הצעת חוק- נסיעות לחו"ל
לאחרונה אנו נחשפים יותר ויותר להוצאות המנופחות של הח"כים בטיסות לחו"ל. זה לא משהו חדש, זה קיים כבר הרבה זמן ולא רק בנסיעות לחו"ל, מה שחדש הוא שיש לזה הד תקשורתי ובצדק. זה פשוט מגעיל שח"כים טסים לחו"ל בהוד, הדר ופאר מבזבזים כספי ציבור לנסיעות עם מטרות לא ברורות, אנשים לא רלוונטיים ועם הישגים (אם בכלל) שנויים במחלוקת.
יש בכנסת דבר שנקרא "נוהל אישור נסיעות לחו"ל" שאמור להסדיר את הנושא אבל זה מרגיש עדיין שכל אחד עושה לפי רצונו. הרי הבעיה הכי גדולה זה שאין פיקוח עליהם, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים כי בסופו של דבר הם מאשרים לעצמם את הכל, כולל משכורת, זכויות יתר ואישורי טיסות. הביקורת שלהם באה מהתקשורת והציבור אבל זה יוצר רעש לפרק זמן קצר ולאחר מכן דועך, לעיתים נדירות זה יחולל שינוי אמיתי. הם יכולים להמשיך בשחיתויות האלה לנצח.
אני מציע דבר דומה ל-"נוהל אישור נסיעות לחו"ל" אבל קצת שונה. כמו האמרה הידועה: same same but different.
כל ח"כ שיחפוץ לטוס לחו"ל (ומי מהם לא?) ימלא "טופס יוצא" שבו הוא מציין את פרטי הנסיעה: יעד, מטרה, פמליה, חישוב הוצאות כולל, משך שהייה, אש"ל (דגש על מקום הלינה...), דחיפות הטיסה, הסבר איך זה משרת את האזרח, לאיזה הישגים הוא שואף להגיע ועוד ועוד, כמה שיותר פרטים שיתמקדו בתכלית הנסיעה ובנחיצותה. לא להשאיר דבר לידי המקרה.
את הטופס הנ"ל יגיש הח"כ למוסד מבקר המדינה (כמובן שהמוסד הזה צריך להתרחב ולקבל יותר "שיניים") והטיסה תהיה תלויה באישורו הבלעדי.
זה לא הסוף... כשיחזור הח"כ מחו"ל יצטרך למלא טופס נוסף, "טופס נכנס". מן משוב שכזה שבו הוא יתבקש לדווח ולהוכיח את פרטי הנסיעה שמילא בטופס הקודם לפני הנסיעה. כדי לבדוק את ההבדל בין הרצוי למצוי. בטופס זה ימלא את סך כל ההוצאות, מי היו האנשים שהתלוו אליו, מה היו הישגיו והאם המטרות הושגו, והכי חשוב, איך האזרח הרוויח מהנסיעה, כיצד זה שירת את ציבור הבוחרים שנתן לו לגיטימציה לטיסות על חשבונו. הטופס יוגש כמובן למבקר המדינה שיבדוק תאימות בין הטפסים (יוצא ונכנס) ויחליט עד כמה הנסיעה הייתה מוצדקת.
ועכשיו לחלק המעניין, עונשים לח"כים.... זה רק רעיון שלי ואפשר לפתח את העונשים כיד הדמיון, הבסיס הרעיוני הוא שהם יבינו שיש השלכות לפעולות שלהם, השלכות שיפגעו בהם עצמם ולא במישהו או משהו מרוחק.
אני מציע שח"כ שיצבור 3 נסיעות לא מוצדקות ייאסר עליו לטוס במשך שנה (או יותר) או שישללו ממנו זכויות פריבילגיות כאלה ואחרות. כמו כן, אני מציע שהוצאות נסיעה שתמצא לא מוצדקת ו/או שההוצאות חרגו בלי סיבה עניינית תצא מהכיס הפרטי של הח"כ ולא מתקציב המדינה. ואם רוצים אפשר גם לעשות את זה רטרואקטיבית ולחייב ח"כים (בעבר ובהווה) על ניפוח הוצאות הציבור שלא כדין.
אני מאמין שרק על ידי פגיעה בכיס הפרטי שלהם הם יהפכו לרגישים וחסכניים יותר לכספי הציבור.
את ההצעה ניתן כמובן להרחיב לתחומים נוספים בממשל וככה למגר את תופעת בזבוז כספי הציבור שכבר הפך לספורט לאומי אצלנו.
ויפה שעה אחת קודם.
