לצד כל גבר מצליח.....-הסוד לפיענוח הגבר ויצרת מערכת יחסים בריאה 

גבר- כאשר תצבעי את עצמך בצבעי מלחמה- הגבר יסמן אותך כמטרה נעה ויחשיב אותך כאובייקט מיני. העניין הוא שהוא מכיר בזה שכשם שהוא חזה בך ומחשיב אותך כאובייקט מיני כמוהו גם חבריו מאותו מגדר(ג'נדר). על כן הוא ילחם בעזרת קרניו או קרניים שהצמיח באותו ערב , בלבד שלא יפסיד במלחמת השוורים ויכאה את אונו.
תפאורה מושקעת זו מצד הג'נדר שלנו (הנשים), כמו בטבע נחוצה למשוך את תשומת הלב למציאת זיווג בעונת היחום .על כן היא נמשלת לקליפה /עטיפה של האריזה עצמה.

אצלנו בני האדם עניין הזיווג הרגעי הוא לא המטרה המיוחלת להמשיך קיומו של האדם, אלא יצירת מערכת יחסים ארוכת טווח. על פי האנושות הנקבה מחפשת את הזיווג שיתמוך ויגן עליה לאורך זמן מעבר לתקופת הזיווג, אפשר עד שהמוות יפריד ביננו.
תרגענה כל הפמיניטיות! כך זה היה מהתקופה הפרי היסטורית.זה נכון אף, לימינו אנו.כי על אף ההפיכה הפמיניסטית (בחצי מכדור הארץ)שהצליחה להעביר את חופשת הלידה לגבר. עדיין האישה היא זו שנכנסת להריון, ועל כן מושבתת פיזית בתקופה זו או לפחות סמוך לתקופה לצורך לידה.

הקילפה/ מעטפה חשובה למשיכת תשומת הלב. השאלה מה את עושה משעה שקיבלת את תשומת הלב?
האם את עדיין משדרת "מוכרת" את האריזה שלך? או שאת מנצלת את תשומת הלב לתוכן האריזה.?

משעה ששדרת/מכרת את האריזה יתכן ותחזיקי מעמד לתקופה קצובה, אך כמו האריזה גם התפאורה היא קצרת טווח והיא מתבלה עם הזמן, ועתידה להזרק.

אם נצלת בחוכמה את תשומת הלב למכור את מרכולך, את "האני שלך", לאדם המתאים לך מולך. סיכויי הקשר לטווח הארוך הם ארוכים שכן ה"אני שלך" לא מתבלה, אלא משתבח עם השנים.

יסלחו לי כל הנשים הפמיניסטיות שמאמינות בצידקה הפואטית שאומרת שגם אנו הנשים דורשות שוויון ב"לדפוק ולזרוק". ממשיכות לשקר לעצמן, שההרגשה שהן מרגישות בבוקר המחרת זה לא ניצול מיני, אלא שיוויוניות.טוענות שהן לא מרגישות בצורך להתכרבל אחרי האקט הזיווגי, שכן זה צורך הורמנל/חייתי בתת המודע שמוודא שבן הזוג נשאר בכדי להגן ולתמוך.
לכל מי שמשקרת את עצמה, לא כך ברא אתכן הטבע, הוא יצר רחם בטנכן וכל עוד הגבר לא יצמיח רחם לעולם תהי תלות, בין אם בבן זוג ממין זכר ובין אם זה בבת זוג ממין נקבה(בקרב הליסבו).


כשאר אתן מדברות על פשרות במערכת יחסים, מוחי לא מפסיק לקדוח שכן, נימת העצב באמירה זו אומרת לי שזו לא פשרה אלא וותרנות מצד האישה. אישה שרוצה "להחזיק" את מערכת היחסים, ובמילים אחרות מחזיקה בזנבו של הגבר, בלבד שלא יחמוק מידיה.
עיקר חשוב, אישה לא צריכה להתפשר יותר מגבר במערכת יחסים!
ברגע שיש אי- שיוויון בהתפשרות זו וותרנות ולא פשרה. אז אל נא תשקרנה לעצמכן. במערכת יחסים בריאה הפשרות הן קצרות טווח/מטעות.שכן, יש כנות והבנה של שני הצדדים את שתי הצדדים. מתוך האהבה וההבנה של צורכי האחת את השני, הם יסייעו להגשים את מאביו אחד של השנייה וההפך, לצמוח אחד ליד השניה ולא לצמוח אחד על חשבון השנייה או ההפך.
בואי לא נהיה "האישה החזקה מאחורי כל גבר" אלא האישה החזקה לצד הגבר!

הערה: האישה שבמעטפתה או בהכירות הראשונית הציגה את עצמה כאישה עצמאית כוחנית, ולפתע במערכת היחסית הופכת או מאמצת חזות תלותית (בשעה שהיא למעשה"הכוח המניע מאחורי הגבר", בכדי להזין את גבריותו של בן זוגה).שלא תתפלא אם יום אחד הוא יחליט לנטוש את הסירה ובצדק,שכן הוא לא התאהב או התחתן עם התלותית, אלא עם הדעתנית, העצמאית הכוחנית. ואת יקרתי, כבר לא מספקת את הסחורה.

גם אם לפי דעתך את "הכוח המניע את הגברא שלו",הוא לא יראה זאת כך.

מה לעשות הגברים שלנו לא בנויים מנוסחאות מוסבכות- אלא מנוסחאות פשוטות. מה שתציגי זה מה שקיים, אם לא תציגי זאת בפניהם, ההפסד כולו שלך, גם אם עשית זאת מטעמי ענווה.
אנו הנשים עוד טוענות לחוסך כנות/ פתיחות/ שקיפות מצד הגבר.ומה אנחנו עושות במעשה זה?
הרי, חוסר כנות זה שאת משקרת את הגבר שלך שהוא עשה משהוא שהוא לא עשה, שהוא בעל כוחות מיידיפאור שאין לו.
זה לא חוכמה לומר מאחורי גבו של בן זוגך- אני הוא הכוח האמיתי. אלא להראות לבן זוגך- שגם לך יש כוח- ושיתמודד מולו.
אגב "להתפשר" כסוד להצלחה במערכת יחסים, זה בפירוש לא הצלחה!
זה לשקר לעצמך ולחיות או ליתר דיוק ל"שרוד" במערכת יחסים שקרית שבה את לא מממשת את עצמך אלא עסוקה בלשרת את האגו הגברי ש:
א. לא התבקשת לנפח
ב.שעליו את לא מקבלת הכרה (זוכרת ,לא סיפרת לאף אחד -את מעדיפה להיות "הכוח מאוחרי האגו המנופח")
ג.מרדף שווא-שכן אין לך מספיק אוויר בכדי לנפח את האגו הגברי שכן הוא מכפיל את עצמו בכל שעה עגולה.
ד. בא על חשבון ה"אני" שלך כאדם , אינדבדואל.

לסיכום: סוד ההצלחה הוא בתוכך ולא טמון בפיענוח הגבר.כי כפי שראית הוא לא מסובך או מתוסבך כמונו הנשים.
את צריכה להגיע לשקיפות מוחלטת עם בן זוגך, מה שתציגי ומה שתדרשי הוא מה שתקבלי, ולא לחכות לשעה ש"הוא יבין לבד" כי זה לעולם לא יקרה.
אגב, מי שחושבת ש"אם הוא אוהב אותי, הוא כבר יבין לבד מה אני צריכה" חיה בסרט שטרם כתבו את תסריטו! לא לחינם אומרים "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד".