בין השראה, קסם והתעוררות לשינוי
דר' מילי אפשטיין ינאי
ברגעי השראה פועל קסם מיוחד - ולקסם אין צופן ואין הבטחה.
ההשראה מתפשטת ככוח אינטימי ואישי, המתפתח ממקום פנימי שאינו גלוי לעין. אך ההשראה צומחת גם מאזור לא מוכר, מעט זר ושונה במהותו להתנהלות היום-יומית המרגיעה והבטוחה. ההשראה מפתיעה ומטלטלת בכוח הסערה שבה אך היא גם מערסלת בנועם משכר ועיוור. כוח ההשראה יכול להאיר את השגרה, אך גם לשרוף אותה עד תומה.
מהו סוד ההשראה? האם בכלל היא קיימת? אולי זה שם אחר לכישרון, לנחישות, לצירוף מיקרים, לשיגעון רגעי ואולי אף למזל? מדוע אנשים אחדים מרגישים השראה מול הטבע או מול פרטי אמנות, מול בעיה מורכבת או מול טעות מתסכלת, ואחרים מרגישים שמנהיגים ודמויות יוצאות דופן ממלאים אותם ברוח התעלות ומנחים את ההתנהגות שלהם? יש כאלו שיחפשו השראה בספרים ובסרטים, ואחרים ימתינו לכך שהשראה "תיפול" עליהם כמתנת שמים. יש הפוגשים בחייהם את השפעתה המטיבה או המבלבלת של ההשראה, ואחרים רק יקראו עליה בספרים או יזהו אותה על גבי עיתונים, אך לא יחושו בה כחוויה אישית.
מפרספקטיבה כפולה זו, הרואה את ההשראה כתופעה אינטימית אך גם זרה, המפגישה אותנו עם כוח אחר ועצמתי אשר שוכן בנו כאילו היינו אחרים, אני רוצה לכתוב שורות אלו.
ההשראה היא בעיני כוח המשפיע בעוצמה רבה על החשיבה, התחושות והרגשות, ומעוררת אותן למעשה מיוחד ויוצא מגדר הרגיל. כוח זה הוא אנרגיה מתניעה ודוחפת לפעולה. כדי לממש אותה - צריך להחליט לצאת ממסגרת השגרה. ההשראה מובילה אפוא לשינוי.
בעיני, מתבטאת השראה כתופעה הנותנת ביטוי להתעוררות מסוימת: התפנות למשהו שמעבר לעצמך. ניסיוני בהדרכת סדנאות כתיבה ובאימון מלמד אותי שהשראה גורמת להתרגשות גדולה, לזעזוע פנימי, לרצון לפעולה...אך היא גם יכולה לעורר פחד, לחץ, רצון לברוח.
ההשראה היא בדרך כלל תופעה המורגשת באופן פתאומי, אך היא יכולה גם להתהוות לאורך זמן, כגביש ההולך ומקבל את צורתו. כך או כך, ההשראה מטלטלת ומשליכה אותנו מן המקום המוכר והבטוח, והיא פותחת לפנינו דבר חדש אשר עליו לא ידענו. המפתיע בעיני הוא שאותו גילוי חדש - הוא בעצם מפגש מחודש עם כוחות אשר עליהם ידענו ולא ידענו בו-זמנית. לא היינו ערים מספיק לקיומם. הייתי אומרת שמדובר במעין "אחרות" או זרות שבנו - ההשראה מעוררת פליאה לכוחות הרדומים שמותנעים ומקרינים החוצה. השראה היא קסם ההתעוררות.
רגע ההשראה מקפל בתוכו רגעים אחרים של עצירה והתבוננות בעומקים שבתוכנו. ואמנם - צריך אומץ לקלף את קליפות ההתנגדות העוטפות ומגינות עלינו מהמעשה יוצא הדופן שההשראה מכוונת אותנו לעשותו.
מסורות עתיקות, כמו גם תיאוריות מודרניות על נפש האדם, התייחסו בכבוד אל ההשראה. יוצרים בתחומים שונים תיארו את כוח ההשראה כאותו כוח חיצוני, "אלוהי", הנכנס לנשמתו של האדם כדי להביא אותו "לדבר את האמת". במובן הזה - ההשראה קשורה תמיד לביטוייה של אמת עמוקה אשר לא ניתן להתנגד לה. ועל-כן, אמת זו יכולה לבוא לידי ביטוי ביצירה אמנותית, או בהמצאה מדעית, באמירת תודה לסובבים אותנו או בהתמסרות לתרגול יוגה, בהחלטה להיות יותר עם המשפחה, לצאת לטיול לארצות רחוקות או ללמוד מקצוע חדש. לכל אלו - צריך השראה.
ההשראה מביאה עמה הזמנה לשינוי ולבחירת כיוון עשייה המושפע מרוח זו. ואולם, תהליך של שינוי אישי מהווה גם הוא מקור להשראה. תהליך השינוי מזמין כל אחת ואחד מאתנו לפשפש במעשיו ובהרגלי השגרה כדי "להתעורר", להתנער, להיפתח לאומץ הנחוץ כדי לנסות ולאפשר להשראה להדריך את צעדינו. וזה המקום שבו תהליך של אימון יכול לאפשר מפגש בלתי אמצעי עם כוחות ההשראה.
אותה אנרגיה שתהליך האימון משחרר - מתורגמת לכוח השראה היכול להוביל להעזה הנדרשת כדי לשנות ולהשתנות. השראה נחוצה כדי ללכת אחרי האמת מבלי לוותר, השראה נחוצה גם כדי להתמיד, לחפש, להתמסר...ולדעת ללכת בעקבות האחר הזה שבתוכנו, המוליך אותנו לארץ שטרם נודעה לנו, כי עוד לא היינו שם. תהליך השינוי האישי שהאימון מצדד בו הוא אכן מקור להשראה. והוא גם יכול להיות המרחב המאפשר את התמיכה המקדמת את השינוי.
במהלך מפגשי אימון, אני אוהבת להיעזר בתרגילי כתיבה שונים כדי לתת לתחושות ההשראה להיחשף ולהציף את פני השטח. מדובר אכן במעשה שיש בו משהו מן הקסם, כי הרי הצופן האישי, זה שפותח את שערי ההשראה והאמונה בכוחנו, מוסתר מעיני המתאמן כמו שהוא מוסתר ממני. ההתנסות בכתיבה עוזרת בזיהוי צופן זה ובחשיפתו, על פני הנייר הכתוב ועל פני רגשותיו של הכותב; כן היא עוזרת לעורר את המקומות שבהם השינוי רצוי, ולסמן אותם לקראת המסע.
לא צריך להמתין להופעת ההשראה כדי לכתוב; ניתן לכתוב כדי לזמן את חוויית ההשראה וכדי להתעורר אל מסע השינוי. כתיבה היא הזמנה לעצירה, להתבוננות, להחלטה. כתיבה היא אחת האפשרויות לתת לרגעי השראה לגעת ביום-יום שלנו - זהו מגע מחדש, הנותן למילים של עצמנו את הכבוד להפעיל את מנגנון ההשראה.
כל אחת ואחד מאתנו מתעורר לשינוי בדרכים אחרות. חשוב בעיני לזהות את אותם תחומים המעוררים בכם, הקוראים, השראה, ואז להשקיע בהם. כפי שכתבתי בהתחלה - ההשראה פועלת כמו קסם, ויש לה כוח, אך הצופן הוא אישי ואף אחד חוץ מכם יוכל לגלות אותו. אחר כך, תבוא העבודה שההשראה מזמינה, והאתגר לשמר את הקסם ואת הפליאה.
אתם מוזמנים לקרוא באתר שלי מאמרים על כתיבה ויצירתיות. שם תמצאו גם סיפור אישי על אירוע שהיה בו השראה בשבילי. אתם מוזמנים גם לפנות אלי ולהתנסות בכתיבה ובחוויות של השראה: עצירה והתבוננות לקראת פעולה. וכמובן, אתם מוזמנים לכתוב לי.
דר' מילי אפשטיין ינאי
ברגעי השראה פועל קסם מיוחד - ולקסם אין צופן ואין הבטחה.
ההשראה מתפשטת ככוח אינטימי ואישי, המתפתח ממקום פנימי שאינו גלוי לעין. אך ההשראה צומחת גם מאזור לא מוכר, מעט זר ושונה במהותו להתנהלות היום-יומית המרגיעה והבטוחה. ההשראה מפתיעה ומטלטלת בכוח הסערה שבה אך היא גם מערסלת בנועם משכר ועיוור. כוח ההשראה יכול להאיר את השגרה, אך גם לשרוף אותה עד תומה.
מהו סוד ההשראה? האם בכלל היא קיימת? אולי זה שם אחר לכישרון, לנחישות, לצירוף מיקרים, לשיגעון רגעי ואולי אף למזל? מדוע אנשים אחדים מרגישים השראה מול הטבע או מול פרטי אמנות, מול בעיה מורכבת או מול טעות מתסכלת, ואחרים מרגישים שמנהיגים ודמויות יוצאות דופן ממלאים אותם ברוח התעלות ומנחים את ההתנהגות שלהם? יש כאלו שיחפשו השראה בספרים ובסרטים, ואחרים ימתינו לכך שהשראה "תיפול" עליהם כמתנת שמים. יש הפוגשים בחייהם את השפעתה המטיבה או המבלבלת של ההשראה, ואחרים רק יקראו עליה בספרים או יזהו אותה על גבי עיתונים, אך לא יחושו בה כחוויה אישית.
מפרספקטיבה כפולה זו, הרואה את ההשראה כתופעה אינטימית אך גם זרה, המפגישה אותנו עם כוח אחר ועצמתי אשר שוכן בנו כאילו היינו אחרים, אני רוצה לכתוב שורות אלו.
ההשראה היא בעיני כוח המשפיע בעוצמה רבה על החשיבה, התחושות והרגשות, ומעוררת אותן למעשה מיוחד ויוצא מגדר הרגיל. כוח זה הוא אנרגיה מתניעה ודוחפת לפעולה. כדי לממש אותה - צריך להחליט לצאת ממסגרת השגרה. ההשראה מובילה אפוא לשינוי.
בעיני, מתבטאת השראה כתופעה הנותנת ביטוי להתעוררות מסוימת: התפנות למשהו שמעבר לעצמך. ניסיוני בהדרכת סדנאות כתיבה ובאימון מלמד אותי שהשראה גורמת להתרגשות גדולה, לזעזוע פנימי, לרצון לפעולה...אך היא גם יכולה לעורר פחד, לחץ, רצון לברוח.
ההשראה היא בדרך כלל תופעה המורגשת באופן פתאומי, אך היא יכולה גם להתהוות לאורך זמן, כגביש ההולך ומקבל את צורתו. כך או כך, ההשראה מטלטלת ומשליכה אותנו מן המקום המוכר והבטוח, והיא פותחת לפנינו דבר חדש אשר עליו לא ידענו. המפתיע בעיני הוא שאותו גילוי חדש - הוא בעצם מפגש מחודש עם כוחות אשר עליהם ידענו ולא ידענו בו-זמנית. לא היינו ערים מספיק לקיומם. הייתי אומרת שמדובר במעין "אחרות" או זרות שבנו - ההשראה מעוררת פליאה לכוחות הרדומים שמותנעים ומקרינים החוצה. השראה היא קסם ההתעוררות.
רגע ההשראה מקפל בתוכו רגעים אחרים של עצירה והתבוננות בעומקים שבתוכנו. ואמנם - צריך אומץ לקלף את קליפות ההתנגדות העוטפות ומגינות עלינו מהמעשה יוצא הדופן שההשראה מכוונת אותנו לעשותו.
מסורות עתיקות, כמו גם תיאוריות מודרניות על נפש האדם, התייחסו בכבוד אל ההשראה. יוצרים בתחומים שונים תיארו את כוח ההשראה כאותו כוח חיצוני, "אלוהי", הנכנס לנשמתו של האדם כדי להביא אותו "לדבר את האמת". במובן הזה - ההשראה קשורה תמיד לביטוייה של אמת עמוקה אשר לא ניתן להתנגד לה. ועל-כן, אמת זו יכולה לבוא לידי ביטוי ביצירה אמנותית, או בהמצאה מדעית, באמירת תודה לסובבים אותנו או בהתמסרות לתרגול יוגה, בהחלטה להיות יותר עם המשפחה, לצאת לטיול לארצות רחוקות או ללמוד מקצוע חדש. לכל אלו - צריך השראה.
ההשראה מביאה עמה הזמנה לשינוי ולבחירת כיוון עשייה המושפע מרוח זו. ואולם, תהליך של שינוי אישי מהווה גם הוא מקור להשראה. תהליך השינוי מזמין כל אחת ואחד מאתנו לפשפש במעשיו ובהרגלי השגרה כדי "להתעורר", להתנער, להיפתח לאומץ הנחוץ כדי לנסות ולאפשר להשראה להדריך את צעדינו. וזה המקום שבו תהליך של אימון יכול לאפשר מפגש בלתי אמצעי עם כוחות ההשראה.
אותה אנרגיה שתהליך האימון משחרר - מתורגמת לכוח השראה היכול להוביל להעזה הנדרשת כדי לשנות ולהשתנות. השראה נחוצה כדי ללכת אחרי האמת מבלי לוותר, השראה נחוצה גם כדי להתמיד, לחפש, להתמסר...ולדעת ללכת בעקבות האחר הזה שבתוכנו, המוליך אותנו לארץ שטרם נודעה לנו, כי עוד לא היינו שם. תהליך השינוי האישי שהאימון מצדד בו הוא אכן מקור להשראה. והוא גם יכול להיות המרחב המאפשר את התמיכה המקדמת את השינוי.
במהלך מפגשי אימון, אני אוהבת להיעזר בתרגילי כתיבה שונים כדי לתת לתחושות ההשראה להיחשף ולהציף את פני השטח. מדובר אכן במעשה שיש בו משהו מן הקסם, כי הרי הצופן האישי, זה שפותח את שערי ההשראה והאמונה בכוחנו, מוסתר מעיני המתאמן כמו שהוא מוסתר ממני. ההתנסות בכתיבה עוזרת בזיהוי צופן זה ובחשיפתו, על פני הנייר הכתוב ועל פני רגשותיו של הכותב; כן היא עוזרת לעורר את המקומות שבהם השינוי רצוי, ולסמן אותם לקראת המסע.
לא צריך להמתין להופעת ההשראה כדי לכתוב; ניתן לכתוב כדי לזמן את חוויית ההשראה וכדי להתעורר אל מסע השינוי. כתיבה היא הזמנה לעצירה, להתבוננות, להחלטה. כתיבה היא אחת האפשרויות לתת לרגעי השראה לגעת ביום-יום שלנו - זהו מגע מחדש, הנותן למילים של עצמנו את הכבוד להפעיל את מנגנון ההשראה.
כל אחת ואחד מאתנו מתעורר לשינוי בדרכים אחרות. חשוב בעיני לזהות את אותם תחומים המעוררים בכם, הקוראים, השראה, ואז להשקיע בהם. כפי שכתבתי בהתחלה - ההשראה פועלת כמו קסם, ויש לה כוח, אך הצופן הוא אישי ואף אחד חוץ מכם יוכל לגלות אותו. אחר כך, תבוא העבודה שההשראה מזמינה, והאתגר לשמר את הקסם ואת הפליאה.
אתם מוזמנים לקרוא באתר שלי מאמרים על כתיבה ויצירתיות. שם תמצאו גם סיפור אישי על אירוע שהיה בו השראה בשבילי. אתם מוזמנים גם לפנות אלי ולהתנסות בכתיבה ובחוויות של השראה: עצירה והתבוננות לקראת פעולה. וכמובן, אתם מוזמנים לכתוב לי.
דר' מילי אפשטיין
מרצה וחוקרת בתחום הכתיבה והקריאה
מאמנת אישית
מנחה סדנאות כתיבה למטרות שונות
http://www.etnahta.co.il
milly@etnahta.co.il
0545900225
מרצה וחוקרת בתחום הכתיבה והקריאה
מאמנת אישית
מנחה סדנאות כתיבה למטרות שונות
http://www.etnahta.co.il
milly@etnahta.co.il
0545900225