אשר בו המנתח מבצע פעולה כירורגית מינימלית ומפיק תוצאה מקסימלית.
אך אין זה הכל.
מסתבר שמה שעשה המנתח, זה לקשור את רקמת הפנים לשריר הרקה עם חוט או חוטים ולכאורה בוצע מיני - ליפט.
אז בואו נעשה מעט סדר בנושא של ניתוחי פנים.
ניתוח מיני-ליפט, דהינו הרמת פנים מזערית, הוא ניתוח ישן-נושן אשר מבוצע עשרות בשנים. המנתח מבצע חתך בעור בקדמת האוזן , מפריד מעט את רקמת ההפנים, חותך מעט עור עודף
ותופר. אמנם מתקבלת מתיחה מסויימת אך לפרק זמן קצר יחסית כי העור הופך רפוי שוב, די מהר.
רוב המנתחים הפלסטיים זנחו את השיטה הזו הנקראת,skin surgery , בידיעה שאין לה ערך
רב והבעיה של הזדקנות הפנים היא לא רק של העור אלא של השרירים ומעטפות השרירים.
ולכן הגישה להצערת פנים על ידי ניתוח צריכה להיות משולבת ולטפל בכל האלמנטים.
עור,שרירים,מעטפות השרירים של הפנים,שומן וגם פעולות משלימות שונות,כגון קילוף והשתלת
שומן או חומרים נוספים שנהוג להשתמש בהם בימינו.
לפני שנמשיך הלאה, נחזור מעט לנושא "תליית הרקמות על חוטים"
רובם שמעו בודאי על שימוש בחוטים שאמור לשמש חלופה לניתוחי פנים.
מדובר בחוטי - ניילון להם זיזים רבים בכוון אחד הנקראים barbs .
לפני שנתיים- שלוש לערך הם הגיעו לישראל והרופאים הפלסטיים וגם אלו ללא מומחיות, נקראו לדגל על ידי החברות המיבאות חוטים אלו -להשמש בהם וכמה שיותר.
החברות הפיצו תקליטורים,חומר מודפס וגם קורסים אינסטנט-פודינג וגרמו לכך שרופאים
רבים ,רובם לא מנתחים פלסטיים, קפצו על העגלה והחלו להשתמש בהם בצורה גורפת.
ומדוע- כי זה פשוט ומהיר.
מה שעושים זה שמחדירים את חוטי הנילון מתחת לעור הפנים עם מחט ארוכה ומותחים מעלה בכוונים שונים. זיזי החוטים נפסים ברקמה חזק מאד ואיפה שרוצים, גם בעצבים וגם בכלי דם,
באופן שיטחי באופן עמוק והנה יש לנו הרמה.
פעולות אלו בוצעו לרוב בחדרי הרופאים גם ברמת סטריליות לא מספקת.
מה היו התוצאות.
בשבוע הראשון המטופל היה די שמח ועליז שהנה התגבר על חוקי הכבידה ופניו הורמו.
לאחר מספר שבועות, הכל נפל וכתוספת נצפו גם סיבוכים לא קלים הקשורים לזהומים,
פריצה של החוטים דרך העור, אסימטריות ובמקרים נדירים פגיעות עיצביות.
ואז כולם פנו למנתחים פלסטיים שיש להם ידע בניתוחי פנים וחפשו ישועה.
נתקלתי בלא מעט מקרים מסוג זה בהם היה צורך לתקן ולמעשה לבצע ניתוח פנים.
הבעיה לרוב היתה שאת החוטים ניתן היה לנתק, אך להוציאם היתה כמעט משימה בלתי
אפשרית והם נשארו תקועים בריקמה כקרסים וזאת עד לאחרית הימים.
לאחר שהיו סערות רבות ,סיפורי זועה בעיתונים ותביעות לא מעט, ההתלהבות חלפה במהרה.
על מנת להבהיר את הנקודה של השימוש בחוטים, חובה להבהיר לאילו מטרות השתמשו
ומשתמשים בהם מנתחים פלסטיים.
בשיתוקי פנים, בצניחת עפעפיים קשה, בנפילה קשה של הגבות ועוד מקרים בעלי זיקה להחזרת
תפקוד.
רקמת הפנים רפויה, שהיא תלת מימדית לא תפיק תועלת קוסמטית מזה שתתלה על מספר חוטים .
יש לדעת שהפנים והצוואר בנויים מעשרות רבות של שרירים אשר משפיעים זה על זה עם
אינטראקציה מורכבת ביותר.
אז מה יועילו אלו אשר ירצו לתלות שריר אחד או שנים?
במקרה הטוב, תלית רקמה בשני מישורים תתרופף מיד ובמקרה הרע מעבר לסיבוכים
שהזכרתי קודם, בכל תנועה של הפנים, כאשר החוט נמצא קרוב לעור,יתגלה מעין מיתר בתנועה.
ונחזור לענין בו פתחתי.
המנתח תלה את רקמת הפנים על שריר הרקה.
שריר הרקה הוא שריר חזק, בצורת מניפה שיש לו שימושים רבים בכירורגיה פלסטית משחזרת.
אך זהו שריר שנמצא בתנועה כאשר אנו מדברים ואוכלים. לכן סביר שהוא גם מניע בצורה
אקראית את הרקמות שתלויות אליו מלמעלה כמו בתאטרון בובות, בזמן דיבור או אכילה.
אז במה התקדמנו במהלך השנים.
נעשו עבודות מחקר אנטומיות רציניות ביותר לפני למעלה משני עשורים ונמצא שרוב שרירי
הפנים והצוואר, כיחידה אחת, עטופים שמעין מעטפת שרירית.
ומאז ניתוחי SMAS הפכו להיות פופולריים היות והתובנה שהפנים הם יחידה אחת התגבשו
לגמרי.
הובן שטיפול בריפיון השרירים ונפילתם המופיע במהלך השנים, הוא המפתח לניתוח פנים
מוצלח ומאריך ימים. כמובן בתוספת לכריתת עודפי העור.
מתיחת ה-SMAS אשר עוטף מספר רב של שרירי הפנים גם מחלק את כח המתיחה על שטח
רחב וגם מקנה חזות אנטומית נאותה למנותח/ת.
תליית שריר או שניים על חוט ,או שקורעים את הרקמה או לחילופין מביאה לרפיון מלא תוך זמן
קצר. מתח גדול על שטח קטן.
אלו חוקי פיסיקה בסיסיים מבלי לקחת אפילו בחשבון את המורכבות הרבה של שרירי הפנים
אשר פועלים בוקטורים שונים ובאינטגרציה מסובכת.
לכן עקרונות הכירורגיה הנכונה צריכים להשמר.
מגוון השיטות בניתוחי הפנים רב, בחתכים קצרים או קצרים פחות, במיקום זה או אחר,
אך אין שום ספק שלבצע תליה של רקמת הפנים על מספר חוטים, איננו חלופה,
לניתוח פנים.
