אין ספק שלחורר את העור כדי לענוד תכשיט נהיה מאוד פופולרי אצל מבוגרים ובמיוחד בקרב הנוער.אך זו אינה תופעה חדשה ,גם אם קשה להאמין כבר בתנ"ך הופיע הפרסינג. בספר בראשית מסופר שאליעזר, עבדו של אברהם אבינו נשלח לחפש כלה ליצחק. לשם כך הביא איתו הרבה מתנות יוקרתיות ( כסף , זהב ... ). כאשר הוא החליט לעצור בכוונת תחילה על יד באר , הוא חיכה מי תהיה האישה שתשקה אותו ואת גמליו. אחרי המתנה ארוכה, אישה יפה הגיעה לבאר והעבד ביקש ממנה " השקיני-נא מעט מים מכדך " והאישה ענתה " שתה וגם גמליך אשקה " .אליעזר קיבל את התשובה שחיכה לה ,הוא " שם נזם על אפה והצמידים על ידיה " .מפה אפשר לגלות שבעצם לפני 3000 שנים ענידת תכשיטים בגוף היה מעשה מקובל למראה אסטטי או מעמד גבוה בחברה.
הפרסינג באף היה מקובל בהודו גם לבחורה שעומדת להתחתן וגם למעמד הגבוה. היום יש שבטים בהודו שמנקבים את עצמם כדי להגיע לרמה רוחנית עליונה.במצרים העתיקה רק משפחת המלוכה ופרעה יכלה לחורר את הטבור ולשים תכשיט סמל למעמדם הגבוה.
גם בחברה האפריקאית , נשים אתיופיות ( שבט המורסי ) היו מרחיבות את שפתם התחתונה ותנוכי האוזנים כדי לשים מגש עגול או תכשיט זהב במטרה לפתות את הגברים.
אצל הימאים היו שמים עגיל מזהב באוזן. לתכשיט לא היה רק מיועד למראה האסטטי אלא ובמידה ויש טביעה היה אפשר למכור את העגיל כדי לערוך קבורה לאותו ימאי.
ענידת עגיל בלשון היה אצל המאיה ואצטקים התקרבות יותר בטוחה לאל שלהם.
בתקופת הרומאים חיילי הקיסר סזר היו עונדים עגיל בפיטמה כדי להראות סמל של גביריות.
הפרסינג הנו מורשת העבר אך כיום הוא אינו מייצג מעמד חברתי אלא אופנה .
אופנה שיכולה לגרום לבעיות בריאותיות.
אנחנו נתמקד יותר על הפרסינג האורלי .
פרסינג אורלי מתבצע על השפתיים , לשון, לחיים ,frenum או על הענבל .(uvula) המקומות ההכי נפוצים הם השפתיים התחתונות והלשון.
פרסינג אורלי יכול להצביע על בעיות כמו sialorrhea ( היווצרות של יתר רוק ) , אברזיה של השיניים , ליקויי דיבור או אכילה , דלקות , septicemia ( נוחכות של חיידקים בדם ) , רסציות , סיכון לבליעת התכשיט או נזקים עקב תנאים לא סטריליים כמו hepatitis , tetanus , hiv או בעיות אחרות ואף למוות.
במחקר שנערך באוניברסיטה במרכז הבריאות ב- Ohio במחלקת הפריודונטלית נמצא קשר ישיר בין רסציה ושבירת השן לבין זמן ענידת תכשיט בלשון וגודלו. אומנם לא נצפו בעיות פריודונטליות למי שענד את התכשיט בלשון פחות משנתיים.
במאמר שנכתב על ידיHarrison JM Perkins CS, Meisner J, מדווח על סיבוך מיידי כמו Ludwig's angina ( נזק שנגרם בריצפת הפה על יד חיידקי Streptoccocus או Staphylococus ) עקב piercing בפרנום .
המלצות של משרד הבריאות מאוד ברורות לגבי הפרסינג: אין לבצע פרסינג או קעקוע בגלל אי- הפיכותם וסכנה לזיהומים.לבדוק שיש בחנות מכשיר בשם אוטוקלאב המחטא את המיכשור.איזור העבודה בו מתבצע פרסינג חייב להיות נקי , האמן חייב לשטוף בסבון את ידיו וללבוש כפפות כירורגיות בזמן ביצועת הפרסינג, הדיו והפיגמנט חייבים להיות בשימוש רק לאדם אחד. המכילים חייבים להיות מושלכים לפח לאחר כל לקוח/ה.המחטים חייבים להיות סטריליים וחד פעמים. האמן חייב לתת מידע כתוב כיצד לטפל בפרסינג או קעקוע בהמשך.מלאו אחר ההוראות במדויק.
אף אם הפרסינג הפך לנורמה הוא כרוך בסיכון למחלות שונות ועל הצוותים הרפואי ופרא - רפואי בעיקר מוטלת המשימה להבהיר את סיבוכים שנגרמים ממחלות אלו.
references
Bible Bereshit book
-The journal of contemporary dental practice :? Tongue piercing? by Elio Hiroshi , Dds, Phd.
Peticolas T, Tilliss TSI, Cross-Poline GN. Oral and Perioral Piercing: A Unique Form of Self- Expression. J Contemp Dent Pract 2000 Aug;(1)3: 030-046 . the journal of periodontology march 2002, vol 73 , ?Tongue piercing : impact of time and Barbell Stem length on lingual gingival recession and tooth chipping.
- Perkins CS, Harrison JM. A complication of tongue piercing. Br Dent J 1997; 182: 147-148.
-The journal of the Israel Dental Association, vol 24 , no 1, January 2007.
- American Dental Association. ADA statement on intraoral /perioral piercing. http://www.ada org /prof / resources /positions / statements /
piercing.asp (Nov 1, 2005).
-Israel ministry of health: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=46&catId=261
הפרסינג באף היה מקובל בהודו גם לבחורה שעומדת להתחתן וגם למעמד הגבוה. היום יש שבטים בהודו שמנקבים את עצמם כדי להגיע לרמה רוחנית עליונה.במצרים העתיקה רק משפחת המלוכה ופרעה יכלה לחורר את הטבור ולשים תכשיט סמל למעמדם הגבוה.
גם בחברה האפריקאית , נשים אתיופיות ( שבט המורסי ) היו מרחיבות את שפתם התחתונה ותנוכי האוזנים כדי לשים מגש עגול או תכשיט זהב במטרה לפתות את הגברים.
אצל הימאים היו שמים עגיל מזהב באוזן. לתכשיט לא היה רק מיועד למראה האסטטי אלא ובמידה ויש טביעה היה אפשר למכור את העגיל כדי לערוך קבורה לאותו ימאי.
ענידת עגיל בלשון היה אצל המאיה ואצטקים התקרבות יותר בטוחה לאל שלהם.
בתקופת הרומאים חיילי הקיסר סזר היו עונדים עגיל בפיטמה כדי להראות סמל של גביריות.
הפרסינג הנו מורשת העבר אך כיום הוא אינו מייצג מעמד חברתי אלא אופנה .
אופנה שיכולה לגרום לבעיות בריאותיות.
אנחנו נתמקד יותר על הפרסינג האורלי .
פרסינג אורלי מתבצע על השפתיים , לשון, לחיים ,frenum או על הענבל .(uvula) המקומות ההכי נפוצים הם השפתיים התחתונות והלשון.
פרסינג אורלי יכול להצביע על בעיות כמו sialorrhea ( היווצרות של יתר רוק ) , אברזיה של השיניים , ליקויי דיבור או אכילה , דלקות , septicemia ( נוחכות של חיידקים בדם ) , רסציות , סיכון לבליעת התכשיט או נזקים עקב תנאים לא סטריליים כמו hepatitis , tetanus , hiv או בעיות אחרות ואף למוות.
במחקר שנערך באוניברסיטה במרכז הבריאות ב- Ohio במחלקת הפריודונטלית נמצא קשר ישיר בין רסציה ושבירת השן לבין זמן ענידת תכשיט בלשון וגודלו. אומנם לא נצפו בעיות פריודונטליות למי שענד את התכשיט בלשון פחות משנתיים.
במאמר שנכתב על ידיHarrison JM Perkins CS, Meisner J, מדווח על סיבוך מיידי כמו Ludwig's angina ( נזק שנגרם בריצפת הפה על יד חיידקי Streptoccocus או Staphylococus ) עקב piercing בפרנום .
המלצות של משרד הבריאות מאוד ברורות לגבי הפרסינג: אין לבצע פרסינג או קעקוע בגלל אי- הפיכותם וסכנה לזיהומים.לבדוק שיש בחנות מכשיר בשם אוטוקלאב המחטא את המיכשור.איזור העבודה בו מתבצע פרסינג חייב להיות נקי , האמן חייב לשטוף בסבון את ידיו וללבוש כפפות כירורגיות בזמן ביצועת הפרסינג, הדיו והפיגמנט חייבים להיות בשימוש רק לאדם אחד. המכילים חייבים להיות מושלכים לפח לאחר כל לקוח/ה.המחטים חייבים להיות סטריליים וחד פעמים. האמן חייב לתת מידע כתוב כיצד לטפל בפרסינג או קעקוע בהמשך.מלאו אחר ההוראות במדויק.
אף אם הפרסינג הפך לנורמה הוא כרוך בסיכון למחלות שונות ועל הצוותים הרפואי ופרא - רפואי בעיקר מוטלת המשימה להבהיר את סיבוכים שנגרמים ממחלות אלו.
references
Bible Bereshit book
-The journal of contemporary dental practice :? Tongue piercing? by Elio Hiroshi , Dds, Phd.
Peticolas T, Tilliss TSI, Cross-Poline GN. Oral and Perioral Piercing: A Unique Form of Self- Expression. J Contemp Dent Pract 2000 Aug;(1)3: 030-046 . the journal of periodontology march 2002, vol 73 , ?Tongue piercing : impact of time and Barbell Stem length on lingual gingival recession and tooth chipping.
- Perkins CS, Harrison JM. A complication of tongue piercing. Br Dent J 1997; 182: 147-148.
-The journal of the Israel Dental Association, vol 24 , no 1, January 2007.
- American Dental Association. ADA statement on intraoral /perioral piercing. http://www.ada org /prof / resources /positions / statements /
piercing.asp (Nov 1, 2005).
-Israel ministry of health: http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=46&catId=261
