557תז' הקאמרית הישראלית-יאן רדז'ינסקי,בטהובן-מוזיאון ת"א557
צילומים-יחצ"ן
אמש נפתחה העונה החדשה של התזמורת הקאמרית הישראלית במוזיאון תל אביב עם נגינת ההימנון הישראלי בניצוח רוברטו פטרנוסטרו שהשנה מונה ליועץ המוסיקלי של התזמורת.
התזמורת מקיימת השנה כמה סדרות שונות ביניהם "חדש כמו פעם" שבמסגרת סדרה זו היה הקונצרט,סדרת "בארוק",סידרת "סובב עולם" סידרה "לכל המשפחה" ועוד.
המגוון בסדרות רב ורחב וכל אוהב מוסיקה יוכל למצוא את הסוג האהוב עליו.
הקהל שמילא את העולם על גדותיו הצטרף בספונטניות בזמן נגינת התקוה ושר את ההימנון בקול רם ובצורה נהדרת כמקהלה ענקית ומקצועית.
העונה נפתחה בביצוע בכורה של יצירה ישראלית עליה ארחיב את הכתיבה -"הקונצ'רטו הכפול לכינור צ'לו ותזמורת" של יאן רדזינסקי שהוא היום פרופסור לתיאוריה וקומפוזיציה באונברסיטת אוהיו .
הקונצ'רטו לשני הכלים הסולניים נכתב במיוחד עבור התזמורת והסולנים המבצעים הכנר הראשי ולדימיר ריידר והצ'לן הראשי גרגורי ינובסקי .
המלחין שילב בקונצ'רטו סיגנונות שונים של מוסיקה והביא אותם למחנה משותף כחלק מיצירה שלמה.
לדעת המלחין שילוב זה אינו מיקרי ואינו צריך להפתיע.
התוצאה בכל אופן מרנינה ומוצלחת ביותר.
הקונצ'רטו משלב בתוכו מוטיבים מזרחיים ומערביים ומתחיל בצלילים כאילו עולים בסולם ומיד לאחר מכן מוטיב מזרחי דו שיח בין הצ'לו לכינור.
התזמורת היתה בהרכב תזמורתי מלא כולל פסנתר והקונצ'רטו נוגן בקפידה, מעוף וניצוח מדוייק של המנצח .
זאת מוסיקה מודרנית בתזמור מצויין ואפשר להגדירה בהחלט כלא צורמת ונעימה לשמיעה.
תפקיד הפסנתר היה מצומצם ביותר והתבטא בעיקר בהשמעת אקורדים.
נגינת שני הסולנים למרות הקונצ'רטו הקשה היתה נקיה וטובה מאוד.
קשה להתרשם עמוקות ונכון מהיצירה בהאזנה ראשונה אך היא מרשימה בהחלט וערבה לאוזן.
בפרק השני שהוא איטי יותר ומלודי יותר שולטים המוטיבים המערביים הוא מרשים ביופיו ומתאפיין בצליליו הארוכים הרבים.
חלק מהפרק נשמע לי כקינה, כזעקה אך יתכן מאוד שהרושם מוטעה.
הפרק השלישי הוא ריקודי ,קצב של ריקוד ישראלי כאילו מוכר ווריאציות על ריקוד רועים.
המנצח שלט בתזמורת היטב, הוציא ממנה צלילים יפים ומדוייקים והיצירה הוכנה כראוי.
פרק הראשון נשמע די מודרני אך היצירה בכללותה נשמעה בהחלט כמוסיקה נעימה .
נהנתי מאוד מהקונצ'רטו ואשמח להאזין לו בקרוב פעמים נוספות.
הקהל קיבל אותו במחיאות כפיים ממושכות ובעידוד רב.
בהמשך שמענו את הקונצ'רו לפסנתר מס' 3 מאת בטהובן.
לאחר פתיחה תזמורתית ארוכה, הצטרף הסולן גרהארד אופיץ זוכה פרס ראשון בתחרות רובינשטיין 1977
לתזמורת.
אופיץ הוא נגן מעולה וביצע את הקונצ'רטו טוב מאוד בטכניקה ווירטואוזיות ראויים אך לי באופן אישי היתה חסרה קצת רומנטיקה ,קצת רגש בפרקים הראשון והשלישי.הנגינה בפרק הראשון נשמעה לי קצת מכנית ,קצת קשוחה.
בפרק השני הרומנטיקה חזרה לקונצ'רטו והביצוע היה מעולה.
התזמורת הגבירה במקצת את קצב הנגינה בשני פרקים ושיתפה פעולה עם הסולן בצורת נגינת הקונצ'רטו.
לאחר ההפסקה הסתיים הקונצרט שהיה מוצלח מאוד בביצוע קורקטי ומדוייק של הסימפוניה היפה מס'4 מאת בטהובן שהולחנה בהזמנה מיוחדת ע"י הרוזן אופרסדורף.
היה זה קונצרט טוב ומגוון ופתיחה ראויה של עונה חדשה שכלל הן יצירה ישראלית בת זמננו והן מהרפרטואר הישן המוכר והחביב על הקהל.
לראות או לא לראות:פתיחה נהדרת של עונה חדשה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 29/10/2009 10:44
צילומים-יחצ"ן
אמש נפתחה העונה החדשה של התזמורת הקאמרית הישראלית במוזיאון תל אביב עם נגינת ההימנון הישראלי בניצוח רוברטו פטרנוסטרו שהשנה מונה ליועץ המוסיקלי של התזמורת.
התזמורת מקיימת השנה כמה סדרות שונות ביניהם "חדש כמו פעם" שבמסגרת סדרה זו היה הקונצרט,סדרת "בארוק",סידרת "סובב עולם" סידרה "לכל המשפחה" ועוד.
המגוון בסדרות רב ורחב וכל אוהב מוסיקה יוכל למצוא את הסוג האהוב עליו.
הקהל שמילא את העולם על גדותיו הצטרף בספונטניות בזמן נגינת התקוה ושר את ההימנון בקול רם ובצורה נהדרת כמקהלה ענקית ומקצועית.
העונה נפתחה בביצוע בכורה של יצירה ישראלית עליה ארחיב את הכתיבה -"הקונצ'רטו הכפול לכינור צ'לו ותזמורת" של יאן רדזינסקי שהוא היום פרופסור לתיאוריה וקומפוזיציה באונברסיטת אוהיו .
הקונצ'רטו לשני הכלים הסולניים נכתב במיוחד עבור התזמורת והסולנים המבצעים הכנר הראשי ולדימיר ריידר והצ'לן הראשי גרגורי ינובסקי .
המלחין שילב בקונצ'רטו סיגנונות שונים של מוסיקה והביא אותם למחנה משותף כחלק מיצירה שלמה.
לדעת המלחין שילוב זה אינו מיקרי ואינו צריך להפתיע.
התוצאה בכל אופן מרנינה ומוצלחת ביותר.
הקונצ'רטו משלב בתוכו מוטיבים מזרחיים ומערביים ומתחיל בצלילים כאילו עולים בסולם ומיד לאחר מכן מוטיב מזרחי דו שיח בין הצ'לו לכינור.
התזמורת היתה בהרכב תזמורתי מלא כולל פסנתר והקונצ'רטו נוגן בקפידה, מעוף וניצוח מדוייק של המנצח .
זאת מוסיקה מודרנית בתזמור מצויין ואפשר להגדירה בהחלט כלא צורמת ונעימה לשמיעה.
תפקיד הפסנתר היה מצומצם ביותר והתבטא בעיקר בהשמעת אקורדים.
נגינת שני הסולנים למרות הקונצ'רטו הקשה היתה נקיה וטובה מאוד.
קשה להתרשם עמוקות ונכון מהיצירה בהאזנה ראשונה אך היא מרשימה בהחלט וערבה לאוזן.
בפרק השני שהוא איטי יותר ומלודי יותר שולטים המוטיבים המערביים הוא מרשים ביופיו ומתאפיין בצליליו הארוכים הרבים.
חלק מהפרק נשמע לי כקינה, כזעקה אך יתכן מאוד שהרושם מוטעה.
הפרק השלישי הוא ריקודי ,קצב של ריקוד ישראלי כאילו מוכר ווריאציות על ריקוד רועים.
המנצח שלט בתזמורת היטב, הוציא ממנה צלילים יפים ומדוייקים והיצירה הוכנה כראוי.
פרק הראשון נשמע די מודרני אך היצירה בכללותה נשמעה בהחלט כמוסיקה נעימה .
נהנתי מאוד מהקונצ'רטו ואשמח להאזין לו בקרוב פעמים נוספות.
הקהל קיבל אותו במחיאות כפיים ממושכות ובעידוד רב.
בהמשך שמענו את הקונצ'רו לפסנתר מס' 3 מאת בטהובן.
לאחר פתיחה תזמורתית ארוכה, הצטרף הסולן גרהארד אופיץ זוכה פרס ראשון בתחרות רובינשטיין 1977
לתזמורת.
אופיץ הוא נגן מעולה וביצע את הקונצ'רטו טוב מאוד בטכניקה ווירטואוזיות ראויים אך לי באופן אישי היתה חסרה קצת רומנטיקה ,קצת רגש בפרקים הראשון והשלישי.הנגינה בפרק הראשון נשמעה לי קצת מכנית ,קצת קשוחה.
בפרק השני הרומנטיקה חזרה לקונצ'רטו והביצוע היה מעולה.
התזמורת הגבירה במקצת את קצב הנגינה בשני פרקים ושיתפה פעולה עם הסולן בצורת נגינת הקונצ'רטו.
לאחר ההפסקה הסתיים הקונצרט שהיה מוצלח מאוד בביצוע קורקטי ומדוייק של הסימפוניה היפה מס'4 מאת בטהובן שהולחנה בהזמנה מיוחדת ע"י הרוזן אופרסדורף.
היה זה קונצרט טוב ומגוון ופתיחה ראויה של עונה חדשה שכלל הן יצירה ישראלית בת זמננו והן מהרפרטואר הישן המוכר והחביב על הקהל.
לראות או לא לראות:פתיחה נהדרת של עונה חדשה.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 29/10/2009 10:44
