מומחים לכך!

והרי יש בכך ערך מוסף, לא רק שאיננו צריכים להטריד את עצמנו בלהבין, אנחנו יכולים כבונוס להסיר מעצמו אחריות מכל דבר ועניין. שהרי בענייני דת והלכה יש את המבינים והפוסקים עבורנו, בעינייני משפט יש את המבינים שישפטו במקומנו ובעיניני הכלכלה יש את הכלכלנים שיודעים להסביר מדוע אין לנו. ואם לא די בכך הרי שיש את החוזים ורואי העתיד שתמיד יוכלו לומר לנו מה יהיה מחר ואם נדע מה יהיה מחר נוכל להיות שקטים שהמומחים שמינינו יבינו ויסבירו לנו הכל!

יש בשורות אלו משום הציניות הנובעת מתיסכול הולך ומעמיק בשטחיות ובחוסר האחריות דרכם אנו מנהלים את חיינו. הורגלנו ואנו חוזרים ומרגילים את עצמנו לתהליכי חשיבה שטחיים וחסרי הבנה. שכחנו את האלמנטים הבסיסיים ביותר, שכחנו כי החופש לבחור נתון בידינו ועל כן איננו פתורים מאחריות למעשינו ולתוצאות שלהם. הרגלנו את עצמנו כי אי ידיעה פותרת, לא כל שכן חוסר הבנה.

יש במסמך הזה משום סטירת לחי עצמית, שכן אינני כה יפה נפש כפי שזה מצטייר, אני ככל שאר בני האדם מוצא את עצמי לא פעם מתחמק מלנסות להבין ומחפש את התשובה שתינתן לי. לא אינני יפה נפש, גם בהתנהלות שלי באותם מקרים בהם אני שוגה בבריחה מהבנה יש פגם וקילקול שעליהם אני נוטל את האחריות. אולם מעבר לכל יש בסטירה העצמית הזו בכדי להעיר ולהאיר לעצמי ולכל מי שמעוניין בכך לסגל לעצמו את דרך ההבנה ולזנוח את חוסר האחריות שבחוסר ההבנה.

אנו מצויים בעת האחרונה בטרנד הולך ומתרחב שניתן לכנותו כעידן הרוחניות. תקופה זו מאופיינת בהתרחבות הרצון והנחיצות של בני אדם למענה ולהכוונה. כעוסק בתחום ההולך ומתרחב הזה וכמצוי בצד של המשיב והמכוון אני מוצא את עצמי שוב ושוב תוהה כיצד ובאיזה דרך ניתן להקנות ולהפנים לבני אדם את הרצון להבין. מערכת הבריאה וכל אשר מתקיים בה מצוי בהתגייסות מאסיבית על מנת לפתוח ולאפשר את הרחבת ההבנה של בני האדם על מנת ליצור את התשתית הרחבה ביותר האפשרית לקראת חילופי העידנים. מסכי הסתרה של מידעים והבנות בריאתיות הוסרו, כלים והבנות מורחבות ומופלאות יורדות למרחב הקיום שלנו ולמרות זאת עדיין אנחנו מסרבים לסגל לעצמנו תהליכי הבנה.

באופן מוזר ותמוהה המבנה המנטלי של בני האדם בנוי ומותאם לתהליכי הבנה, יש בו את האלסטיות המאפשרת לכל תינוק שזה עתה נולד לפתח את תבונתו והבנתו באופן הדרגתי לכדי תבונה והבנה של אדם בוגר. אולם שם בנקודה זו של בגרות התהליך נפסק ובמקום להמשיך לתרגל את האלסטיות הטבעית הקיימת בבינה האנושית בהמשכיות של אותו תהליך התפתחות הבנתי אנו מפסיקים לרצות להבין ומתחילים לרצות לדעת או להאמין. יש חשיבות להבין כי ידע אינו מייצר הבנה ואף לא חוכמה, ידע מייצר ידע. חוכמה הינה תולדה של הבנה והבנה נוצרת על ידי תהיה וחוויה. תקופת ה"למה" בשלבי התפתחות הילד הינה אחת התקופות היותר חשובות המדוכאות על ידי חוסר הסבלנות של ההורים. זוהי תקופה שבה הילד לומד להפנים תהליכים הבנתיים על ידי שאלה שחוזרת על עצמה עד לשורשי הנושא, שאלה שיש בה מהות. מאחר והבריאה אינה מתנהלת על דרך המקריות אלא על דרך הסיבה והמסובב הרי שבירידה לסיבה השורשית של כל דבר נוצרת ההבנה . תקופת ה"למה" מהווה את התירגול לתהליך הבנתי מתפתח אצל כל ילד, רק שאנחנו הבוגרים ה"חכמים" מדכאים אותו באופן סיסתמטי ואינטנסיבי.

אילו היה בכוונת הבורא לברוא בני אדם חסרי הבנה, יש להניח שהמבנה המנטלי שלנו היה שונה. הינו נבראים עם יכולת וקיבולת זיכרון אין סופית לשם אגירת ידע במקום מערכת תובנה המתפתחת מתוך עצמה על ידי הבנה של תהליכים ולא על ידי זיכרון.

הדוגמה הפשוטה ביותר להסבר הינה אותה דוגמה של תלמיד אשר משנן חומר לפני הבחינה ואף מצליח בה אולם כעבור תקופה קצרה ביותר אין הוא מסוגל להסביר את מה ששינן לא כל שכן את מה שלמד. כל אדם בוגר בעל רשיון נהיגה יכול להעיד כי את החומר התאורטי לקראת מבחן התאוריה הוא למד בעל פה, תוצאות הבקיאות בחוקי התאוריה של נהגים חדשים וותיקים הוצגו בטלביזיה רק לאחרונה והם היו בבחינת ביזיון מוחלט. במאמר מוסגר ניתן אולי להציע למועצה למניעת תאונות לדאוג לשנות את אופן הלימוד והבחינה בתחום זה לכדי לימוד הבנתי ואז יגבר הסיכוי להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים. אולם בטרם נפנה לתחום זה היה ראוי וכדאי להציע למשרד החינוך לשנות את הרגלי הלמידה הקיימים כיום ואשר בודקים את רמת השינון של התלמיד לשיטות למידה אשר יסגלו הרגלי הבנה ואת שיטת הבדיקה הקיימת בצורת מבחני ידע להחליף במבדקי הבנה. יש להניח כי התוצאה לא תאחר להגיע.



באהבה רבה

רובי