המין המוכר ביותר הוא האזוביון הרפואי
Lavandula angustifolia, Or In The Past - Lavandula officinalis
היווניים קראו לצמח "נרדוס" על שם העיר הצפון סורית נהרדעא הנמצאת על גדות תעלה בין הפרת לחידקל (מיקומה הארכאולוגי לא ידוע). מין דומה לאזוביון הצומח בדרום מזרח אסיה, שימש כצמח רפואי להכנת שיקויים ומשחות, ובשפות המקומיות נקרא "שיבולת נרד". שם הצמח "שיבולת-נרד" נמנה עם הסממנים הקדושים של הקטורת בבית המקדש. כל חלקי הצמח העל-קרקעיים מכוסים בשערות, ביניהן בלוטיות המכילות שמן אתרי בעל ריח מיוחד . השמן האתרי המופק מלבנדר מכיל חומרים רבים, העיקריים שבהם הם לינלאול ולינליל אצטט. קיים מכלוא בין מיני לבנדר הנקרא "לבנדין" שגם הוא משמש להפקת שמן אתרי, ואף נפוץ בגינות רבות בארץ. כפי הנראה, ה"נרד", שמוזכר בשיר השירים "עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו" (א', י"ב) הוא האזוביון. הצמח נותן את ריחו, בעיקר בעקבות חיכוך עם עליו, או באביב, מן הפרחים. מתוך ויקיפדיה
חודשים דצמבר עד ינואר הם המתאימים ביותר לשתול את שתילי הלבנדר (האזוביון). מומלץ לשתול את השתילים בקרקע רטובה ומעובדת. השתיל זקוק לאספקת מים טובה ולאדמה רטובה. הצמח גדל לשיח שגבהו עד 70 ס"מ. אפשר לשתול באדניות בעומק של כ 25 ס"מ או בגינה.
lavandula Dentata אזוביון משונן
מצאתי פירוש נוסף למקור השם - מלטינית - "לאוורה" שפירושו להתרחץ. הרומאים נהגו לעשות בו שימוש לרחצה ולחיטוי. הם עישנו את הצמח בבית כנגד מגיפות. האנגלים הכירו את הלבנדר במסעותיהם לאיטליה וייבאו אותו אליהם. הנשים האירופאיות המטופחות של המאות ה-17 וה- 18 מרחו עצמן בשמן הלבנדר להגנה מפני התעלפויות וחולשה הוא משכך כאבים, עוזר למלחמה בדיכאון, מחטא רב עוצמה, מסייע בכאבי אוזניים, אנטי בקטריאלי, יעיל נגד התכווציות, אנטי-דיכאוני, מעולה לטיפול בכוויות, אנטיספטי, אנטי-ויראלי, מעורר ייצור מרה, מזרז ריפוי פצעים וצלקות, מפחית לחץ דם ובטוח לשימוש לכל הגילאים. שמן לבנדר הוא שמן חובה בכל בית.
הלבנדר המצוי הוא בעל סגולות הריפוי הטובות ביותר. לעתים הוא מכונה "VARA LAVANDULA" שפירושו לבנדר אמיתי, שהוא הלבנדר בעל הניחוח העדין ביותר. רבים מאיתנו בחיי היומיום משתמשים במי לבנדר לבישום בגדים וכלי מיטה ולהרחקת עש.
המלצה: שמן לבנדר לכל בעיהאדים לבדם, חמים ככל האפשר מבלי להסתכן בכוויה, טובים נגד דלקות, וכאשר מוסיפים להם שמן לבנדר הוא מרגיע, מקל על גודש ונלחם בבקטריה העלולה לגרום לדלקות משניות. המלצה: שמן לבנדר לכל בעיה גם יעיל כחומר מרדים, כך שאם שואפים אותו (דרך מבער) לפני השינה, הוא ישפר את השינה, וזה כשלעצמו יתרום לריפוי. להקלה על שיעול ניתן למרוח שמן לבנדר נקי על הצוואר. השפעתו המרגיעה מחלישה את הגירוי וחום הגוף גורם להתנדפותו ולכך שהוא יישאף על ידי האדם. להקלה על נזלת, ניתן לעסות טיפה או שתיים על הגבות ומשני צידי הנחיריים נגד נזלת. המלצה: שמן לבנדר לכל בעיההלבנדר מצוין גם לטיפול בפצעי בגרות. הלבנדר מעכב את התרבות הבקטריה הגורמת לדלקת בעור ומרגיע אותו בעת ובעונה אחת, וכן מסייע באיזון הפרשת החלב שהבקטריה מתרבה בתוכו ומקטין את ההצטלקות. אחד השימושים החשובים ביותר של לבנדר הוא הקלה על כאבי שרירים, תהא סיבתם אשר תהא. הדרך הטובה ביותר לעשות כן היא על ידי עיסוי בשמן לבד או מעורב עם שמן אתרי אחר. מתוך האתר לרפואה בריאות ויופי
מן המקורות-
"אין אוכלים אזוביון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים (שבת יד ג)
אבל זה שקוראין אותו אזוביון, ואזוב כחלית, ואזוב מדברי, ואזובמשנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה פרק יא
משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שבת פרק כא לא יאכל אדם דברים שאינן מאכל בריאים, כגון אזוביון ופואה; ולא משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שבת פרק כא
לדעתו של ניסים קריספל אין לצמח שאנו קוראים היום אזוביון קשר למקורת
אופן השימוש למחלות פנימיות: מרתיחים 4 כפות גדושות של עלים, יבשים או ירוקים, בליטר מים. מסננים ושותים את המרתח. הכמות: 3-4 כוסות ביום. לסובלים מנדודי שינה, מומלץ לשתות כוס לפני לכתם לישון. פשר לעשות שימוש בזרעים אלא שאותם כדאי להרתיח לזמן ארוך יותר- כ- 15 דקות. שילוב של לבנדר עם פרחי קמומיל מתאים גם לילדים ויכול לעזור במצבי התקררות, כאבי בטן, נזלת וגודש בגרון.
אופן השימוש בשמן אזוביון יוצקים שמן זית לצנצנת זכוכית וממלאים אותה עד חציה, דוחסים לצנצנת עלים וגבעולים של אזוביון, עד שמפלס השמן עולה עד לשפת הצנצנת, מכסים במכסה ומניחים על אדן חלון, הפונה אל קרני השמש רוב שעות היום. לאחר שבועיים, משתמשים בשמן - בעיקר למריחה על כוויות, למכות שמש, לעקיצות ולדלקות עור.
Lavandula angustifolia, Or In The Past - Lavandula officinalis
היווניים קראו לצמח "נרדוס" על שם העיר הצפון סורית נהרדעא הנמצאת על גדות תעלה בין הפרת לחידקל (מיקומה הארכאולוגי לא ידוע). מין דומה לאזוביון הצומח בדרום מזרח אסיה, שימש כצמח רפואי להכנת שיקויים ומשחות, ובשפות המקומיות נקרא "שיבולת נרד". שם הצמח "שיבולת-נרד" נמנה עם הסממנים הקדושים של הקטורת בבית המקדש. כל חלקי הצמח העל-קרקעיים מכוסים בשערות, ביניהן בלוטיות המכילות שמן אתרי בעל ריח מיוחד . השמן האתרי המופק מלבנדר מכיל חומרים רבים, העיקריים שבהם הם לינלאול ולינליל אצטט. קיים מכלוא בין מיני לבנדר הנקרא "לבנדין" שגם הוא משמש להפקת שמן אתרי, ואף נפוץ בגינות רבות בארץ. כפי הנראה, ה"נרד", שמוזכר בשיר השירים "עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו" (א', י"ב) הוא האזוביון. הצמח נותן את ריחו, בעיקר בעקבות חיכוך עם עליו, או באביב, מן הפרחים. מתוך ויקיפדיה
חודשים דצמבר עד ינואר הם המתאימים ביותר לשתול את שתילי הלבנדר (האזוביון). מומלץ לשתול את השתילים בקרקע רטובה ומעובדת. השתיל זקוק לאספקת מים טובה ולאדמה רטובה. הצמח גדל לשיח שגבהו עד 70 ס"מ. אפשר לשתול באדניות בעומק של כ 25 ס"מ או בגינה.
lavandula Dentata אזוביון משונן
מצאתי פירוש נוסף למקור השם - מלטינית - "לאוורה" שפירושו להתרחץ. הרומאים נהגו לעשות בו שימוש לרחצה ולחיטוי. הם עישנו את הצמח בבית כנגד מגיפות. האנגלים הכירו את הלבנדר במסעותיהם לאיטליה וייבאו אותו אליהם. הנשים האירופאיות המטופחות של המאות ה-17 וה- 18 מרחו עצמן בשמן הלבנדר להגנה מפני התעלפויות וחולשה הוא משכך כאבים, עוזר למלחמה בדיכאון, מחטא רב עוצמה, מסייע בכאבי אוזניים, אנטי בקטריאלי, יעיל נגד התכווציות, אנטי-דיכאוני, מעולה לטיפול בכוויות, אנטיספטי, אנטי-ויראלי, מעורר ייצור מרה, מזרז ריפוי פצעים וצלקות, מפחית לחץ דם ובטוח לשימוש לכל הגילאים. שמן לבנדר הוא שמן חובה בכל בית.
הלבנדר המצוי הוא בעל סגולות הריפוי הטובות ביותר. לעתים הוא מכונה "VARA LAVANDULA" שפירושו לבנדר אמיתי, שהוא הלבנדר בעל הניחוח העדין ביותר. רבים מאיתנו בחיי היומיום משתמשים במי לבנדר לבישום בגדים וכלי מיטה ולהרחקת עש.
המלצה: שמן לבנדר לכל בעיהאדים לבדם, חמים ככל האפשר מבלי להסתכן בכוויה, טובים נגד דלקות, וכאשר מוסיפים להם שמן לבנדר הוא מרגיע, מקל על גודש ונלחם בבקטריה העלולה לגרום לדלקות משניות. המלצה: שמן לבנדר לכל בעיה גם יעיל כחומר מרדים, כך שאם שואפים אותו (דרך מבער) לפני השינה, הוא ישפר את השינה, וזה כשלעצמו יתרום לריפוי. להקלה על שיעול ניתן למרוח שמן לבנדר נקי על הצוואר. השפעתו המרגיעה מחלישה את הגירוי וחום הגוף גורם להתנדפותו ולכך שהוא יישאף על ידי האדם. להקלה על נזלת, ניתן לעסות טיפה או שתיים על הגבות ומשני צידי הנחיריים נגד נזלת. המלצה: שמן לבנדר לכל בעיההלבנדר מצוין גם לטיפול בפצעי בגרות. הלבנדר מעכב את התרבות הבקטריה הגורמת לדלקת בעור ומרגיע אותו בעת ובעונה אחת, וכן מסייע באיזון הפרשת החלב שהבקטריה מתרבה בתוכו ומקטין את ההצטלקות. אחד השימושים החשובים ביותר של לבנדר הוא הקלה על כאבי שרירים, תהא סיבתם אשר תהא. הדרך הטובה ביותר לעשות כן היא על ידי עיסוי בשמן לבד או מעורב עם שמן אתרי אחר. מתוך האתר לרפואה בריאות ויופי
מן המקורות-
"אין אוכלים אזוביון בשבת לפי שאינו מאכל בריאים (שבת יד ג)
אבל זה שקוראין אותו אזוביון, ואזוב כחלית, ואזוב מדברי, ואזובמשנה תורה מנוקד - ספר טהרה - הלכות פרה אדומה פרק יא
משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שבת פרק כא לא יאכל אדם דברים שאינן מאכל בריאים, כגון אזוביון ופואה; ולא משנה תורה מנוקד - ספר זמנים - הלכות שבת פרק כא
לדעתו של ניסים קריספל אין לצמח שאנו קוראים היום אזוביון קשר למקורת
אופן השימוש למחלות פנימיות: מרתיחים 4 כפות גדושות של עלים, יבשים או ירוקים, בליטר מים. מסננים ושותים את המרתח. הכמות: 3-4 כוסות ביום. לסובלים מנדודי שינה, מומלץ לשתות כוס לפני לכתם לישון. פשר לעשות שימוש בזרעים אלא שאותם כדאי להרתיח לזמן ארוך יותר- כ- 15 דקות. שילוב של לבנדר עם פרחי קמומיל מתאים גם לילדים ויכול לעזור במצבי התקררות, כאבי בטן, נזלת וגודש בגרון.
אופן השימוש בשמן אזוביון יוצקים שמן זית לצנצנת זכוכית וממלאים אותה עד חציה, דוחסים לצנצנת עלים וגבעולים של אזוביון, עד שמפלס השמן עולה עד לשפת הצנצנת, מכסים במכסה ומניחים על אדן חלון, הפונה אל קרני השמש רוב שעות היום. לאחר שבועיים, משתמשים בשמן - בעיקר למריחה על כוויות, למכות שמש, לעקיצות ולדלקות עור.
