מילדות לבגרות בישראל החדשה:
נהרהר לרגע במה שמחכה לאזרח צעיר בן 18 בישראל שלנו הקטנה - הוא מגויס לצבא (הרשימה הזו תעסוק במרכיב הכלכלי של החיברות כך שנאמר רק שהוא נאלץ לשרת 3 שנים כמעט בחינם), בגיל 21 הוא משתחרר, חסר כל, ומתחיל בתקווה להרוויח כסף, השכר הממוצע של חייל משוחרר ובד"כ לא מקצועי גבוה אך במעט משכר המינימום ,כ 3,600 שח. סל ההוצאות המינימלי ליחיד דומה, כ 3,300 שח לפי חישובי מכון ון ליר, רמת החיסכון של הצעיר זניחה. מאידך מחיר דיור מינימלי לרכישה עומד על כחצי מיליון שח ומתקרב למיליון שח כשמביאים בחשבון את עלות הכסף. הפער העצום הזה בין יכולתו של האיש הצעיר ובין מענה לצורך הבסיסי בדיור מיוצר למרבה הפלא ע"י המדינה (ראה מאמרים שכר מינימום והוצאת מינימום על רף הוצאות מינימלי והיחס בין שכר מינימום והוצאת מינימום כפונקציה של רגולציה,ו בניה לרווקים - דירות 1-2 חדרים, סטודיו, קונדו... כן אבל לא בישראל על מחירי הדיור כפונקציה של התערבות המדינה) האיש הצעיר יגמור לשלם את חובותיו עבור דיור לאחר כ 20 שנה וגם זאת בהינתן תמיכה משמעותית מצד משפחתו. כשיגמור לשלם את חובותיו, והוא כבר לא איש צעיר, יתגייס במרץ לעזרה בתשלום חוב הדיור של ילדיו.
עבדות חוב - צורת העבדות הפופולרית ביותר בעולם כיום, בד"כ מדובר על עבודה ללא משכורת לצורך תשלום חוב המושג, מנופח ומתוחזק בדרכים שונות.
עבדות משכורת - המצב בו אדם עובד לכאורה מרצונו החופשי אך למעשה הוא עבד. הוא חייב למכור את עצמו ככוח עבודה, ולהכפיף עצמו לסמכות המעביד, רק בשביל להמשיך ולהתקיים.
גישה פרגמאטית - אם כבר לקחנו משכנתא ל 20 שנה, ניקח עוד הלוואה, נבנה בסטנדרט יותר גבוה, נקנה אוטו חדש. גישה זו אינה משנה את מצבו הבסיסי של האיש הצעיר (עבדות), אך בהחלט הופכת אותו לנוח יותר.
מילדות לבגרות בגינאה החדשה:
בספר הנושא שם זה מספרת האנתרופולוגית מרגרט מיד על תהליך החיברות של צעיר בן שבט המנוס. לבני המנוס מערכת כלכלית דומה לזו המוכרת לנו, הם משתמשים בשרשרות צדפים ככסף, ולכן מעוררים עניין מיוחד.
ובכן כילדים ונערים זוכים בני המנוס לחופש רב עד כדי שילד עשוי לסטור על לחיי אימו ולזרוק מזון שאינו טעים על אביו בלא שיתן על כך את הדין. הוא גודל להיות אדם שאינו מורגל בקבלת מרות, אינו נוטה לשיתוף פעולה וחסר אחריות, הוא בז למנהגי המבוגרים ולעיסוקם המתמיד בהשגת רכוש.
חברת המנוס אינה פועלת באופן מודע לשינוי המצב אך אין בכך כדי לגרוע מיעילות ההתקפה שהיא עורכת על האיש הצעיר. היא משתמשת ברגש הבושה המפותח בו עוד מגיל צעיר (הילד הקטן לומד להתבייש בעשיית הצרכים, באברי מינו וכו'). איסורי בושה נוספים קשורים בטקסי האירוסין והנישואין ומונעים כל סרבנות. כשמגיע תורו של הצעיר להינשא התשלומים העצומים (לבית הכלה) מוכנים, האב, האח הגדול או הדוד מקבלים על עצמם את עיקר האחריות הכלכלית לנישואין. החתן מצידו אינו מוכן בשום צורה, אין לו בית, אין לו דוגית וכלי דייג, אין לו כסף לרהיטים, והוא אינו יודע דבר על דרכי העקיפין בהן משיגים את הדברים הללו. לאחר החתונה הוא מתגורר עם אישתו באחורי הבית של אחד הקרובים ועובד בשבילו כדי להחזיר את חובות החתונה. מתחילה תקופה של נחיתות חברתית, הוא עני, חסר בית ובור.
החוקרת מוסיפה "...סביבו הוא רואה שני טיפוסים של גברים מבוגרים - אלה שהשתלטו על המערכת הכלכלית, השתחררו מהתלות בממנים ונכנסו למעגל החליפין כעצמאים, ואלה שעדין תלויים באחרים, כפופים לבני משפחה או נושים, ונאלצים לצאת לדייג מידי לילה. המצליחים הגיעו למעמדם הודות לקשיחות, קמצנות ורשעות, אם ברצונו להיות כמותם עליו לוותר על טוב המזג של ימי הנעורים, התחלקות עם ידידים אינה עולה בד בבד עם הצלחה כלכלית..."
נהרהר לרגע במה שמחכה לאזרח צעיר בן 18 בישראל שלנו הקטנה - הוא מגויס לצבא (הרשימה הזו תעסוק במרכיב הכלכלי של החיברות כך שנאמר רק שהוא נאלץ לשרת 3 שנים כמעט בחינם), בגיל 21 הוא משתחרר, חסר כל, ומתחיל בתקווה להרוויח כסף, השכר הממוצע של חייל משוחרר ובד"כ לא מקצועי גבוה אך במעט משכר המינימום ,כ 3,600 שח. סל ההוצאות המינימלי ליחיד דומה, כ 3,300 שח לפי חישובי מכון ון ליר, רמת החיסכון של הצעיר זניחה. מאידך מחיר דיור מינימלי לרכישה עומד על כחצי מיליון שח ומתקרב למיליון שח כשמביאים בחשבון את עלות הכסף. הפער העצום הזה בין יכולתו של האיש הצעיר ובין מענה לצורך הבסיסי בדיור מיוצר למרבה הפלא ע"י המדינה (ראה מאמרים שכר מינימום והוצאת מינימום על רף הוצאות מינימלי והיחס בין שכר מינימום והוצאת מינימום כפונקציה של רגולציה,ו בניה לרווקים - דירות 1-2 חדרים, סטודיו, קונדו... כן אבל לא בישראל על מחירי הדיור כפונקציה של התערבות המדינה) האיש הצעיר יגמור לשלם את חובותיו עבור דיור לאחר כ 20 שנה וגם זאת בהינתן תמיכה משמעותית מצד משפחתו. כשיגמור לשלם את חובותיו, והוא כבר לא איש צעיר, יתגייס במרץ לעזרה בתשלום חוב הדיור של ילדיו.
עבדות חוב - צורת העבדות הפופולרית ביותר בעולם כיום, בד"כ מדובר על עבודה ללא משכורת לצורך תשלום חוב המושג, מנופח ומתוחזק בדרכים שונות.
עבדות משכורת - המצב בו אדם עובד לכאורה מרצונו החופשי אך למעשה הוא עבד. הוא חייב למכור את עצמו ככוח עבודה, ולהכפיף עצמו לסמכות המעביד, רק בשביל להמשיך ולהתקיים.
גישה פרגמאטית - אם כבר לקחנו משכנתא ל 20 שנה, ניקח עוד הלוואה, נבנה בסטנדרט יותר גבוה, נקנה אוטו חדש. גישה זו אינה משנה את מצבו הבסיסי של האיש הצעיר (עבדות), אך בהחלט הופכת אותו לנוח יותר.
מילדות לבגרות בגינאה החדשה:
בספר הנושא שם זה מספרת האנתרופולוגית מרגרט מיד על תהליך החיברות של צעיר בן שבט המנוס. לבני המנוס מערכת כלכלית דומה לזו המוכרת לנו, הם משתמשים בשרשרות צדפים ככסף, ולכן מעוררים עניין מיוחד.
ובכן כילדים ונערים זוכים בני המנוס לחופש רב עד כדי שילד עשוי לסטור על לחיי אימו ולזרוק מזון שאינו טעים על אביו בלא שיתן על כך את הדין. הוא גודל להיות אדם שאינו מורגל בקבלת מרות, אינו נוטה לשיתוף פעולה וחסר אחריות, הוא בז למנהגי המבוגרים ולעיסוקם המתמיד בהשגת רכוש.
חברת המנוס אינה פועלת באופן מודע לשינוי המצב אך אין בכך כדי לגרוע מיעילות ההתקפה שהיא עורכת על האיש הצעיר. היא משתמשת ברגש הבושה המפותח בו עוד מגיל צעיר (הילד הקטן לומד להתבייש בעשיית הצרכים, באברי מינו וכו'). איסורי בושה נוספים קשורים בטקסי האירוסין והנישואין ומונעים כל סרבנות. כשמגיע תורו של הצעיר להינשא התשלומים העצומים (לבית הכלה) מוכנים, האב, האח הגדול או הדוד מקבלים על עצמם את עיקר האחריות הכלכלית לנישואין. החתן מצידו אינו מוכן בשום צורה, אין לו בית, אין לו דוגית וכלי דייג, אין לו כסף לרהיטים, והוא אינו יודע דבר על דרכי העקיפין בהן משיגים את הדברים הללו. לאחר החתונה הוא מתגורר עם אישתו באחורי הבית של אחד הקרובים ועובד בשבילו כדי להחזיר את חובות החתונה. מתחילה תקופה של נחיתות חברתית, הוא עני, חסר בית ובור.
החוקרת מוסיפה "...סביבו הוא רואה שני טיפוסים של גברים מבוגרים - אלה שהשתלטו על המערכת הכלכלית, השתחררו מהתלות בממנים ונכנסו למעגל החליפין כעצמאים, ואלה שעדין תלויים באחרים, כפופים לבני משפחה או נושים, ונאלצים לצאת לדייג מידי לילה. המצליחים הגיעו למעמדם הודות לקשיחות, קמצנות ורשעות, אם ברצונו להיות כמותם עליו לוותר על טוב המזג של ימי הנעורים, התחלקות עם ידידים אינה עולה בד בבד עם הצלחה כלכלית..."
הכותב עוסק במחקר עצמאי בנושא דינמיקה של תהליכים רגולטוריים במשק מעורב
קפיטליזם, חברת השפע ועידן הפנאי
אתר הבית
קפיטליזם, חברת השפע ועידן הפנאי
אתר הבית
