למה לא מוסרי, היא שואלת, בעצם שואלת את שאלתכם. הרהרתי. לא הייתה לי תשובה חדה, אבל במעורפל חשבתי על הרקליטוס היווני שפגש פעם בנהר, בפעם הראשונה נכנס, דפק מקלחת, ראה כי טוב, חזר לאחר יומיים, קפץ ראש, אך הפעם, הנהר היה סוער ורגע לפני שהחזיר את נשמתו לבורא או לזאוס, הוא צעק בריאות מוצפות מים: "כוסאמק, אתה לא יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים". אבל לא יכולתי לומר לה, למתכתבת, שאני חושב על יוונים, כי מפילוסופיה מיד היינו יורדים לסרנגה, אז אמרתי לה שאין לי תשובה מדויקת, אבל התחלתי להקריא לה את קורות החיים שלה והסברתי לה כמה עבודות החלפתי בחיים שלי. היא שאלה מה הקשר, אני לא ממנפאואר. עכשיו, גם אם הייתי בעניין של תשמישים, אלה היו תשמישי קדושה ולא מיטה.
כתבתי לה בבולד שחור בפונט 48 של מרים. נישואים הם דבר לא מוסרי כי אתה נכנס בנאדם מסוים אליהם, אתה משתנה, כמו הנהר של היווני השיכור, ואז נתקעת עם החלטה מסוימת שרלוונטית לגיל 32, אבל הכי דבילית ל - 42. ואז מגיע רגע קטן של חסד בו מתעוררות שאלות של שליטה של חברה, שאלות של בחירה מתוך הכרה מלאה ורצון אמתי ולא מכורח חברתי, שאלה האם החברה, בכך שהיא מכתיבה לך מה נכון, מה כדאי ומה טוב, אותה חברה למעשה לא שוללת ממך את רוח החירות הבסיסית איתה נולדת ואותה איבדת מהכבלים העבים שניחתו על צווארך ומשעבדת את רוחך למה שנראה לה כהתנהגות שלא מפרה קונצנזוס ושליטה. שאלות של מוסר. של אי מוסר.
בשלב הזה היא כבר לא ענתה לי. כתבתי לה מייל נוסף בה אמרתי לה בפירוש שחקרתי, בהשראת מינה צמח, 504 משפחות (שיקרתי, בדקתי משפחה אחת, שלי) וגיליתי שיש קשר ישיר בין החרא שראית בין ההורים שלך כשהיית ילד רך מוח ורך בשר, ליכולת שלך להגות מסות שנוגדות נישואים ולהצהיר עליהן קבל עם ועדה וירטואלית וגם אחת שלא כזו.
עוד ניסיתי לצטט לה את אלדוס האקסלי עם ה"עולם חדש ומופלא" שלו, על אוטופיה מרהיבה בה המילה נישואים מעוררת בחילה וגיחוך ואסורה על פי חוק, והחלפת זוגות היא מעשה טבעי כמו לסחוט תפוזים טרי, אך ללא הועיל, כנראה הרעיון של יחסים פתוחים לא דיברו אליה. היא מחקה אותי מהחברים שלה, היא ראתה שאני גרוש בפרופיל, כשהיא נכנסה שוב, רגע לפני שזרקה אותי למרחבי הרשת העצומים והמנוכרים מבלי לומר שלום, היא ראתה בסטטוס: בלתי חתין. לו רק הייתה לה סבלנות, הייתי מסביר לה שמוסרית כדאי לנו להתחתן, כי אנחנו כל כך לא מתאימים עכשיו, אבל לך תדע, אולי בפעם הבאה הנהר יהיה סוער.
המסה נמשכה עוד 7500 מילים, אבל אקל עליכם, רק אספר לכם שיש פרק שנחתך בעריכה שעסק בהגיגיי כמשפטן קטן שלקח בתואר הראשון שלו שניים-שלושה קורסים משפטיים, ביניהם דיני חוזים, קורס שליווה את תקופת גירושיי, ושם למדתי דווקא מהלא כתוב שלעולם לא כדאי לחתום על הסכם נצחי, קרי כתובה, כדוגמא, בעיקר בגלל אובדן תועלתו, אלא אם אתה מוודא בצורה אבסולוטית שמפר החוזה הולך להינזק. יצאתי מהמבחן ויומיים אחר כך מהרבנות, מפר החוזה, עבדכם, ניזוק חומרית ללא ספק, אבל הנפש אלי, הנפש - אין לה מחיר.
ייתכן בפרק הבא של המסה יוצגו מספר פתרונות מוסריים לקונפליקט הנישואים הלא מוסרי.
