560שוב צילצלו בדלת-יהושוע קנז-סטודיו ניסן נתיב ת"א 560 צילומים-אלי ליאון הסטודיו למשחק ניסן נתיב פתח את עונת ההצגות החדשה שלו עם "שוב צלצלו בדלת". הפקה זו הנה המחזה של שלושה סיפורים מתוך ספרו של יהושוע קנז "דירה עם כניסה בחצר וסיפורים אחרים" הכולל תשעה סיפורים. השלושה עובדו ובויימו ע"י אילן תורן ומרינה בלטוב. אמנם אלו סיפורים שהומחזו אך הם נשארו במתכונת של סיפור. יש מספר עם קטעים של דו שיח. יהושע קנז הנו יליד פתח תקוה ואת הספר כתב ב2008. למיטב ידיעתי זה הספר האחרון שקנז פירסם. הרקע של הסיפורים שונה וחלק מהם פורסמו לפני כן בכתבי עת סיפרותיים שונים. אין אחידות ונושא משותף בסיפורים וגם הגיבורים שונים. כבספר כך גם בהצגה מתוארים חלק מהגיבורים בצורה די מדוייקת והאחרים משמשים כרקע בלבד מבלי להתעכב על אופיים וכו'. התאורים מלאי הומור והווי.זמן ההתרחשות בספר הנו בשנות החמישים של המאה שעברה והוא עוסק באנשים צעירים של אז ומעשים מחיי היום יום. בכל סיפור יש מסכן אחד, שונה אחד, כאשר היחס אליהם די אכזרי. המעבדים והבמאים של ההצגה העבירו את העלילה לתל אביב כדי להתאימה לחגיגות 100 שנה לתל אביב למרות שלא כך בספר. המשותף בשלושת הסיפורים ,אם רוצים לחפש משהו כזה, הוא שהכל מתרחש בבית בו שכנים רבים. כל אחד דואג לעצמו .האדישות שולטת.כל אחד עסוק במעשיו הוא. הדואג לאחרים,לשכניו, מוצג כחריג,כטרדן כקריקטורה מסויימת.הדאגה לשכן מתפרשת ע"י האחרים כהטרדה,כנידנוד. בסיפור "הצגה יומית"קנז שם ללעג ,אולי לא בכוונה,את המשטרה בהתנהגותה ,בהצגה כבספר, בצורה מוגזמת, חריגה ובלתי מתקבלת על הדעת. ההצגה חביבה ,קלילה.אין לחפש בה עומק ,משמעות מוגדרת והיא מוגשת כהצגת בידור בבימוי טוב עם קצב מהיר ,מעמדים טובים ותמונות סטטיות חזותיות נהדרות של המשתתפים. אם לא מחפשים בהצגה מסר ורואים בה הצגה שבא לפתוח את העונה החדשה בסטודיו במשהו קל,בידורי, בכוונה לשכח את מה שראית עם צאתך מהאולם, היא בהחלט חיננית ויפה. רבים המשתתפים בה וזה נותן הזדמנות לכמה מהם להראות את יכולתם לשחק בערב אחד תפקידים שונים לפעמים בעלי אופי שונה. בגלל שחסר בסיפורים עומק, קשה גם להתרשם נכונה ממשחקם של בעלי התפקידים הראשיים. התרשמתי לטובה מגל לב,שלמי ברטונוב,יעל איתן,איתי זבולון,ליאל דניר,רועי גוראי,אורן פניקס,רן שמיר ואצפה לראותם בהצגות אחרות מסוג אחר בהמשך, בטרם אגיד מילה נוספת עליהם. אין זה אומר שגם יתר השחקנים שלא הזכרתי את שמותיהם אינם ראויים לציון.כולם עשו תפקידים יפים ומשוחקים היטב. המוסיקה המקורית גל לב,שלומי ברטונוב ורועי גוראי השתלבה היטב עם המסופר. עיצוב התלבושות היה בו חן ויופי. היה בו משהו לא רגיל ואורגינלי כאשר חלק מהאביזרים או הקישוטים על הבגדים היו מצויירים. לראות או לא לראות:הצגה קלילה,אוורירית,בידור טוב,מבויים, משוחק ומוגש היטב. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret -אלי ליאון, /08/2009 09:20
