לימודים אקדמאיים מרגישים כמעט "כהכרח" במדינתנו הקטנה ישראל, שבה אחוז מסיימי התואר הראשון הוא גבוה מאד.כיום, בחור שלא לומד, או אדם שאין לו תואר, מרגיש מעין "בושה" גם אם הוא מחזיק במשרה זהה לחברו אשר טרח ללמוד.
לטעמי, אדם שרוצה להשיג עבודה בתחומים נחשקים במשק צריך להחזיק במכלול ידע מסויים אשר כלול בתואר, אך אין חובה מצידו לשלם עשרות אלפי שקלים על כזה תואר, בתוספת עם 3 שנים אינטנסיביות. אנשים מסויימים מסוגלים להגיע לסט הכישורים הבסיסי הנדרש שכולל הבנה בסיסית במחשבים ואינטרנט, אנגלית ברמה גבוהה, הבנה של תהליכי שוק ההון ויכולת הבנה של עיתון כלכלי. אלו בסיסים משותפים כלליים לכל עבודה ניהולית בכל תחום שהוא במשק.
לעבודה מקצועית ספציפית כמו גרפיקאי או קופירייטר גם לחלוטין אין צורך בתואר אקדמאי אך כאן מעטים יותר האנשים שיש בהם כל כך הרבה כשרון ומוטיביציה שהם מצליחים להתמחות בתחומים האלו ללא עזרה. קורס רציני של חצי שנה עד שנה באחד מבתי הספר יכול לעזור מאד למי שחושק בכאלו תחומים.
התחומים היחידים שאכן נדרש בהם תואר, מכיוון שהם קשים מדי "לעיכול" מבלי ללמוד אותם במסגרת רצינית הם כנראה תחומי ההנדסה והפיזיקה למינהם השונים. אני לא נתקלתי באנשים שיושבים במשרת מהנדס בחברה כלשהי ללא ההסמכה האקדמאית. יצא לי להתקל ברואי חשבון עם הסמכת מנהל חשבונות בלבד ובמנכ"לים עם השכלה תיכונית בלבד, אבל מהנדסי אלקטרוניקה, אווירנאוטיקה וכו' הם אנשים מאד מקצועיים שמרבית התואר שלהם הוא פרקטי בניגוד לשאר התארים האקדמאיים. רמת האחריות והמחוייבות והנדרשת מהם גורמת לכך שאף מעסיק שפוי יעסיק אדם שכזה ללא תואר.
