כי......הורים טובים הם הורים שטוב להם 

"את כל חיי הקדשתי לילדים שלי"  אמרה לי בכאב סבתא שהגיעה אלי לאימון.

"למה כוונתך ?" שאלתי

 והיא ענתה: "מעולם לא עבדתי. חשבתי בתמימותי שאמא טובה היא אמא שלא מניחה לאף אדם מלבדה לגדל את ילדיה, שעליה לטפח אותם "להשקיע" בהם,  ורק בהם!"

"ומה קורה היום"? אני שואלת

 והיא עונה "והיום אני עדיין מקדישה את חיי לילדים כי אין לי מקצוע ולא תחביבים ולא חברות  רק ילדים ונכדים. "

בהדרכת הורים אני מספרת את הסיפור הזה כדי ללמוד משהו על ההתנהלות של חלק מן ההורים היום.

אני אומרת חלק כי  ישנם כמובן כמה סוגי הורים:

1.      אלה המקדישים את חייהם לילדים

.  2.   אלה המקדישים את החיים לקריירה ומרגישים רגשי אשמה ומפצים כל הזמן את הילדים

  3.    הורים שלמדו לשלב בין עצמיותם - לעבודה - לזוגיות -  לחברות  - ולהורות שלהם.

אני רוצה להתייחס לאותם הורים שמקדישים  את חייהם לילדים. לא עובדים לא לומדים לא מבלים.

לקטגוריה זו נכנסים גם הורים שאומנם עובדים אך גם זאת בשביל הילדים.

לעיתים הם עובדים בעבודה שהם לא אוהבים אך עובדים כדי שיהיה כסף לקנות לילדים את הבגדים היקרים, את הצעצועים שאך יצאו לשוק, שיהיה להם חדר משלהם עם טלוויזיה, מחשב...   הכל למען הילדים!!

במשך שנים הם לא עשו לעצמם כי הילדים יותר חשובים. " העיקר שהילדים יהיו מרוצים"  הם יאמרו.

הורים אלו בד"כ,בסופו של יום, אינם מרוצים. הם  מרגישים מותשים, מתוסכלים  מה שמשפיע כמובן על האווירה בבית -  המתח, המריבות, התסכול, הצעקות חוסר הסבלנות...

כמו אותה אמא שהגיעה אלי  לאימון וספרה לי את סדר  יומה: יוצאת בבוקר לעבודה, אחרי שדאגה כמובן שהילדים יצאו מוכנים לגנים ולבתי הספר. חוזרת הביתה לקראת ערב אחרי יום עבודה ארוך ומיגע למשרה השנייה - הילדים.  גם הם זקוקים ואף מצפים ליחס, לחום ואהבה, והנה הבעל מגיע, אף הוא מהעבודה וגם הוא זקוק למילה טובה, לתשומת לב, ובטלפון הסבא.. אדם מבוגר שרוצה לשוחח עם הבת שלו ולהתלונן על  מכתב שקבלה מהעירייה, על סתימה בכיור.... "    והאמא היקרה שלנו שואלת בשקט כמעט בסוד "ומה איתי???"

אך זה נשאר ברמה של שאלה, ורק לכמה דקות, כי היא מיד היא נשאבת לתוך מטלות הבית, מיד נרתמת לעזרת הילדים, הסעות, חוגים,  ירידה עם הקטנה לגן השעשועים, שעורי בית  ותוך כדי מסננת בין שיניה "ומה איתי?"

.וכך שוב ושוב מידי יום......  ותגידו לי  אתם כמה אפשר ?? ועד מתי??

באימון משפחתי עוגת החיים שלנו צריכה לשאוף לאיזון. לא לשלמות כי אם לאיזון. איזון בין מרכיבי העוגה:

אנו עצמינו,  הורות , זוגיות, עבודה, חברים, ילדים של.., וגם אזרחי המדינה והעולם... לכולם דרוש זמן ואנרגיות.

אומנם ישנם בחיים תקופות בהן הפוקוס הוא על אחד התחומים אך גם בתקופה זו של השקעה בקריירה אל לנו לשכוח את יתר התחומים. כמו גם בתקופה של התפתחות עצמית אל לנו לשכוח את הבעל הילדים.....

אל לנו להזניח שום חלק באופן מוחלט. תמיד כדאי לשאוף לאיזון ותשומת לב לכל התחומים.

מדוע חשוב האיזון? מפני שאם לא נמלא מצברים בדברים שאנחנו אוהבים ונהנים מהם, פשוט נתרוקן מאנרגיות חיוביות וחיוניות ולחיינו יכנס  הכעס חוסר שביעות הרצון והתסכול. אי אפשר לאורך זמן רק לתת ולתת!

עלינו לעצור את המרוץ המטורף של החיים, להקשיב גם לרצונותינו האישיים ולשאוף לממש אותם.

עלינו לשאול האם אנחנו מרוצים מההתנהלות שלנו בחיים שלנו? האם אנחנו רוצים לנהל את חיינו או להיות מנוהלים על ידי....  כשאנו נהייה קשובים לעצמנו ונפעל להיטיב עם עצמינו הדבר ישפיע לטובה ובאופן ישיר על ההורות ואז כולם יוצאים מורווחים:

כי........ הורים טובים הם הורים שטוב להם !