אובדן עשתונות 

13 נובמבר 2009

אובדן עשתונות

ככל שמצטמצם כוחו של השמאל הישראלי ככלל והקיצונים בו בפרט, וזו עובדת חיים, כך עולה מפלס האגרסיביות, ההיסטריה ואובדן העשתונות של נאמניו.  בסקר ארצי שנערך זה לא מכבר היגדירו עצמם כ- 7% מהמשיבים כמשתיכים לשמאל הישראלי.  זוהי ירידה תלולה ממשקלם היחסי אך לפני שנים מעטות אשר הסתכם בכ- 25% מהציבור היהודי בישראל אשר השיבו בחיוב לאותה שאלת השתיכותם הפוליטית.

בהתאם לסקר "דיאלוג" של פרופ' קמיל פוקס מהיום, הרי התחזקותו הפוליטית של גוש הימין ל-72% מנדטים לעומת 65% בבחירות 2009 והתדרדרות גוש השמאל ל48% (נתון זה כולל את קדימה בצד השמאלי כאשר ברי כי חציה של מפלגה זו נימצא בימין המתון), מסביר מדוע ניכנסה שארית פלטת השמאל לוויברציה קיומית.

כאשר שדרן טלביזיה ידוע עומת עם הנתונים המורים כי אך 3% נותרו עם השמאל הקיצוני כגון מר"צ ושאר הירקות כדוגמתם הגיב הלה בלא שעמד על מופרכותו, כי "אמנם אנו מעטים אך זהו החלק האיכותי".  דהיינו, 97% "הנותרים" הינם עורבא פרח לטעמו.  כל תגובה כאן בנוגע להצהרתו האווילית תחשב כעלבון לאינטיליגנציה ולשכל הישר.

שארית הפלטה נילחמת על חייה וזו לה מלחמת חורמה המלווה באבדן עשתונות.  הרושם המתקבל הוא כי אבדן העשתונות וההיסטריה המלווה את התפתלויות השמאל הקיצוני אינה נובעת מדאגה אמיתית לגורל עם ישראל ומדינתו אלא מאובדן ההגמוניה והשליטה של אלו המכנים עצמם אליטות ועוזריהם, על הציבור והעם בישראל.

המדיה ומועצת העיתונות

ניתן בנקל לחזות באותם פטפטני הביצים של הרדיו והטלוויזיה אשר מנתצים כל מוסכמה דמוקרטית, כל שבריר של אתיקה עיתונאית.  הללו חומסים את המיקרופון הממלכתי לעצמם ומביעים דעתם התלושה, החלושה והאווילית, זו שמספר המאזינים החפצים לשמעה נושק את האפס המוחלט, תוך שמתעלמים מכל חוק ותקנה במשטרנו הדמוקרטי.

מועצת העיתונות הפכה לבדיחה עצובה.  העומדת בראשה, הוכיחה עד כמה מסוכן לתת בידי שופטים עליונים (בשרות פעיל ובדימוס), כל תפקיד ממלכתי שהוא, למעט, אולי, שפיטה.  כן  אדוני "הבדימוס" אהרון ברק הכוונה בייחוד אליך.  והרי בהיותם שופטים עליונים, רובינו איננו סומכים על שיפוטם הערכי וחסר הפניות מצידם, מדוע אם כן ניסמוך עליהם כאשר פרשו מכס המשפט בעוד אשר כעת חופשים הם לבטא ביתר נחרצות את דעותיהם החד- צדדיות?  האם נכניס לביתינו את החתול אשר אמור לשמור על השמנת?

עיתונאים מכל רחבי המדיה בורשים מעל גבם בבוז ניכר את סמכות מועצת העיתונות ומציגים עצמם והמועצה באור נילעג.  הגוף המפקח על אתיקת העיתונות חייב לעבור מהפכה מקפת, מערכתית, צורנית ומהותית על מנת לעמוד בפני האתגרים האנטי-דמוקרטים אשר עיתונאי ישראל בהתנהלותם המבזה מציבים בפני הציבור.  והאם "הבדימוסית" העומדת בראש מועצת העיתונות אינה עושת דבריהם של עמיתיה זה לא מכבר?

עיתון "הארץ" כמייצג תופעה

גם שליחו המובהק לכאורה של האיחוד האירופי, זה הסוכן הזר במסווה, של מובילי הקו האירופאי הפרו-איסלמי, פרו פלסתיני, פרו-ערבי במדינת ישראל, והמדובר כאן בעיתון "הארץ" אשר אינו טומן ידו בצלחת ומבצע לולינות פורחת באויר על מנת להעביר המסר כי אנו כה מנודים ומושמצים בעולם עד כי חובה עלינו להסגיר את מדינת ישראל לידי פורעיה בנוסך "מדינת כל אזרחיה" וזאת על מנת להפיס דעתם של המשמיצים.

אין תמה איפה כי עיתון זה מעניק כותרות ראשיות למבצעי החרמה מתוזמרים של תוצרת ישראלית בבריטניה בנוסך "תתחילו לפחד תושבי ישראל, לחצו על הממשלה להיכנע לפלסתינים, לפני שכל העולם יחרימנו".

אין תמה גם כי התבטאותו של אותו פלוני המעמיד פני שופט, גולדשטיין (אופס גולדסטון), בתגובה לדיברי נשיא מדינת ישראל כנגד הדו"ח השיקרי והאווילי בחוסר מיקצועיותו המשפטית שהלה הפיק, מקבלת כותרת ראשית הזהה להתבטאותו של נשיאנו ביום החולף. 

רוצה העיתון לאמר: "גולדסטון ושמעון פרס נימצאים על מישור שווה ומילתם אכן כך".  למה הדבר דומה, לרמיזות שונות בעיתון "הארץ" דרך הבלטת ידיעות הקשורות בחמאס העזתי כי החמאס וישראל נימצאים על מישור שווה הללו דומה וטוענים בנוסך "התוקפן הרצחן וקורבנו חד הם", ממש בנוסך גולדסטוני ידוע לשימצה.  כאילו ואומרים "האנס והנאנסת נימצאים על מישור שווה", למה?  ככה!.

אין תמה איפה כי העיתון טורח לראיין את גולדסטון ראיון מקיף וכמובן יתן לכך כותרות של קידוש לבנה.  רוצה העיתון לאמר, "מילתו של גולדסטון, אמינה עלינו ממילתה של מדינת ישראל, או למצער כמותה".  הרי לנו חתרנות עיתונאית תחת אושיות השלטון הלגיטימי הישראלי במסווה נאורות ודיווח נאות לכאורה.

הפגנה של כמה עשרות עלובים פלסתינים בברזיל כנגד שמעון פרס, הפגנה שאינה שווה ולו מילת דיווח אחת מפאת נילעגותה ואפסותה, מקבלת בעיתון "הארץ" כותרת במקום מרכזי ובולט (גליון האינטרנט של 12 נוב. 2009 ), משהו בנוסך הדיווח של הפגנות עשרות אלפים במקום אחר, בנושא אחר.

אין לתמוה גם על כי מאות מגיבים מתלוננים מרה אודות צנזורה דרקונית של תגובותיהם ולו רק עקב הבעת דעתם הנוגדת את דעתו השמאלנית קיצונית של העיתון.  הדבר מזכיר לנו כולנו, כפי שפורסם זה לא מכבר, אודות פקולטות מדעי החברה באונ' תל-אביב, אך ברי כי הבעיה מקיפה את כלל החינוך האקדמי בישראל. מתקיים שם זה זמן רב מסע סתימת פיות על ידי מרצים שמאלנים קיצונים אשר מחבלים ופורעים בחופש האקדמי לאשורו, מנצלים אותו ניצול נימבזה על מנת לכפות על הסטודנטים הנוכחים בשעוריהם את דעותיהם השמאלניות הקיצוניות אשר אינן לגיטימיות במסגרת המקום והזמן וזאת במסווה נכלולי ונלעג של "חופש אקדמי".

חתרני 'יוזמת ג'נבה' וטטרני "שלום עכשיו"

האם החודשים הארוכים שבילו אנשי "יוזמת ג'נבה" משך שנת 2008 בארה"ב תחת חיבוקו החם של סניף "שלום עכשיו"-ארה"ב בראשותו של אותו מיודענו לשימצה יוסי ביילין, כאשר הם עמלים להקים את האירגון נוגד-ישראל ג'יי-סטריט ומטפטפים רעלניהם במוחותיהם של יעצי האחיתופל "הישראלים" של אובמה, אינם מעידים על אובדן עשתונות?  האם יציאתם במצח נחושה של ביילין ומרעיו כנגד הדמוקרטיה הישראלית וכנגד הבוחר הישראלי ורצון העם, אינם מעידים על היסטריה?

כנופית שילטון החוק

והכיצד נישכך את מלחמתם לשימור שליטתם של חברי "כנופית שלטון החוק" בעצם ימים אלו, אלו הטורפים אשר אינם מתירים לטרפם לחמוק מבין שיניהם.  נבהיר, הטרף הינו אנו כולנו.  אנו שריבונותנו נחמסה מעימנו בידי 'אנשי האופל המשפטי' משאך עמדו הללו על העובדה כי העם מאס בעריצותם, בהתנשאותם, בבוזם, במשפחם ונטה אלקטורלית הרחק מהם.  תגובתם אינה רציונלית, תגובתם ההיסטרית כוללת ניסיון הידוק  נוסף (וכולל גדיעת ידי המתנגדים בנוסך סעודי ידוע), של עניבת חנק שילטונם על העם בישראל.

הללו מצאו מסלול עוקף דמוקרטיה בדמות בית המשפט העליון, הפרקליטות והיועץ המשפטי לבית המשפט העליון.  חלילה לנו לכנות את משרתם הנירצע של העליונים כ"היעץ המשפטי לממשלה", באשר אינו כזה, הוא הרי שליחו של בית המשפט העליון להביא את ממשלת ישראל ובאמצעותה את כנסת ישראל לעשות את דבר "העליונים".  היועץ המשפטי לממשלה כיום מיעץ ל"עליונים" כיצד לשלוט בדרך הקצרה והיעילה ביותר במהלכי מדינת ישראל.  אהה, דרך אגב, הוא ניקרא גם "היועץ המשפטי לממשלה".

להוסיף חטא על פשע, מתלונן אותו מזוז על התקשורת כי אינה מגלה חזית אחידה דיה ואינה תומכת בשילטון "העליונים".  שומו שמים, מספר עיתונאים משרכי דרך, העזו לכתוב דעה עצמאית בניגוד להנחיות "כנופית שלטון חוק".

"הח'ברה מרחביה" אשר פונקו משך שנים רבות בצמר הגפן האתרוגי בידי עיתונות חד צדדית, שוטמת ימין בעליל, אינם מסוגלים לעמוד ולהשיר מבט אל הדמוקרטיה, והרי "דמוקטטורה שיפוטית" היא משנתם ובשיטת משטר זו אליבא ד'עליונים על כולם לשרוק ולהתישר בקו מריונטי אחד.

ועדיין ישנם מלכחי הפינכה הקבועים מבין כלבי המדיה אשר מקווים ללקט פירורים מצלחתם של העליונים ומשכירים עטם לצד החזק לדעתם הנימצא ממילא בצד הפוליטי האהוד עליהם.  הם הלא אינם אמורים להיות 'כלבי השמירה של הדמוקרטיה'.  לטעמם, עליהם להיות כלבי השמירה של "הדמוקטטורה השיפוטית" כנגד הדמוקרטיה.  הם הפכו לכלבים הטורפים של הדמוקרטיה. 

ולפתע, אך משך צמד השנים החולפות, להוותם של חברי 'כנופיות שילטון החוק', המשפט והמדיה, מרד בהם ציבור הפלוואים , נקעה נפשו מהם והינו עולה על הבריקדות לנפנפם להיכן שהם שייכים.  הבוקה והמבולקה, ההיסטריה ואובדן העשתונות ניכרים אצל אלו העומדים לאבד שילטונם המושחת על עם ישראל.

אנא שובו הביתה

ולאותם שאכן רוצים לחזור ולהוות גורם משמעותי ומשקל נגד איכותי למפלגות הימין, באשר זהו מצב שהינו חיוני ומאזן מאין כמוהו במשטרנו הדמוקרטי, נשיא עצה קטנה:

שובו לעם ישראל, שובו להיות יהודים. שובו להיות ציונים. שובו להיות דמוקרטים ושובו להיות קפיטל-סוציאליסטים.  האזינו לרחשי לב העם ורחקו מרע, רחקו מהיותכם פוסט-יהודים, פוסט-ציונים, פוסט-דמוקרטים ואנטי-סוציאליסטים, רחקו מאידאולוגיות עממי-הים הזרות לנו ולרוחנו.  זו המחלה חשוכת המרפא לכאורה שלקיתם בה ואשר הבוחר כיום מתחשבן עמכם בעטיה ובצדק.  שובו לעם ישראל, שובו הביתה

אהרון רול

amroll@rogers.com

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf

http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf