למנוע קונפליקט בבית חולים
לבתי החולים אין סיכוי גדול מידי לקבל את הערכה גבוהה מהפונים אליהם.נכון הדבר שבעתיים באותן מחלקות הנדרשות לתת מענה מיידי לפונים :מחלקת לרפואה דחופה (חדר מיון) ,מחלקת טראומה,טפול נמרץ ודומים להם.מלכתחילה יש הנגדה מוחלטת בין הפונה לבין המקבל.במלים אחרות בין החולה/פצוע ובני משפחתו לבין הסגל הרפואי במקום.
הסגל הרפואי במחלקות הקצה (אותן מחלקות המקבלות את החולה/פצוע ובעיקר המחלקה לרפואה דחופה) עובד לפי פרוטוקולים קשיחים,ברורים ומאובחנים. בניגוד למה שאנו חושבים ,אלו פרוטוקולים מצילי חיים ואינם לשם ה"האדרת הבירוקרטיה". לקיחת מדדים חיוניים:חום,דופק, לחץ דם.קבלת מידע ראשוני על רגישות לתרופות ,סף כאב ועוד הם החשובים ביותר לקבלת ההערכה הראשונית הנמסרת לרופאים במקום.הידע הקיים במחלקה,התרגולות הקבועות,עדכון הנהלים והתרופות, כל אותן פעולות חוזרות ונשנות מידי יום הן החשובות בבסיס הטיפול הראשוני והמיידי.
החולה/הפצוע המגיע למיון משוכנע שמצבו קשה מאוד והוא מבקש את הטפול המיידי והראשוני המגיע לו לתפיסתו.הוא, כמובן, צודק מבחינתו.הוא הגיע למיון ומצפה שכולם, אבל כולם, יפסיקו כל עבודה ויטפלו בו.זה טבעו של אדם .גם סדרות הטלוויזיה השונות והסרטים הרבים על בתי חולים/חדרי מיון מביאות מצג שווא לפיו כל חולה/פצוע מקבל את מירב תשומת הלב ובתוך חמישים ושתיים דקות או עשרים ושש דקות(תלוי באורכו של הפרק) החולה/פצוע חוזר לאיתנו ,מחייך חיוך רחב ומודה נרגשות לצוות המסור שטיפל בו.
המציאות ,כמובן, שונה במקצת. לחדר המיון מגיעים חולים/פצועים כל הזמן וללא הפסקה.הצוות המורכב מרופאים,אחיות,סניטרים וכוח עזר נדרש לפעול בהרמוניה מרבית כדי לטפל בכל הפונים בצורה יעילה, מקצועית וחשוב מהכול מצילת חיים. אין זה פשוט כלל.לא תמיד ברור מתי מתחילה עבודת הרופא ומסתיימת עבודת האחות.לעתים רבות זה שילוב בין כוחות.(בדרך כלל שילוב מנצח).לעתים ,חשוב הניסיון של האחות מול הידע של הרופא.
לזמן יש משמעות קריטית בהתייחסות החולה/פצוע ובני משפחתו לסגל הרפואי."כאשר רע לך , כל דקה נתפסת כנצח".הסגל הרפואי נדרש לבדיקות שונות כדי לדעת איך לטפל ואיך לייצב את החולה/פצוע.חלק מהבדיקות נשלחות מיידית עם הגעתו של החולה/פצוע .חלקן נעשות תוך כדי הטיפול: צילומי רנטגן וסיטי,בדיקות א.ק.ג.,מיפוי לב במקרים קיצוניים ,בדיקות מעבדה שונות, התייעצויות בין הרופאים ועוד דברים רבים שאין לי את הידע המתאים לכתוב עליהם.
בני משפחות החולה/פצוע הם במקרה הטוב ביותר אינם מפריעים לעבודת הצוות הרפואי.ברוב המקרים הם אכן מפריעים ואפילו רבות. מבחינתם ועל זה אין כמובן בקורת בן המשפחה שלהם הוא החשוב ביותר .זה אומר הכול.הם יציקו לצוות הרפואי,יעירו הערות ,"ילמדו" את האחיות/רופאים מה לעשות וישיאו עצות שונות להמשך הטפול.כול חמש דקות הם יבררו מה קורה? מה השתנה? מה שלומו? וגם ינסו לסייע.בחלק קטן מהמרים הם יהיו אגרסיביים עד כדי הפרעה לפעולה התקינה של הצוות הרפואי.
בניגוד למחלקות אחרות בהן מאושפזים החולים,המחלקה לרפואה דחופה אינה ערוכה (בצדק, לעניות דעתי) לטפל ולדאוג למשפחת החולה.האינטנסיביות הרבה בעבודה,הדחיות הקיימת בהגדרה בכל חולה חדש המגיע אינם מאפשרים התייחסות למשפחות. גם מבחינה פיזית של מקום וגם מבחינת הקשב אליהם.במחלקה הזו החשוב ביותר זה אבחנה,טפול ראשוני מציל חיים והעברה לאשפוז באם נדרש.זה הייעוד וכך מוכוון ,וטוב שכך ,הצוות הרפואי שבמחלקה.
מה ניתן לעשות למרות ההנגדה הזו?שוב, איני רופא ואין לי ידע רפואי כך שאיני יכול לתת כל עצה בתחום הרפואי.ניתן לעומת זאת להנמיך את הקונפליקט המובנה בעיקר על ידי הסבר.ההסבר חייב להיות פשוט, קל ולהדיוטות. ההסבר צריך להיות לחולה בשפתו או לבן המשפחה.החשוב בהסבר הזה הוא הזמן.אנו בני האדם מבינים בדברים מדידים שניתן לכמת אותם.לכן, אם חולה /פצוע מגיע רצוי וחשוב להסביר לו ,אם הוא בהכרה ומבין את השפה ולמלווה את הבעיה ואת זמן הטיפול המשוער במספר השעות הנדרש לכך.ידע ולו בסיסי מוריד חרדות ויוצר תחושת שותפות והבנה.ברגע שאתה שותף אינך יכול להיות מתנגד או בתחושה שלילית.הידע יוצר תחושת אינטרס משותף והבנה לתהליכים הנוספים שיקרו עם החולה.
אבהיר את העניין: במחקרים רבים שנעשו הוברר ,למעלה מכל ספק שמידע בזמן אמת מפוגג מתחים והופך את השהות לנסבלת יותר.בפקק תנועה ,הוברר מחקרית,שכל נהג שואל את השוטר במקום את הסיבה לאיטיות התנועה. אם השוטר יענה בקצרה ( משאית התהפכה /שריפת יער ועשן סמיך/ בדיקת רכב חשוד וכד') התנועה תזרום מהר יותר והנהג ירגיש טוב יותר על המידע שקיבל.
המסקנה ,לכן מובנת מאליה.הסגל הרפואי צריך לתת מידע בסיסי לחולה /מלווה ובכך לתאם ציפיות בניהם.רצוי שהמידע יהיה פשוט ומובן.חשוב לתת מידע מדיד של זמן ופעולות שונות.המידע כמובן יינתן ברוגע ובנעימות. ככל שהצוות הרפואי רגוע יותר, מסודר יותר כך הוא ייתפס כאוטוריטה מקצועית שניתן לסמוך עליו.ואם סומכים על אדם אחר יש פחות קונפליקט, פחות מתח ויותר סבלנות והבנה.גם אם מאוד כואב.
ד"ר ( Ph.D.) אבי זלבה
