האינטרנט כבר מזמן הפך להיות כלי אדיר למינוף עסקי לפחות אצל רובינו. לגבי משרדי עורכי דין ועורכי דין עצמאיים קיים איסור פרסום מטעם לשכת עורכי הדין. הרציונל מאחורי איסור פרסום זה מסתתר מאחורי חוקי אתיקה וההבנה שמקצוע עריכת הדין הינו מקצוע מכובד וללא רבב. אז מה, זה אומר שפרסום הוא דבר שלילי? ממש לא.
סיבה נוספת שעליה מסתמכת לשכת עורכי הדין היא קשורה בכך שפרסום עלול לגרום ליתרון בלתי הוגן של עורך דין אחד על עמיתו.
"פרסום עורכי דין זה אסור" הלך רוח זה ליווה אותי בשנים האחרונות עד לאחרונה. כיום כמעט לכל עורך דין יש אתר המייצג אותו, זה יכול להיות אתר תדמיתי מצד אחד ומצד שני גם פרסום באינדקס עורכי דין.
השאלה היא האם צריך לאפשר לעורכי הדין לפרסם את עצמם בכלל ובאינטרנט בפרט?
• אין ספק שישנם מקצועות נוספים שחוקי האתיקה חלים עליהם, למשל פסיכולוג. פסיכולוגיה גם היא נחשבת למקצוע מכובד עם חיסיון ויחסי אמון בין הפסיכולוג ללקוח, לפסיכולוגים אין בעיה לפרסם עצמם באינטרנט - אז למה לא להתגמש בנושא?
• מספר עורכי הדין גדלים משנה ולשנה וכך גם התחרות, כאשר ההיצע עולה על הביקוש. יכולת לפרסם עורכי דין באינטרנט ובכלל מאפשרת גם לעורכי דין ירוקים ללא שם מוכר לקבל תיקים ועבודות ולהשאיר את הכבוד במקצוע.
• עורך דין מתאים לסגייה - לא פעם נתקלתי בסיפורים על עורכי דין, אחד הסיפורים הוא על אדם אשר שכר עורך דין לטיפול בתביעת הגירושין כאשר ההתמחות של אותו עורך דין היא בכלל בתחום אחר. ברגע שעורכי דין דואגים לפרסם עצמם כך גדלה המודעות להתמחויות השונות והמבחר לצרכנים גדול יותר, כל אחד יכול לבחור כך את העורך דין שמתאים לו ביותר.
לסיכום, ניתן לומר שכל עוד נשמר כבוד המקצוע של עריכת הדין לא אמורה להיות מניעה לפרסום, כל עורך דין צריך לזכור בסופו של דבר שהאינטרס של הלקוח הוא החשוב ביותר ופרסום לא יכול לבוא על חשבון הלקוח, האתיקה והצדק.
