סייבל השקעות כבר כמה שנים פעילה בשוק ההון ומשמשת כיועצת הנפקות, מיזוגים ורכישות למספר רב של חברות.
בשנה האחרונה סייבל זיהתה הזדמנות ששום גורם אחר לא זיהה והוא פורטפוליו של חברות הנסחרות בת"א המוחזקות בחלקן ע"י קרנות הון סיכון וקרנות פרטיות. אותן חברות ביומד אשר הונפקו בשנים האחרונות היו בעיני הקרנות אירוע של "אקזיט רעיוני" אך כדי לממשו הייתה צריכה לעבור תקופת החסימה וכן להמתין לעיתוי הנכון מבחינת שווי האחזקות. הגאות בשוק ההון והעליות המטאוריות בשווים של אותן חברות היוו טריגר של הקרנות לפנות לסייבל ולקבל את שירותיה בבניית תוכנית אסטרטגיה המכוונת אקזיט.
אסטרטגיית האקזיט
את מודל אסטרטגיית האקזיט שחר סיידון בעל השליטה של סייבל לא היה מוכן לחשוף אך הוא כן ציין ש "תהליך מימוש האחזקות של אותן קרנות אינו עניין טריוויאלי מאחר ורובן עדיין הן בעלי עניין ומכירה ספורדית בשוק תגרום למניותיהן לאבד ערך ולעיתים לפגוע בפעילות השוטפת של החברה".
מדוע סייבל
להבדיל ממרבית בתי ההשקעות סייבל בעצמה מנהלת קרן השקעות, אינספיריישן אינווסטמנטס, ובכך מבינה היטב את תהליך קבלת החלטות, מערך קבלת השיקולים האסטרטגיים והכלכליים של קרנות אשר בוחנות אקזיט בחברות הפורטפוליו שלהם. במקרים אלו סייבל מביאה את הניסיון שלה בשוק ההון ומנצלת את מגוון המשקיעים הרחב שלה (פרטיים, קרנות ומוסדיים) כדי למקסם את הרווח של אותן קרנות בעת המימוש. יעל שניצר שותפה ומנהלת את סייבל השקעות מציינת כי "המעורבות של סייבל בתחום ההון סיכון כמשקיעה פעילה ובתחום שוק ההון כנותנת שירותי בנקאות להשקעות מאפשרת לנו לגרום לשני העולמות להפיק תועלת אחד מהשני ולהפיק מכך לסייבל רווחים ונכסים לא מבוטלים".
האם מדובר בהזדמנות קניה או הזדמנות למימוש?
המימושים של הקרנות הם פועל יוצא לרכישות של הציבור והמשקיעים המוסדיים שקונים במחירי המימוש את מניות הביומד מידיהם. אז כיצד יש כזו חוסר תאימות בין הרוכשים שרואים במחיר המניה כמחיר אטרקטיבי לרכישה לבין הקרנות שמוצאות במחיר זה דרך לממש ולמקסם את השקעתם? לדברי שחר סיידון " אין שום דרך להשוות בין הניתוחים שעושים משקיעים בשוק ההון להחלטות של קרנות הון סיכון לרכוש או למכור מניות סחירות. קרנות הון סיכון נוטות להיות מעורבות בפעילות החברה, ניהולה והתווית עסקיה וכאשר החברה הופכת להיות ציבורית הן באופן טבעי מאבדות אחיזה בניהול וביכולת להשפיע כפי שנהגו לפני ההנפקה וכתוצאה מכך מתחילות לאבד עניין".
חברה
שווי שוק
נפח מסחר ממוצע חודשי
מתחילת השנה
נפח מסחר
מתחילת השנה
תשואה
מתחילת השנה
כן פייט
177
2.3
477
215.18%
מזור
175
1.84
245
44.47%
ביוליין
570
3
634
667.72%
מדיגוס
163
0.47
95
200.38%
קמהדע
632
2.7
542
489.83%
בריינסוויי
450
2.5
505
132.32%
חברות הביומד הבולטות בהיקפי המסחר (מיליון ש"ח)
הקרנות צריכות להציג מימושים
המשבר הוביל קשיים לא מבוטלים בתעשיית ההון סיכון הן בצד הגיוסים והן בצד האקזיטים. מסקר שערכה באחרונה דלויט בריטמן אלמגור זוהר בקרב אנשי הון סיכון עולה כי מרביתם סבורים כי 2009 תהיה השנה הגרועה ביותר להיי-טק. לפיכך, הגאות בשוק ההון והעובדה שהאחזקות סחירות מאפשרת לאותן קרנות להציג למשקיעיהם מימושים ברווחים על אף התקופה הקשה ועוד בחברות שעד לפני כשנתיים הם התקשו להמשיך ולהזרים אליהן כספים.
לדברי שחר "חלק מחברות הביומד שהונפקו התקשו לגייס את ההון הנדרש מבעלי מניותיהם כדי להמשיך להתקיים. שוק ההון אימץ לתוכו עשרות חברות ביומד שהכניסו למערכת המוסדית והציבורית ידע רב בתחום מדעי החיים ועם הזמן יצטבר ניסיון בחברות המחקר שישמש למשקיעים המוסדיים יכולת קבלת החלטות נבונות יותר באשר להשקותיהם. לדעת שחר, מתוך עשרות החברות שהונפקו בתחום ניתן לספור על שתי כפות ידיים את החברות שבאמת מתאימות להיסחר בתל אביב. "שוק ההון שלא כמו ההון סיכון צריך לקלוט חברות שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים. בחברות מכשור רפואי הייתי מצפה מחברות המגיעות לשוק ההון להציג מכירות ראשונות ואישורי FDA/CE , הסכמי הפצה ומודל עסקי ברור שקיים אצל חברות באותו סקטור אשר הצליחו. בחברות המייצרות תרופות הייתי מצפה להגיע לשוק ההון עם תוצאות חלקיות או מלאות של ניסוים קליניים שלפחות נמצאות בפייז 2. כל שאר החברות שלא הגיעו לשוק ההון במצבים אלו ידרשו מהמשקיעים סבלנות של כמה שנים, גיוסי המשך של עשרות מיליוני דולרים מבלי להציג הכנסות מה שיקשה עליהם לתפקד בשוק דינאמי שכזה. בשוק המקומי שלא כמו בארה"ב קיים שוק ביניים, סחירות ב OTC וכדי להגיע לנאסדק צריך לעמוד בקריטריונים נוקשים. בנאסדק כמעט ולא ניתן למצוא חברות ביומד שהתרופות שלהן שוות פחות מחצי מיליארד דולר.
שוק ההון מצפה לאקזיט
מבחינת שוק ההון מצפים כבר לאקזיט גדול. עוד לא ראינו אירוע כזה באף אחת מהחברות ביומד שהונפקו. הציפייה לאותו אקזיט גורמת לעניין אצל המשקיעים ולתגובות חיוביות, לעיתים ללא הצדקה, של השוק בעת הודעות החברות על התקדמות בפיתוח או חדירה לשווקים בינלאומיים. האקזיטים יכולים להגיע דרך הסכמי הפצה גדולים או מכירת זכויות ובלעדיות של המוצרים ו/או הטכנולוגיות של החברה או לעיתים רכישת החברה כולה. לטענת שחר "קיימות חברות מעטות שניתן לראות בטווח של השנתיים שלוש אקזיטים כגון: ביוליין, מזור טכנולוגיות, מדיגוס, קמהדע, ביוקנסל, בריינסויי, כן פייט ועוד כמה בודדות. חברות אלו שהמוסדיים והציבור מתחיל להיות הגרעין השולט בהן יצטרכו להתמיד במיקוד פעילות הליבה שלהן, שימור וחיזוק שדרת ניהול, התכנות המודל העסקי שלהם בדרך של מכירות, שיווק וחתימה על הסכמים אסטרטגיים ולא פחות חשוב מעקב בדריכות אחר ההתפתחויות בחברות המובילות בתחומן.
מי הן הקרנות
מדיווחים של החברות למאיה ניתן לראות כי בין הקרנות הממשות מדובר בקרנות:......
סייבל השקעות סירבה להתייחס לשמות הקרנות להן היא מספקת את שירותיה מאחר ומדובר במידע חסוי בינה לבין לקוחותיה.
קצת על אקזיטים והשקעות קרנות הון סיכון בביומד
- סקר של חברת המחקר IVC על גיוסי הון של חברות בתחום מדעי החיים בישראל ברבעון הראשון של 2009, מגלה כי חברות מדעי החיים משכו את הנתח הגדול ביותר של ההשקעות בשלב הסיד (Seed) ובשלב המחקר ופיתוח (Early Stage), מכלל ההשקעות בשלבים אלה בקרב חברות ההייטק הישראליות, עם 43 אחוז ו-34 אחוז מההשקעות, ברבעון הראשון של 2009, בהתאמה.
- 25 חברות מדעי חיים גייסו סכום של 50 מיליון דולר, בהשוואה ל-147 מיליון ברבעון הראשון של 2008 (24 אחוז מסך גיוסי תעשיית ההייטק ברבעון), ובהשוואה ל-65 מיליון דולר, שגוייסו ברבעון הרביעי של 2008 (17 אחוז מסך גיוסי תעשיית ההייטק לרבעון זה). הסכום שגויס היה נמוך ב-66 אחוז מהסכום שגויס על-ידי 21 חברות ברבעון הראשון של 2008, ונמוך ב-23 אחוז מהסכום שגויס על-ידי 20 חברות ברבעון הקודם.
- תחום מדעי החיים הגיע למקום השלישי בהיקף הגיוסים, עם 19 אחוז מסך הגיוסים. סבב הגיוס הממוצע בחברות מדעי החיים ברבעון הראשון של שנת 2009 עמד על 2 מיליון דולר, נמוך בהשוואה לממוצע של 4 מיליון דולר לסבב בשנת 2008.
- בתוך סקטור מדעי החיים, תחום המכשור הרפואי משך 28 מיליון דולר (או 56 אחוז) מהסכום שגויס על ידי סקטור מדעי החיים כולו, ו-11 אחוז מההון שגויס בכל הסקטורים שבמגזר ההייטק ברבעון הראשון של 2009.
- בסך גיוסי ההון בתחום המכשור הרפואי ברבעון הראשון של 2009, חלה ירידה של 56 אחוז בהשוואה לרבעון הראשון של 2008, שבו 14 חברות גייסו 63 מיליון דולר, וירידה מזערית של 3 אחוזים בהשוואה לרבעון הקודם, שבו 9 חברות גייסו 29 מיליון דולר.
- בין 1997 ל-2008 הושקעו 2.1 מיליארד דולר בתחום מדעי החיים בארץ. 63% מסכום זה הושקעו במכשור רפואי ו-37% בביופארמה, היפוך מגמה לעומת הנעשה בארה"ב.
- 18 מהחברות שהוקמו בזמן הזה, הגיעו לאקזיט של מעל 50 מיליון דולר, והסכום הכולל של ההחזר היה 3 מיליארד דולר, כולל תמלוגים ואבני דרך - כלומר תשואה של 130% על ההשקעה בתחום עד כה.
- עיקר פעילות הרכישה הייתה בתקופה של 5 השנים האחרונות (2003-2008), 2.3 מיליארד דולר באקזיטים. "האקזיטים הללו הגיעו בעיקר בעקבות השקעות מהתקופה שבין 1997-2003, בה הושקעו כמיליארד דולר בתחום", אומרת אלון. מכאן שההחזר עבור ההשקעה בתקופה זו עמד על 230%.
לפרטים נוספים: שחר סיידון, סייבל השקעות, טל. 052-8708880
