מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
פרשת המבול עמוסה במספרים, ולמרות כן כמעט ולא עסקו בכך. כמעט כל אדם בעולם מכיר את סיפור המבול, בגרסה כזו או אחרת, ולמרבה הפליאה לא שמו לב לכך כי סיפור המבול בתנ"ך מלווה בהרבה מספרים, שלא כמו בכל יתר הסיפורים, וכאן המקום לעמוד על כך.
את המספרים בפרשת המבול ראוי לחלק לשני סוגים של מספרים: אלו המביעים כמויות, ואלו המביעים תאריכים, מספרים אשר נהוג לכתוב אותם היום באמצעות סימן לוכסן, בדומה ללוכסן המביע חילוק. לדוגמה. המבול החל ב-17 לחודש השני, ובמספרים: 17/2, וצורת רישום זו מלמדת כי מדובר במספר יחסי (היחס בין היום בחודש לבין החודש בשנה). אין משמעות ל-17 בפני עצמו, ואף לא ל-2 בפני עצמו, אלא שני המספרים יחדיו מביעים את היחס ביניהם, כמו כל תאריכי השנה. המבול החל בהיות נח בן 600, כלומר בתאריך 17/2/600, והבוחן את פרשת המבול יגלה כי יש בפרשה זו לא פחות מ-5 תאריכים. רש"י עסק בפירושם של שני תאריכים בלבד: ראשית המבול וסיומו, אך ללא ספק, גם התאריכים האחרים טעונים פירוש.
עיון בתיאור המבול מגלה כי קיימות שתי שיטות מניין לחשב את אורכו של המבול: הדרך האחת היא לחשב את מספר הימים שחלף מאירוע לאירוע, ללא כל התייחסות לתאריך, כגון: 40 יום ירד גשם, במשך 150 יום גברו המים על הארץ, וכן הלאה. לעומת זאת, סדרת התאריכים מגלה סוג אחר של מספרים: 17/2, 17/7, 1/10, 1/1 ו-27/2. בשיטת רישום זו מקבל התיאור צביון של 'יומן-הפלגה', ולא נותר אלא לבאר מה החשיבות בכל אחד מתאריכים אלו (שכן, אם אין להם חשיבות, לא היה צורך לכותבם).
עיון בתאריכים מגלה כי התאריך הראשון נגזר מכך שה' דיבר אל נח והזהירו על המבול ב-10/2 (אף שתאריך זה אינו בתורה), מבול שיתחיל בעוד 7 ימים בו ירד גשם במשך 40 יום (מספר המביע מהפכה כמו מהפכת נינוה (יונה ג'/ד'), כלומר ב-17/2. תאריך סיום המבול נגזר מתאריך התחילה, שכן הוא משקף פער בן 11 יום הקיים בין שנת חמה לשנת לבנה, ואם כן כוונת הכתוב היא להודיע כי המבול כולו אירע במשך שנה בדיוק, לא פחות ולא יותר (עדויות ב'/י'). 'תחנה' אחת לפני הסיום היא ראש השנה הקדום, בהתאם ללוח התורה בה השנה מתחילה בחודש הראשון (הוא חודש ניסן), והתאריך שלפניו מציין רבע-שנה לפני כן, או 3 חודשים בדיוק, הוא התאריך בו נראו ראשי ההרים, ועולם חדש נשקף בפני המין האנושי.
פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)
על המחבר: מאיר בר-אילן (יליד 1951 ), למד ב'נתיב מאיר', מרכז הרב, והמכון הגבוה לתורה שליד אוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר של אוניברסיטת בר-אילן ומרצה בה במחלקה לתולדות ישראל ובמחלקה לתלמוד. בר-אילן עוסק בהיסטוריה חברתית ותרבותית של תקופת התלמוד, ופרסם עד כה כמאה מחקרים בתחומים מגוונים: היסטוריה יהודית, מיגדר נשי, תפילה, אגדה, מאגיה, תנ"ך, ספרות חיצונית, קומראן, ספרות ההיכלות, הפיוט הקדום, יהודי הודו, תולדות הרפואה בין היהודים, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, נומרולוגיה, ועוד. ספריו הקודמים Some Jewish Women in Antiquity, Atlanta, Georgia: ; הם: סתרי תפילה והיכלות, רמת-גן תשמ"ז אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ-ישראל בתקופות ההלניסטית-רומית ;Scholars Press, 1998. והביזאנטית (בדפוס). מ' בר-אילן הקים אתר אינטרנט, כבר ב 1995- , בו ניתן למצוא חלק ניכר מפרסומיו, רשימות ביבליוגראפיות, מסכת ראש-השנה במהדורה סינופטית, נתונים גנאולוגיים על משפחתו, ועוד. כת
