ביום 01/07/05 עלה הרכב של א' באש ושמאי מטעם חברת הביטוח שביטחה את הרכב מסוג מאזדה 3 בביטוח מקיף , קבע כי הרכב מוגדר כאובדן להלכה (טוטאלוס).
השמאי העריך את שווי הרכב ב- 104040 ש"ח. מסכום זה הורידה חברת הביטוח עפ"י הוראות השמאי הפחתות בסך 20178 ש"ח בגין רכב לשעבר מחברת ליסינג , כמות קילומטרים גבוהה וכן הפחתה בגין תאונות קודמות. כל ההפחתות בוצעו ע"י השמאי בהתאם לקבוע במחירון לוי יצחק.
התובעת א' תבעה את חברת הביטוח בית משפט לתביעות קטנות באר שבע בגין הקיזוז שנעשה ע"י המבטחת בטענה כי במסגרת המו"מ לחתימת הסכם ביטוח רכב אשר נערך בינה לבין החברה המבטחת הובא לידיעתה רשימה של דברים אך לא הוזכר בשום שלב נושא הפחתות תשלום. כמו כן לא הגיע לידיה בשום שלב הפוליסה של ביטוח רכב , ורק לאחר מקרה הביטוח המציאה החברה המבטחת את הפוליסה אשר מראה את דרך " חישוב ערך במקרה אובדן מוחלט".
סעיף 2 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הביטוח") קובע כי שעה שנכרת חוזה ביטוח על המבטח למסור למבוטח את המסמך המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם. מקום בו לא נמסרה הפוליסה הרי שיראו כמוסכמים התנאים הנהוגים באותו סוג של ביטוח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח.
סעיף 3 לחוק הביטוח קובע כי חובה להבליט כל סייג ו/או הגבלה בפוליסת הביטוח.
נציג חברת הביטוח טען בבית המשפט כי הפוליסה נשלחה לידי התובעת. אולם לא עלה בידו להביא ראיה כי אכן הפוליסה נשלחה לתובעת.
נציג החברה טען גם שאם התובעת לא קיבלה את הפוליסה עליה היה לדרוש זאת מהחברה המבטחת.
כב' השופט בואמגרט איל דחה את טענות חברת ביטוח הרכב וקיבל את עדות התובעת א' כי תנאי הפוליסה וההגבלות המצויות בה , לא הומצאו לה עד מקרה האירוע הביטוחי , " כלל הוא שחוזה יש לפרש לרעת המנסח ".
נוסף על כך הזכיר השופט כי שיטת ההפחתות והקיזוזים עליה מסתמכת הנתבעת בהתאם ל " חישוב ערך במקרה אובדן מוחלט" היא ללא ספק תנאים שיש צורך להדגיש ולהבליט עפ"י סעיף 3 לחוק הביטוח.
החלטת כב' השופט שחובה על חברת ביטוח הרכב לשלם לתובעת א' את מלוא שווי הרכב , ללא הניכויים , עליהם לא הודיעה חברת ביטוח הרכב במעמד עריכת החוזה בין הצדדים.
לפיכך ניתן פסק דין המורה לנתבעת לשלם לתובעת סכום של 17800 ש"ח (הסכום המקסימלי בבית משפט לתביעות קטנות) בצירוף הוצאות משפט בסך 1000 ש"ח
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
השמאי העריך את שווי הרכב ב- 104040 ש"ח. מסכום זה הורידה חברת הביטוח עפ"י הוראות השמאי הפחתות בסך 20178 ש"ח בגין רכב לשעבר מחברת ליסינג , כמות קילומטרים גבוהה וכן הפחתה בגין תאונות קודמות. כל ההפחתות בוצעו ע"י השמאי בהתאם לקבוע במחירון לוי יצחק.
התובעת א' תבעה את חברת הביטוח בית משפט לתביעות קטנות באר שבע בגין הקיזוז שנעשה ע"י המבטחת בטענה כי במסגרת המו"מ לחתימת הסכם ביטוח רכב אשר נערך בינה לבין החברה המבטחת הובא לידיעתה רשימה של דברים אך לא הוזכר בשום שלב נושא הפחתות תשלום. כמו כן לא הגיע לידיה בשום שלב הפוליסה של ביטוח רכב , ורק לאחר מקרה הביטוח המציאה החברה המבטחת את הפוליסה אשר מראה את דרך " חישוב ערך במקרה אובדן מוחלט".
סעיף 2 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הביטוח") קובע כי שעה שנכרת חוזה ביטוח על המבטח למסור למבוטח את המסמך המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם. מקום בו לא נמסרה הפוליסה הרי שיראו כמוסכמים התנאים הנהוגים באותו סוג של ביטוח, כפי שהוגשו למפקח על הביטוח.
סעיף 3 לחוק הביטוח קובע כי חובה להבליט כל סייג ו/או הגבלה בפוליסת הביטוח.
נציג חברת הביטוח טען בבית המשפט כי הפוליסה נשלחה לידי התובעת. אולם לא עלה בידו להביא ראיה כי אכן הפוליסה נשלחה לתובעת.
נציג החברה טען גם שאם התובעת לא קיבלה את הפוליסה עליה היה לדרוש זאת מהחברה המבטחת.
כב' השופט בואמגרט איל דחה את טענות חברת ביטוח הרכב וקיבל את עדות התובעת א' כי תנאי הפוליסה וההגבלות המצויות בה , לא הומצאו לה עד מקרה האירוע הביטוחי , " כלל הוא שחוזה יש לפרש לרעת המנסח ".
נוסף על כך הזכיר השופט כי שיטת ההפחתות והקיזוזים עליה מסתמכת הנתבעת בהתאם ל " חישוב ערך במקרה אובדן מוחלט" היא ללא ספק תנאים שיש צורך להדגיש ולהבליט עפ"י סעיף 3 לחוק הביטוח.
החלטת כב' השופט שחובה על חברת ביטוח הרכב לשלם לתובעת א' את מלוא שווי הרכב , ללא הניכויים , עליהם לא הודיעה חברת ביטוח הרכב במעמד עריכת החוזה בין הצדדים.
לפיכך ניתן פסק דין המורה לנתבעת לשלם לתובעת סכום של 17800 ש"ח (הסכום המקסימלי בבית משפט לתביעות קטנות) בצירוף הוצאות משפט בסך 1000 ש"ח
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
