עין טובה אופטימיות בחינוך 

ט' אב תשנ"ו

הצדיקים הטהורים...

אינם קובלים על הבערות

אלא מוסיפים חכמה

(הראי"ה קוק)

ימים אלו הם ימים של חילופי משמרות במינהל החינוך הדתי והעברת שרביט הניצוח מראש מינהל למישנהו!

מטבע הדברים, ראויים הימים לחשבון נפש ולעריכת מאזנים, וכיון שבימים אלו נשמעים מפה ומשם גם נימות פסימיות וצלילים צורמים, דווקא מתוך המתנה, לגבי מעמדו, הישגיו תדמיתו ואיכותו של החינוך הדתי - הטלתי על עצמי את גלימת הסנגור ובמאמר זה הריני מבקש להתבונן בעשייתנו החינוכית בעין טובה ומתוך אופ0טימיות ולראות את "חצי הכוס המלאה", והאמת - שהכוס מלאה הרבה יותר מחציה.

מתוך כך, ברצוני לעמוד בראש חוצות ובזקיפות קומה להכריז ברבים וקבל עולם: אנחנו טובים!, אנחנו גאים בעשייה ובתוצר ואם נישא עינינו ונביט סביב באופטימיות נראה סביבנו הרבה מהחיוב, הרבה מהטוב והכל - בסייעתא דשמיא - פרי עמלנו, "ישראל אשר בך אתפאר".

העשייה החינוכית, מעצם מהותה הינה מורכבת ותובענית, האחריות המוטלת על המחנך היא כמעט אין סופית ולא פעם מציינים, מחד גיסא בחגיגיות כי מערכת החינוך אחראית לעתיד האומה, ומאידך - יש המטילים על ביה"ס את האחריות לכל תחלואי החברה, מה שאינו סותר אלא משלים זה את זה, וכגודל האחריות - גודל הביקורת.

בכל המציאות הסבוכה הזו ואל מול התקופה רבת השינויים המקדמת את פנינו - ניצב החינוך הממלכתי דתי איתן ברוחו ומאמין במשנתו.

משנת החמ"ד - כפי שהיא באה לכלל ביטוי בחוברת "קוים מנחים למדיניות החינוך הממלכתי דתי" - נושאת במודע שני דגלים: תורה ודרך ארץ, מלכתחילה ולא בדיעבד. מחד, קוראת משנת החמ"ד למצוינות בהישגים לימודיים בקודש ובחול ומאידך - לאיתנות ועוצמה ביראת השמים ובקיום המצוות של הבוגר. "מול עולם כזה אנו צריכים לחנך בוגר חזק, איתן ויציב בהשקפותיו ובאורח חייו שגם רוח שאינה מצויה לא תטלטלו לעבר הכפירה וויתור על אורח חיים דתי" (עמ' 5).

סקירת ה"שדה" לאור "שני דגלים" אלו תגלה מציאות מאד מעודדת. ונתייחס לדברים ראשון, ראשון ואחרון אחרון.

השתקפות אובייקטיבית של ההישגים הלימודיים הוא גובה אחוז בעלי הזכאות לתעודת בגרות מקרב בוגרי החמ"ד. ממצאים מגלים כי בשלוש השנים האחרונות מספר בעלי הזכאות לתעודת הבגרות בחינוך הדתי עולה ב3%- על הזכאים לה בחינוך הממלכתי.

אציין עוד כי החינוך הדתי במחוז תל-אביב, למשל הגיע לכדי 81% בעלי זכאות לבגרות - תופעה יוצאת דופן במדינה ואף בקנה מידה עולמי. (אחוז בעלי הזכאות במדינה מגיע בכל שנה לכדי כ39%-) ומדובר כאן גם על תלמידי שכונות מצוקה ועיירות פיתוח שאינם נופלים בהישגיהם מתלמידים הבאים מאזורים מבוססים.

מבחני הישגים

מערכת חינוכית הבטוחה בדרכי הלמידה - הוראה שהיא מפעילה ובהישגיה - אינה חוששת להעריך ולבדוק את עצמה ומה עוד שההערכה והבקרה הן חלק מכל תהליך חינוכי.

החינוך הדתי מקיים מבחני הישגים בחינוך היסודי במקצועות הקודש, באוריינות ובמתמטיקה, הן ברמה הארצית והן ברמות מחוזיות. התוצאות בשנים האחרונות משקפות התקדמות נאה בדרכי ההוראה, בכלי הלמידה וכמובן, בהישגים הן בקודש והן באוריינות ובמתמטיקה וגם אם יש מקום לשפר - התמונה מעודדת ועצם ההערכה המתמדת מוכיחה על בגרות המערכת.

פיתוח מורה

מערכת החמ"ד פועלת רבות לטיפוח ההון האנושי שלה. הנחת היסוד היא שמורה חייב להשתלם בקביעות ובהתמדה כי רק מורה משכיל, בר אוריין, רחב אופקים בקודש ובחול ובעל הכשרה פדגוגית ומקצועית מעמיקה - יכול להשתלב באופן נבון ומוצלח בעשייה חינוכית בתקופה רבת שינויים כשלנו.

המערכת מעודדת ת הצמיחה האישית של המחנך ובמקביל מטפחת את התפתחותו המקצועית.

בהתייחס לצמיחה האישית: אחוז המחנכים בעלי תואר ראשון בקרב הגננות מורי החינוך היסודי עולה בהתמדה וכבר מגיע לכדי למעלה ממחצית עובדי ההוראה בחמ"ד
(מחוז ת"א 60%) רבים מהם אף ממשיכים לתואר שני. הוא הדין לגבי צוותי פיתוח והדרכה שרובם ככולם כבר בעלי תואר שני.

בהתייחס להתפתחות המקצועות מערך ההשתלמויות שהקים החינוך הדתי במחוזות מרשים ביותר, מקיף עולם ומלואו ונותן את הדעת מחד, להתקדמות פרופסיונלית הן בפדגוגיה עדכנית:

• 

בטיפוח ריבוי האינטלגנציות.


• 

פיתוח החשיבה.


• 

פיתוח מנהיגות אישיותית


• 

דרכי הערכה חלופיות


• 

שילוב המחשב והטכנולוגיה בהוראה

מאידך, מושם דגש בחדרי המורים על השתלמויות תורניות וקביעת עיתים לתורה. המושג "חדר מורים לומד בקודש ובחול".

איני עוד בגדר הכרזה עלמא. ההשתלמות המוסדית הכיתה שורש ומערך הפיקוח וההדרכה במחוזות מטפח את "המורה המשתלם תמיד", עד כי רבים מאנשינו הגיעו כבר למקסימום גמולי ההשתלמות האפשריים. וכאן יש כמובן לציין כי יש לתת את הדעת לחשיבות הקצאת משאבים ראויים למערך ההשתלמויות וההדרכה כי רק ליד מורה מקצוען ומצליח - צומח תלמיד מצליח.

בחר שמורה המצוי בהשתלמות מתמדת וממלא מצבריו באופן קבוע הוא מורה טוב יותר. הוא תמיד רוכש כלים חדשים ותכנים חדשים ומסוגל להתמודד טוב יותר עם צרכי השעה של כיתתו ותלמידיו.

טיפוח מנהיגות

מתוך הכרה שתהליכים חינוכיים יכולים להתחולל באמצעות מנהיגות חינוכית "חכמה" יעילה ומשכילה, כאשר המנהיג הוא "אדם המשפיע על אחרים וסוחף אותם לעשייה עפ"י דרכו", נוקטת מערכת החמ"ד באמצעים שונים, לטפח מנהיגות שכזו.

המנהיגות החינוכית - קרי צוותי פיקוח, מדריכים, מנהלים צוות ניהול ורכזי מקצוע - זוכים למפגשי השתלמויות וטיפוח מקצועי ברמות שונות ארציות ומחוזיות כדוגמת:

• 

פיתוח אישיות מנהיגותית.


• 

הקניית כישורי מנהיגות.


• 

החדרת תהליכי שינוי - כיצד?


• 

דיון והעמקה בסוגיות אקטואליות כדת ומדינה, תורה ודמוקרטיה וכד'.


• 

כוחה של המדיה בעשייה החינוכית.


• 

המחשב ככלי עזר בהוראה.

כלים אלו שרוכשת המנהיגות החינוכית בכל אחד מהמחוזות, מעניקים לה את העוצמה המאפשרת להיות מנהיגות ראויה יותר ואיכותית יותר וגם על כך גאוות החמ"ד.

ברצוני לציין כי מתוך אמונה בכוח ההשפעה שיש למנהיג, מחוז תל-אביב יוצא ביוזמה ייחודית לטיפוח מנהיגות צעירה - מנהיגות נוער לנוער - שייעודה לטפח צעירים איכותיים בעלי נתונים טבעיים של מנהיגים כדי שיהוו דוגמא אישית לחבריהם ויוכלו לסחפם לעשייה יחד עמם בנושאים שונים החל מהתנהגות דתית ראויה בין אדם למקום ובין אדם לחברו ועד לפעילות התנדבותית קהילתית לסוגיה.

עשייה חינוכית שוטפת

אמר הראי"ה קוק: "בכל דור צריך ללמד את צרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור".

ועוד אמר הראי"ה קוק: "ניקח את כל נתח טוב מכל מקום אשר נמצאנו ונעטר בו את רוחנו ואת מוסדותנו (ואז) הישן יתחדש והחדש יתקדש". (אגרות ד' אגרת ע"ט)

החינוך הדתי מאמץ לעצמו, באופן מתמיד, את שיטות העבודה החדישות ביותר ומתמודד עמן בהצלחה.

• 

החינוך הטכנולוגי - מדעי ומדעי המחשב
החינוך הטכנולוגי מדעי תופס מקום של כבוד בבתי-הספר היסודיים והעל יסודיים כאחד. רבים הם בתי-הספר שהפכו ייחודיים תורניים-מדעיים, תוך שילוב תורה ומדע ברמות שונות.
כבר מתחיל להתממש בפועל אשר נאמר בחוברת שיצאה לאור בתשנ"ז מטעם מינהל החינוך הדתי: "מבנה הלימודים ועקרונות ההוראה בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי"
"בחינוך היסודי נשקוד על טיפוח מיומנויות החקר כדי להכשיר את התלמיד לשימוש נכון בטכנולוגיה העתידית"...

גננות ומורים יוצאים להשתלמויות מקצועיות בנושאים מדעים שונים תוך שילוב המחשב והמולטימדיה, במרכז להשתלמויות במדעים בשלומי.
השימוש במחשב הפך לחם חוקו של כל מוסד וכמעט כל מנהל בית ספר המציג את מוסדו עושה זאת כיום בעזרת מצגת ומולטימידה.

למותר לציין את שליטת תלמידינו במחשב וביישומיו, לרבות שימוש בו בתהליכי חקר בעזרת מאגרי מידע מתקדמים.
לגבי רמת הלמידה בבתי-הספר העל-יסודיים בנושאים המדעיים, הרי שאחוז בוגרי החמ"ד המשתלבים בכבוד ובהערכה בבתי הספר לרפואה ובמפעלי ההייטק המתקדמים כמוטורולה, טלרד, אלישרא וכד'. הם הוכחה מפורשת להצלחת החינוך הדתי בחום חשוב זה.



• 

לימודי התקשורת
מערכת החמ"ד השכילה להבין כי על אף שאמצעי התקשורת, הכתובה והאלקטרונית כאחד, משקפים עולם תרבותי וערכי הזרים להשקפת העולם הדתית, יש להכין את הלומד להתמודד עם המדיה למיניה, לתת בידו כלים מקצועיים לצפייה ביקורתית ולקריאה ביקורתית ואף לאפשר יצירתיות והשתלבות מקצועית בתחום זה הכובש כל פניה בתרבות הפנאי, העתידית תוך השפעה על רמתה.
לפיכך, בתי הספר היסודיים והעל יסודיים בחמ"ד פתחו שעריהן למגמות תקשורת, קיים מערך פיקוח והדרכה לנושאי תקשורת, תלמידינו נגשים לבחינות בגרות בתקשורת ויש מהם אף שרואים בתחום זה את עיסוקם בעתיד, לשם כך הוקם ביה"ס העל-תיכוני לתקשורת "מעלה" המתמודד יפה עם סוגיות תקשורת והלכה ולא כאן המקום להרחיב, אך גם זה מסימני "חצי הכוס המלאה"...


• 

החינוך האסתטי
החינוך הדתי מכיר בחשיבות "יפותו של יפת יהא באהלי שם" (מגילה ט') ומתוך כך מעודד שילוב החינוך האסתטי בעשייה בית ספרית, החל בהקניית כלים לצריכת תרבות נבונה ונכונה בתחומי הספרות היפה, התיאטרון, המוסיקה, הציור , הפיסול וכד'. ועד לפיתוח מגמות ומסלולים לאמנויות השונות בתוך המוסד החינוכי עצמו, מתוך העיקרון החינוכי שיש להוציא את הטמון באדם מן הכוח אל הפועל ולפתור נטיות אסתטיות החבויות בתלמידינו.

ידועים לנו מוסדות רבים בחינוך הדתי המחנכים חינוך מוסיקלי או חינוך אמנותי איכותיים מגיל צעיר ביותר ועד למוסדות על יסודיים המגישים לבגרות במגמות תיאטרון ואמנות תוך התמודדות עם הסוגיות ההלכתיות שמעוררים הנושאים.

התוצר העתידי יהיה - ציבור דתי המבקר במוזיאונים, המאזין לקונצרטים ומבקר בהצגות תיאטרון (הראויות לצפיה), משמע ציבור רחב אופקים יותר, בעל רגישות אסתטית היודע ליהנות מתחומי האמנות השונים וצורך אותם בצורה נבונה גם כאן עפ"י שיטת הרב קוק.


• 

החדרת עקרונות פדגוגיים חדשניים למערכת
נציין להלן ב"קצירת האומר" מעט מעקרונות הפדוגיים החדשנים שהחינוך הדתי כבר עובד על פיהם במחוזות השונים כמובן בהדגשים שונים.
- שילוב השכל והרגש בהוראה תוך טיפוח האינטלגנציה הרגשית וכישורי חיים.
- קידום תלמיד להצלחה ע"י זימון "חוויות של הצלחה.
- הכרה בשונות תוך מציאת נקודות החוזק ותאור שבכל תלמיד וקידומו עפ"י תאוריות
האינטלגנציות המרובות של גארנדר.
- עירור סקרנות פיתוח חשיבה ושאילת שאלות כדרך ללמידה.
- פיתוח הכשירות האוריינית בלימודי קודש וחול, בשפה הכתובה והדבורה.
- טיפוח תרבות השיח והדיאלוג בין מורה למורה, בין מורה לתלמיד ובין תלמיד לתלמיד.
- עידוד לשימת דגש על יחס אישי וקירבה נפשית בין מורה לתלמיד, תוך הקשבה מתמדת
למצוקותיו ותוך מתן ליגיטמציה לשאילת שאלות בכל נושא כולל בנושאים דת ואמונה.
- הוראה מתוך אופטימיות, אהבה ושמחה.

כל אלו הם על קצה המזלג חידושים המוחדרים למערכת החמ"ד במחוזות השונים עפ"י צרכי המקום והשעה.


• 

עם הפנים לקהילה
למותר לציין את תרומת החינוך הדתי לחברה ולקהילה, החל מתקופת קליטת העלייה הגדולה מאתיופיה ומחבר העמים. תמיד פתח החמ"ד את שעריו ועשה ככל יכולתו להשתלבות תלמידים עולים והוריהם בחברה הישראלית.
ברבות השנים, השתנו היעדים אך עדיין שילוב הקהילה ושיתוף ההורים בעשייה החינוכית הם עקרונות בעלי ערך בחינוך הדתי.