ביטוח במקרה של תכנון לקוי 

חברת מרתכי בית שאן בנתה רפת מפלדה בקיבוץ אפק. טרם השלמת הבנייה, באה סערה והרפת קרסה.
למרתכי בית שאן היה ביטוח כל הסיכונים בחברת הביטוח הפניקס.
כאן המקום לציין, כי גם בביטוח כל הסיכונים, למרות שמו, לא "כל הסיכונים" מכוסים.
מה אם כן הרבותא בביטוח זה, שהוא יקר בהרבה מביטוח סיכונים?
שבביטוח סיכונים, רק הסיכונים שפורשו בפוליסה מכוסים. לעומת זאת בביטוח כל הסיכונים, הכול מכוסה, חוץ מהסיכונים שצוינו בפוליסה כלא מכוסים.
הבדל זה שנראה לכאורה דק, הוא משמעותי ביותר בבית המשפט. בביטוח סיכונים, נטל השכנוע מוטל על המבוטח. תביעתו תדחה, אלא אם יוכיח כי חברת הביטוח חייבת לו. נטל זה לא פעם קשה מנשוא.
בביטוח כל הסיכונים, לעומת זאת, נטל השכנוע מוטל על חברת הביטוח. היא תהיה חייבת בתשלום, אלא אם תוכיח כי המבוטח אינו זכאי לתגמולי ביטוח.
לעיתים יש להבדל משמעות תהומית. כך לדוגמא, כאשר העובדות שגרמו לנזק אינן ידועות, המבוטח בביטוח סיכונים יפסיד את תביעתו. לעומת זאת, באותו מקרה, המבוטח בביטוח כל הסיכונים יזכה בתביעתו.
אולם חברות הביטוח מצאו דרך לרוקן גם את פוליסת ביטוח כל הסיכונים מתוכן. מרתכי בית שאן חוותה דרך זו בבית משפט השלום בנצרת, אליו פנתה.
המדובר ב"נזק צפוי", כך תירצה הפניקס בבית המשפט את סירובה לשלם תגמולי ביטוח. ביטוח, הבהירה הפניקס, מכסה אך ורק נזקים בלתי צפויים.
הכיצד נזק צפוי, תמה השופט אברהים בולוס.
המבנה של הרפת, הבהירה הפניקס, הוקם ללא תכנון וללא תמיכות. לכן היה צפוי כי יקרוס.
מעבר לכך, הוסיפה הפניקס, בפוליסה קיים חריג מפורש לפיו אין כיסוי לנזק הנגרם כתוצאה מתכנון לקוי.
טענות אלה לא הרשימו את השופט בולוס.
אכן, מסכים השופט, קיים עקרון יסוד בדיני ביטוח לפיו אין הביטוח מכסה נזק שהתרחשותו היא בגדר הוודאי, כגון בלאי טבעי, או פגם הטבוע בנכס המבוטח.
אולם רוח הסערה הפתאומית שהביאה לקריסת מבנה הפלדה של הרפת אינה בגדר הוודאי, קובע השופט. מבוטח סביר אינו צופה רוח סערה שתחולל קריסה ברמת ציפיות וודאית.
גם רשלנות מצד המבוטח ואפילו פזיזות, מוסיף ומבהיר השופט, איננה שוללת את היות הנזק בלתי צפוי. רק מעשה מכוון של המבוטח שולל את היות הנזק בלתי צפוי.
הפרשנות שנותנת הפניקס למונח בלתי צפוי, מרוקנת את הפוליסה מתוכנה, קובע השופט. לגישתה רק נזקים שהם תוצאה של התרחשויות קיצוניות שלא ניתן לצפותן יכוסו. הפניקס לשיטתה תמצא תמיד את הסיבה להתנער מכיסוי. ניתן תמיד, כמעט ללא יוצא מן הכלל, לאתר סיבה שמבוטח יכול היה לצפותה. שהרי טבעם של סיכונים שהם מתממשים כתוצאה של ליקוי, פגם, או טעות שלרוב הם צפויים.
הדבר גם אינו מתיישב עם הציפייה הסבירה של המבוטחת אשר רכשה כיסוי ביטוחי רחב מפני כל הסיכונים, מדגיש השופט. הסיכון של קריסת הקונסטרוקציה הוא סיכון עיקרי שהתובעת ביקשה להגן על עצמה מפניו.
תכליתם הבסיסית של ביטוחים, מסכם השופט, שהם מיועדים לבטח סיכון, תהיה הסתברותו גבוהה ככל שתהיה, למעט הסתברות ברמת וודאות המוציאה את התרחשותו מגבולתיו של סיכון ביטוחי.
כעת עובר השופט לבחינת טענתה השנייה של הפניקס לפיה, הנזק שנגרם הוא תוצאה של תכנון לקוי המוחרג בפוליסה. את יהבה השליכה הפניקס על מומחה בשם גיא טריכטר.
השופט בולוס הקשיב למומחה על דוכן העדים והגיע למסקנה, כי עמדתו "משוללת כל יסוד" וכי "טענותיו אינן יותר מאשר ניסיון לתור אחר תירוץ להכשלת תביעת המבוטחת".
"אין לתת אמן במומחה זה", מסכם השופט, "דבריו רחוקים מלשקף עמדה מקצועית אובייקטיבית, לוקים בחוסר הגיון, בהפרזה ובניסיון בלתי נלאה לגונן על חוות דעת מופרכת".
הפניקס חויבה אפוא לשלם את תגמולי הביטוח המגיעים למרתכי בית שאן בשל נזקי קריסת הקונסטרוקציה, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
בשולי הדברים, אנו מבקשים להעיר: "המומחה" צריך לבדוק את עצמו, אין ספק בכך. אולם לבנו עמו. אין ספק כי המומחה עשה את מה שעשה כדי להתפרנס. הבעיה טמונה בעובדה שהמפרנס הוא מבטח וזה האחרון, במקום לטפל עניינית בתביעות מבוטחיו-לקוחותיו, מחפש "מומחים" שינגחו את תביעות לקוחותיו.