במוצאי שבת היינו בבר מצווה של עמיתה לעבודה סמדר גופמן.אחות במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים השרון.התלוויתי לזוגתי לחיים, סימה שטיין.הסבנו לשולחן שמח.שולחן שבו ישבו אחיות ואחים מהמחלקה.כולם באו לחגוג את בר המצווה .זו הייתה חגיגת בר מצווה ערוכה בטוב טעם.מוקפדת, נעימה ובעיקר שמחה.הסתכלתי על היושבים בשולחן ואהבתי את שראיתי.אחיות ואחים,עובדי עזר ,יהודים וערבים.כולם חוגגים.כולם שמחים.חשבתי שאני נמצא בשולחן בטוח.אם יקרה לי דבר מה רפואי אהיה בידיים טובות. כך חשבתי ולא ידעתי..
לפתע, באמצע המסיבה התעלף לו אדם בשולחן הסמוך,כך חשבתי, התעלפות.בתוך שניות טופל האדם על ידי האורחים: סימה, שושי, מוחמד ואחות טראומה מבית החולים בילינסון.הוא טופל בנוהל חירום ושב להכרתו.כולנו נשמנו לרווחה.לאמבולנס שהוזמן והגיע לא נותר הרבה לעשות מלבד העברתו מידיהם הבטוחות של הצוות הרפואי המיומן של חדר המיון מבית חולים השרון לטיפול המשך.
הסתכלתי ואהבתי את שראיתי.ערבים ויהודים כאחד נחלצים לסייע, לעזור.מיד, ללא הסוס או פקפוק.מעין אוטופיה קיימת כאן במדינת ישראל.אהבתי את האווירה בבר המצווה.חגיגה של צבעים, חגיגה של ריחות, חגיגה של עדות, חגיגה של דתות.כולם חוגגים, כולם נהנים.רוקדים לצלילי מוסיקה נעימה וקצבית.
הסתכלתי על אם חתן הבר מצווה, סמדר גופמן.היא זהרה כולה.לבושה בטוב טעם,מחויכת ופשוט קורנת.גם בעלה אלכס נראה מאושר.חתן הבר מצווה ניר הוא פשוט ילד יפה.כנראה שזיווג בין תימנייה לרוסי מביא לידים נאים ביותר.
גם אני רקדתי עם סימה.., רוקד צמוד צמוד עם סימתי לצלילי שיר אהבה צרפתי, חש את היותנו יחדיו.שמח עליו.חש קיים, בטוח, אוהב, מחובק, מוגן אהוב, נאהב,רצוי.חש זוגי אם יש מילה מעין זו.
לידנו רקדו זוגות רבים.שמחים בשמחת המשפחה.שמחים בשמחת היום.שמחים להיות שמחים עד כמה שהמשפט הזה הוא כה בנאלי.
היה נעים, היה שמח.ברכות למשפחת גופמן ותודה על ערב בלתי נשכח.
ד"ר אבי זלבה וסימה שטיין
