הצעד הראשון מבקש מאתנו להודות בשני דברים:אחד ,שאנחנו חסרי אונים מול התמכרותנו .ושניים,שחינו הפכו בילתי מנוהלים .לאמיתו של דבר אולי בקושי נסכים להודות באחד אבל לא בשני .חוסר הניהול בחיינו הוא ההוכחה הנראיתלעין של חוסר האונים שלנו .באופן כללי ישנם שני סוגים של חוסר ניהול :חוסר ניהול חיצוני ,אותו אחד שאנחנו יכולים לראות אצל אחרים.וחוסר ניהול פנימי או אישי. חוסר ניהול חיצוני לעיתים קרובות מאופיין ע"י דברים כמו מעצרים,אובדן עבודה ובעיות משפחתיות .חלק מיחברנו נכנסו למאסר .אחדים מעולם לא יכלו להחזיק מעמד בשום מערכת יחסים יותר מימספר חודשים.חלקנו הופרדנו ממשפחותינו ,מתבקשים לעולם לא ליצור שוב קשר .חוסר ניהול פנימי או אישי מאופין לעיתים קרובות ע"י מערכת אמונות לא בריאה או לא נכונה על עצמנו,העולם שבו אנחנו חיים והאנשים שבחיינו,אולי אנחנו מאמינים שאנחנו חסרי ערך.אולי אנחנו מאמינים שהעולם מסתובב סביבנו-לא רק שהוא צריך אלא שאכן זה כך.אולי אנחנו מאמינים שזה לא מתפקידינו לדאוגלעצמנו ,מישהו אחר צריך לעשות את זה .אולי אנחנו מאמינים שהאחריות שהאדם הממוצה לוקח כמובנת מאליה היא משא כבד מנשוא בשבילנו .אנחנו אולי נגיב בצורה מוגזמת או חלשה מדי כלפי אירועים בחיינו .הפכפכות רגשית.היא לעיתים קרובות אחת הדרכים הפשוטות בא אנו יכולים לזהות חוסר ניהול אישי. הסתייגויות
הסתגייגיות הן מקומות בתוכנית שלנו שאנחנו שומרים למעידה.הן עשויות להיות בנויות סביב הרעיון שאנחנו יכולים לשמור מידה של שליטה משהו כמו "או .קיי.אני מקבל את זה שא6ני לא יכול לישלוט בשימוש שלי ,אבל אני כו יכול למכור סמים .לא כן?"או שנחשוב שאנחנו יכולים להשאר חרים עם אנשים שהשתמשנו איתם או קנינו מהם .אנחנו יכולים לחשוב שחלקים מהתוכנית לא תופסים לגבינו אנחנו יכולים לחשוב שיש משהו שאנחנו פשוט לא יכולים להתמודד איתו נקיים-מחלה, למשל, או מוות של אדם אהוב ומתכננים להשתמש זה יקרה אי פעם .אנחנו עלולים לחשוב שאם מימשנו כמה המטרות,עשינו קצת כסף , או היינו ננמצאות מקופלות באחורי מוח שלנו.אנחנו לא לגמרי מודעים אליהן.זה חיוני שנחשוף כל הסתייגות שאולי יש לנו ונבטל אותה מייד פה ועכשיוקיים מספר שנים, אז נהיה מסוגלים לשלוט על השימוש שלנו.הסתייגויות בדרך כלל .
אוהבים
רק ביחד זה עובד
