אנורקסיה נרבוזה ויוגה נשית
המאמר נכתב בלשון נקבה מכיוון והיא עוסקת ביוגה נשית, אבל אנורקסיה היא מחלה הפוגעת גם בגברים
אנורקסיה נרבוזה בעברית צימונת היא הפרעת אכילה מסוכנת הגורמת לאובדן משקל משמעותי ובמקרים קיצוניים גם למוות. המונח אנורקסיה נרבוזה הוכנת לראשונה לספרות ב- 1874 ע"י סר וויליאם גול, רופאה של המלכה ויקטוריה, הבסיס להגדרה המודרנית של האנורקסיה ניתן ע"י הפסיכואנליטית הילדה ברוך בשנת 1973, היא הייתה הראשונה שעשתה אבחנה בין אנורקסיה ראשונית כמו שהיא מוגדרת היום ובן אנורקסיה משנית שהיא הרעבה עצמית הנלווית להפרעה פסיכיאטרית אחרת.
מאז 1976 מוכרת האנורקסיה כאחת ממחלות הנפש המסוכנות ביותר מכיוון שהיא עלולה להיות קטלנית. האנורקסיה מאופיינת באיבוד משקל קיצוני הואיל והאישה שחולה במחלה מסרבת לשמור על משקל גוף מינימאלי. הפירוש המילולי של המונח אנורקסיה נרבוזה הוא איבוד תאבון עצבני אולם האנורקטיות אינן מאבדות את תאבונם אלא מדכאות אותו באכזריות עקב הפרעה עמוקה בדימוי גוף.
אובדן המשקל יכול להביא למספר תופעות לוואי מסוכנות ביניהם: כחישות, הפסקת הווסת אצל נשים, רגישות לזיהומים ופגיעה מוגברת של המערכת החיסונית, נטייה להתקפי לב ואוסטיאופורוזיס.
סוגי אנורקסיה
- הסוג המגביל הצורה הרסטריקטיבית- מאופיינת באכילה וצריכה כמות קטנה של קלוריות לעיתים החולות יצומו ימים שלמים מרעיבות את עצמן ועושות פעילות גופנית אינטנסיבית. (לרוב חולות מסוג זה לא סבלו בעברם מעודף משקל).
- Purging type הסוג של בולמוסי אכילה- הורדת משקל באמצעים אחרים מלבד צום
התקפי זלילה החולה אוכלת הרבה בזמנים קצרים ואחר כך גורמת לעמה להקיא או משתמשת
במשלשלים, משתנים ובחוקנים, לעתים החולות צמות ומבצעות פעילות גופנית אינטנסיבית.
סוג זה של אנורקטיות קרובות מאד לבולימיות הן עסוקות מאד בדימוי גוף הן יראו את עצמן כשמנות ללא קשר למשקלן הנמוך ולעומת זאת בולימיות אינן מצליחות להגיע לרזון קיצוני והעיסוק האובססיבי באוכל קיים כל הזמן.
קריטריונים לאבחון
קיימים ארבע קריטריונים לאבחון המחלה.
- סירוב לשמור על משקל גוף מינימאלי נורמאלי, החולה שוקלת פחות מ-85% מהמשקל הנחשב נורמאלי לגילה.
- פחד עצום מעליה במשקל והשמנה, למרות מצב של תת משקל האישה חיה בפחד מתמיד מעליה במשקל ומחשבת קלוריות באופן אובססיבי.
- תפיסה מעוותת של צורת הגוף, גם במצב של תת תזונה חמור החולות במחלה מרגישות עצמן שמונות ובעלות משקל עודף, הן ישקלו את עצמן בצורה אובססיבית אובדן המשקל יחשב כהישג אדיר וסימן למשמעת עצמית גבוה ושליטה, ואילו עליה במשקל נתפסת ככישלון גדול.
- הפסקת הווסת אצל נשים כתוצאה ממחסור באסטרוגן, אי הופעה של שלושה מחזורי ווסת
לפחות. מחסור באסטרוגן עקב הפרשה נמוכה בבלוטת יותרת המח, האסטרוגן אמנם אינו מופרש מההיפופיזה אך fsh וחומרים נוספים שמעוררים את השחלות להפריש אסטרוגן ולכן הפרשה נמוכה של הורמונים מההיפופיזה תשפיעה של רמות האסטרוגן, אסטרוגן נמצא גם ברקמות השומן בגוף, אך גם זה נמצא בחסר אצל חולות אנורקסיה.
גורמים
לאנורקסיה נרבוזה ייתכנו מספר גורמים ביניהם: פסיכולוגים, ביולוגים, משפחתיים חברתיים ותרבותיים.
החברה והתרבות יכולים להיות הגורמים העיקריים בהיווצרות המחלה, הרוב הגדול של החולים הן נשים הנקלעות ללחצים וציפיות סותרות של תקופה המאופיינת בתהליך ושינוי ניכר בתפקידה של
האישה, הרזון הנחשב לאידיאל היופי הנשי המוכתב ע"י התרבות. במקרים רבים נמצא שרוב הנשים החולות באנורקסיה נמנות עם המעמד החברתי הבינוני- גבוה,שכן ככל שאדם נמצא גבוה יותר בסולם הכלכלי חברתי הוא נתון ליותר לחצים וצפיות ממנו.
אנורקסיה נחשבת כמחלה מערבית ששם מוצגת האישה כאישה קרייריסטית אשר ממנה ציפיות רבות וריבוי התפקידים עשוי להכביד מאד על נשים ולגרום להן לבעיות בגיבוש הזהות העצמית.
התקשורת המשפיעה על התרבות ומציגה רזון כאידיאל היופי והאופנה , אדם רזה מוצג כיפה אינטליגנטי, חברותי וכך נוצר סטריאוטיפ וקשר אסוציאטיבי בין הצלחה וקריירה ובין רזון ויופי.
תרבות המבליטה את מיניות האישה ואת גופה הרזה של האישה כאובייקט לתשוקה מינית גורמת לכך שתפיסה זו מופנמת ע"י נשים ומביאה לחוסר בטחון עצמי, חרדה, דיכאון והתנהגות כפייתית בנוגע למזון ואכילה.
ג'ואן פופינק פסיכותארפיסטית ידועה בלוס אנג'לס מומחית בהפרעות אכילה, שפועלת כיועצת מובילה בתחום מאז 1980. כותבת ששנים התחבטה בשאלה: "מה, מכל הסיבות שגורמות להפרעות אכילה, היא הסיבה העיקרית?".
המסקנה אליה היא הגיע לאחר שכאמור היא עוסקת שנים בטיפול באנשים הסובלים ממחלה זו, היא שהפרעות אכילה מתפתחות אצל אנשים שהתנסו באופן קשה, מתמיד וממושך בפריצה חסרת רחמים של גבולות ברמות שונות.
כאשר הגבולות הפיזיקאליים, הפסיכולוגיים, האינטלקטואלים, המיניים והיצירתיים של האישה נפרצים, וכאשר בסביבתה מתעלמים מכל אלה, האישה מרגישה פרוצה וחשופה.
כאשר לאותה אישה גם אין את היכולת למחות לשלוט או להפסיק את מה שקורה לה, ובמיוחד כאשר היא עצמה לא מסוגלת להכיר ולאשר את אשר קורה לה, אזי היא נכנסת למצב של חוסר אונים מוחלט, ייאוש, היא מרגישה חסרת ערך כלפי עצמה וכלפי הסביבה.
כאשר הגבולות קורסים והאישה אינה יודעת איך להתמודד עם הבעיה מופיעות שתי בעיות אופייניות האחת אכילה בהולה, והשנייה הרעבה, שתי התגובות נעשות על מנת להקל על עצמה רגשית.
האנורקטית תרעיב את עצמה כדי לחפש שליטה והקלה מהכאב הנפשי, בהיותה חסרת ניסיון במחלה המתפתחת היא אינה מסוגלת לומר מספיק. לא לעצמה,לא להרעבה העצמית ולא לגורם שפורץ את הגבולות שלה.
"מהם בדיוק הגבולות שנפרצים"?, כשמתכוונים לפריצה בוטה וקיצונית של גבולות מתכוונים לדברים מסוג שלי אונס והתעללות מינית וגופנית, אך יש גם פריצת גבולות שנשמעות דרמטיות פחות, והן נפוצות לא פחות ממקרי הפריצה "הבוטה והקיצונית", אך גם הפריצות הללו הרות אסון לנפש האישה.
כאשר למשל: בשם הצורך בטיפול צמוד אנשים בעלי סמכות משתלטים על החיים של אישה צעירה, זו פריצת גבול ברורה.
כאשר לנערה אין שום פרטיות, כשאחרים יכולים לעיין ביומן שלה, כשזרים משתמשים בחפצים שלה מבלי לבקש רשות, כשכל חייה של הנערה מכוונים ע"י מדריך או מישהו אחר בעל סמכות, ובסה"כ כאשר אינה יכולה לחיות את חייה כפי רצונה הגבולות נפרצים.
הסרת אחריות גורמת לפריצת גבולות: כאשר "הנסיכה הקטנה" מקבלת כל מה שהיא מבקשת מבלי שתצטרך לעשות כלום בשביל זה.
כאשר נערה אינה מודעת לשום מחויבות ואחריות מצידה, ואינה נדרשת לעמוד מאחורי המילה שלה. כאשר נערה גדלה כשהיא בטוחה שכל דבר מגיע לה זו פריצת גבול, שבמפורש סוללת את הדרך לבעיות נפשיות.
כאשר נערה מגיעה להבנה שהכול מותר לה, היא מפתחת את היכולת לתמרן על מנת להשיג את רצונה, היא גדלה בתחושה שהכול מותר לה וכשזה מופסק מסיבה זו או אחרת הגבולות נפרצים.
היא מתחילה להבין שמשהו לא בסדר, הבעיה בשלב הזה שלמרות שהיא מבינה שיש בעיה היא אינה יודעת מה בעצם לא בסדר וזאת כיוון שיכולתה לקבוע גבולות לא קיימת.
מצב שכזה יכול להגביר תחילה את הפעילות המניפולטיבית שלה, רק שעם הזמן פחות ופחות אנשים מוכנים להיות מושפעים, כמות ואיכות הסובבים את הנערה תלך ותקטן וככל שבדידותה גדלה כך גדלים החרדה והרצון להישען על מזון או על אי אכילה כמפלט.
נראה לה שהעולם סביבה מתפרק ושאבדה שליטה והפכה לקרבן. זה השלב שבו ההתמקדות במזון הופכת למערכת היחסים החשובה ביותר שיש לה. וכיוון שאין לה דרך לעמוד בהתדרדרות הנפילה לתוך מחלת הפרעת אכילה מהירה יותר.
בצומת הזו או שהיא ממשיכה להתדרדר בקצב הולך וגובר או שהיא נכנסת לטיפול. הנערה חייבת להודות שיש מונח שנקרא "מספיק", וכמעט שאין סיכוי שתצליח במשימה לבדה כי היא פשוט אינה מבינה מה זה אומר "מספיק", היא אינה מכירה את נושא הגבולות ולכן היא זקוקה לעזרה.
ההסתכלות והמחקר התרכזו תמיד בפסיכותרפיה עם דגש על התדמית הגופנית. מחקרים רבים מראים שלמרות ההשפעה שיש לתרבות ולסטריאוטיפים על נשים, זו אינה הסיבה היחידה להיווצרות
הפרעות אכילה. בוודאי לא אצל בני המין הזכרי שמספרם רק הולך ועולה.
החוקר וולטר קי, עושה מזה זמן מחקרים בהן הוא מנפה מוחן של נשים שיש להן היסטוריה של הפרעות אכילה, קי זיהה בוודאות הפרעות נוירו-ביולוגיות במערכת הסרוטונין, נוירוטרנסמיטר אשר לו תפקיד ראשי בתחושות ורגשות: כמו התרוממות רוח, דיכאון, תוקפנות, כעס, לסרוטונין תפקיד גם בוויסות טמפרטורת הגוף. סרוטונין יחד עם דופמין מוליך עצבי נוסף המופרש ממערכת העצבים המרכזית אחראיים על תחושת התיאבון, שיכוך כאבים, הנאה מינית, והנאה בכלל.
לחולות אנורקסיה, נמצאה ירידה בנוירוטרנסמיטר סרוטונין אותו נוירוטרנסמיטר נמצא ירוד אצל חולי דיכאון ובנוסף נמצא עלייה בנוירוטרנסמיטר דופמין, שהוא נמצא בריכוז גבוה אצל חולי פסיכוזה וסכיזופרניה.
הטיפול הקונבנציונאלי
טיפול תרופתי
בהתאם לממצאים מבחינת השינויים בנוירוטרנסמיטרים, מקובל לטפל היום בהפרעות אכילה באמצעות פרוזק, תרופה אנטי-דיכאונית, ובחולי אנורקסיה התחילו חוקרים לבדוק את היעילות של מרקחת שמכילה הורמונים שמכילים חומצות אמינו, הורמונים מהקיבה שמגרים תיאבון, והורמוני גידול. אך לכל התרופות הללו אין השפעה על חולי אנורקסיה הנמצאים במצב של סכנת חיים עקב משקלם הנמוך.
הפרעות אכילה מטופלות בדרך כלל במחלקות פסיכיאטריות, מחלקות מיוחדות להפרעות אכילה, או במרפאות יום בבתי חולים. הטיפול כולל מספר תחומים:
טיפול דיאטני- מטאבולי
לטיפול זה שלוש מטרות: 1.לפקח על המצב הגופני של האישה ולבקר שהמצב לא מתדרדר לסיבוכים העלולים להגיע לנזק בלתי הפיך או מוות.
2. להגדיל לאט את מספר הקלוריות בדיאטה של האנורקטית.
3. להקנות הרגלי אכילה נבונים, הגדלת היקף הארוחות ומספרן.
טיפול פסיכולוגי פרטני, קבוצתי ומשפחתי
טיפול פסיכולוגי בדרך כלל ממליץ על טיפול קוגניטיבי- התנהגותי, בשלבים החריפים של המחלה. טיפול זה נקרא CBT , לאחר מכן שימוש בטפול פסיכולוגי דינאמי לטווח ארוך.
CBT-התהליכים הקוגניטיביים שלנו הם מחשבותינו הכוללות: רעיונות, דימויים מנטאלים, אמונות ורגשות. טיפול קוגניטיבי מבוסס על הרעיון לפיו דרכי חשיבה מסוימות יכולות להיות המקור לבעיות נפשיות מסוימות.
טיפול התנהגותי מטרתו לשנות דפוסי התנהגות מזיקים או לא מועילים.
שילוב של טיפול קוגניטיבי והתנהגותי משלב את שני סוגי הטיפולים, מכיוון שאופן ההתנהגות שלנו משקף את אופן החשיבה שלנו ביחס לדברים ומצבים מסוימים.
טיפול משפחתי מטרתו לשקם את היחסים המשפחתיים, לחזק את תפקיד ההורים ולתת להם כלים להתמודדות עם קונפליקטים ופתרון בעיות.
כל הטיפולים הללו יכולים להיעשות במרפאה אך לפעמים יש צורך באשפוז.
אשפוז
אשפוז באנורקסיה הוא לא ההצעה הראשונה שמציעים אך קיימים מקרים המחייבים אשפוז והם: משקל נמוך מ-75% מהמשקל הרצוי לפי המדדים המקובלים, הקאות בתדירות גבוה מאד, הפרעות בקצב לב, התייבשות, ירידה בלחץ דם, ירידה בכמות המלחים בגוף, דיכאון ונטייה אובדנית, כשלון בטיפול במרפאה.
האשפוז מספק השגחה וטיפול בנזקים גופנים, מספק טיפול פסיכולוגי פרטני, טיפול פסיכולוגי קבוצתי וטיפול באומנות. אשפוז מספק גם הדרכה להורים, טיפול משפחתי פרטני וקבוצתי.
לאשפוז יכולים להיות גם חסרונות:1. אשפוז יכול להביא להחמרה של סימפטומים בעקבות למידה מהקבוצה המאושפזת.
2. קושי להעתיק את הרגלי האכילה הבריאים לחיים מחוץ לבית החולים, לרוב משחררים את החולה לאחר השגת המשקל הרצוי אך ברוב המקרים השנוי הזה עדין לא כולל שינוי בדפוסי החשיבה ולכן מחוץ לבית החולים המצב יכול להחמיר.
שכיחות המחלה
המחלה מופיע בעיקר בחברה מתועשת מערבית.
בין 90% ל- 95% הן נשים,
5%- 10% הם גברים וקיימת מגמת עליה מתמדת אצל הגברים.
85% מהחולות הן בגילאים 13-18
בין 1% ל- 2% באוכלוסיה חולים במחלה.
היוגה הנשית והאנורקסיה
היוגה הנשית יכולה לתת כלים רבים לאישה הסובלת מאנורקסיה, והיא יכולה להוות כלי משלים רב עוצמה בנוסף לטיפול ברפואה הקונבנציונאלית אבל לא יכולה לבוא במקום.
התרגול הגופני יעזור לשקם את הגוף יחזק אותו וימריץ אותו, תרגול הנשימה יאזן את הגוף ירגיע וימלא באנרגיה, והעבודה המנטאלית תשומת הלב שלנו שמופנית אל הגוף והנשימה תלמד מודעות לגוף, תעמיק את הקשר של האישה עם גופה ותתרום רבות למצבה הרגשי של האישה.
אנורקסיה היא מחלה שעוסקת הרבה בדימוי גוף ובאופן שבו האישה מסתכלת על עצמה וחווה את הגוף שלה, תרגול היוגה הנשית יאפשר לאישה להתחבר מחדש לגוף שלה, ללמוד להכיר אותו מחדש, את הגבולות שלו, את המחזורית החודשית שלו, את השינויים שהוא עובר במהלך החודש, אנחנו לא אותו הדבר כל החודש. דרך עבודה גופנית והכרתית ממקום של התבוננות וקבלה, ניתן יהיה לתת כלים לאישה להתמודד עם האנורקסיה ולרפא את עצמה.
- תרגול יתחיל על הגב,כאשר הגוף שקט ורפוי אל המזרון מתאפשרת נשימה יוגיות מלאה, וניתן לחבר את האישה אל הנשימה שלה. לנשום דרך האף להתבונן אל קצב הנשימה ואורך הנשימה, להניח יד אחת על בית החזה ויד שנייה על הבטן, להתבונן אל הנשימה הטבעית כמו שהיא מתרחשת כרגע, רגע לפני שנעמיק אותה ונאריך אותה.
איפה השאיפה הטבעית מתרחשת ואיפה הנשיפה? בבטן?, בבית החזה?, לאט לאט תוך שמירה על הנשימה דרך האף נתחיל להאריך את הנשימה ולהעמיק אותה לנשימה יוגית מלאה.
עם השאיפה האוויר יכנס אל הבטן, כלוב הצלעות ובית החזה, עם הנשיפה האוויר יצא מהבטן דרך כלוב הצלעות ובית החזה ודרך הנחרים של האף.
הנשימה הופכת ארוכה יותר ועמוקה יותר ויותר.
הנשימה ביוגה מתרחשת דרך האף מכמה סיבות : נשימה דרך האף מאריכה את הנשימה ומעמיקה אותה, הארכת הנשימה והעמקת הנשימה מאפשרת ליותר חמצן להיכנס אל הגוף וליותר פחמן דו חמצני לצאת מהגוף וניקוי הרעלים הופך להיות יעיל יותר, האיזון של הפראנה והאפנה, פראנה אנרגיית החיים שלנו, שמזינה את הגוף. אפנה הפסולת שצריכה לצאת מהגוף. הארכת הנשימה והעמקת הנשימה מאפשרת תנועה טובה יותר וגדולה יותר של הסרעפת. ובנוסף נשימה דרך האף מאפשרת את השליטה בנשימה והשליטה בנשימה מובילה לשליטה בהכרה.
- נשימה יוגית מלאה מאזנת את קצב הלב, מאזנת את לחץ הדם, משחררת אנדורפינים (חומר כימי המיוצר באופן טבעי במח התורם לשיכוך כאבים ומצב רוח טוב.) , נשימה יוגית מלאה מרגיעה ומורידה את רמת המתח בגוף וממלאת באנרגיה.
- התבוננות אל תנועת הסרעפת, מה קורה לסרעפת בזמן שאיפה ובזמן נשיפה?
אפשר להניח ידיים על כלוב הצלעות ולהרגיש את התנועה שלו.
עם כל שאיפה ההתרחבות של כלוב הצלעות ההשתטחות של הסרעפת, העיסוי של הסרעפת למערכת הרבייה שלנו, האיברים הפנימיים באגן מהחלק העליון שלהם.
עם כל נשיפה הרפיית הסרעפת וחזרתה מעלה למצבה הקעור, ובדרך למצבה הקעור היא מושכת איתה את האיברים באגן ואת רצפת האגן מעלה ומעסה את הלב מהחלק התחתון שלו.
העיסוי והתנועה של איברי האגן מגבירים את זימת הדם, מחזקים את איברי האגן, מאפשרים תנועה ושמירה על גמישות של הרצועות ורקמות החיבור המחברות בין האיברים לשלד.
- עבודת המולה בנדה (האיסוף של רצפת האגן) - נכופף את הברכיים ונעמיד את כפות הרגלים ליד הישבן עם פיסוק ברוחב אגן בין כפות הרגלים ונפתח עקבים מעט החוצה.
נעביר את תשומת הלב אל רצפת האגן נתבונן ונרגיש מה קורה ברצפת האגן בזמן שאיפה ובזמן נשיפה, עם הנשיפות הבאות נאסוף את רצפת האגן פנימה ומעלה מולה בנדה עם כל נשיפה ועם כל נשיפה נרצה להרגיש באיסוף של רצפת האגן ברור יותר וטוב יותר.
התחושה של איסוף ברצפת האגן דומה להתאפקות לפיפי, רק הרבה יותר עמוקה,
זה רק שריר השופכה שאנחנו רוצות להרגיש נאסף, אלא גם הנרתיק ופי הטבעת, את מרכז האיסוף אנחנו רוצות להרגיש בקיר האחורי של הנרתיק.
עבודת המולה בנדה מאפשרת: שיפור וחיזוק של איברי מערכת הרבייה, הנעת ותנועת איברי האגן, חיזוק רקמת שרירי ייצוב האיברים באגן, ייצוב רקמות החיבור, ואפשרות עבודה עם מערכת היציבה והתמיכה הפנימית שלנו.
שרירי רצפת האגן הם שרירים מייצבים שתפקידם לייצב את השלד, המפרקים ולמנוע בהם את עודף התנועה.
כוחם של שרירים אלה היא בהתגייסותם הבו זמנית לאורך כל השלד, ברגע שרצפת האגן נאספת שרירים מייצבים נוספים נאספים ומתאפשרת לנו עבודה עם השרירים המייצבים שלנו, מערכת התמיכה הפנימית שלנו.
- אודיאנה בנדה- לאחר מספר שיעורים כאשר מושגת שליטה טובה של האישה בנשימה שלה ובאיסוף של רצפת האגן, במולה בנדה, נתרגל אודיאנה בנדה.
האודיאנה בנדה מגדילה את התנועה והסחיטה של איברי האגן, מגבירה מאד את זרימת
הדם וההולכה העיצבית אל האגן, איברי האגן ורצפת האגן, משחררת את האיברים באגן
הרצועות ורקמות החיבור.
אודיאנה בנדה מתורגלת בעצירת נשימה, עם הנשיפה נאסוף רצפת אגן, בתום הנשיפה
נשאר בעצירת נשימה, נאסוף שוב את רצפת האגן , מולה בנדה, ונאסוף את הבטן פנימה
ומעלה לאודיאנה בנדה.
- חצי גשר- ברכיים כפפות, כפות רגלים ליד הישבן ברוחב האגן, עם השאיפה ננעץ את עצם
הזנב אל המזרן ונרחיק את המותנית, עם הנשיפה מולה בנדה, את התנועה של המותנית
נבצע מספר פעמים ולאט לאט נתחיל להרים את האגן גבוה יותר ויותר עם כל נשיפה לעבר
חצי גשר מלא ושהייה של מספר נשימות מלאות בחצי הגשר.
תנוחת חצי הגשר משחררת מתח ונוקשות מבין כל חוליות עמוד השדרה, מהמותנית והגב
התחתון, מחזקת את הגב התחתון ושרירי הבטן, מאפשר שיפור וחיזוק מערכת העצבים
הפרה סימפתטית תוך כדי שחרור עומסים ממפרק sacroiliac ( המפרק שחבר בין עצמות
האגן לגב התחתון, ושם ממוקמת מערכת העצבים הפארא-סימפתטית.)
- ניקח את הברכיים ברך אחר ברך אל הבטן ונניע את שתי הרגלים במעגלים לכיוון אחד ואחר
לכיוון שני נמשיך לשחרר נוקשות מהגב התחתון.
- ניישר את רגל שמאל אל המזרן ונישאר עם רגל ימין אל הבטן, את רגל ימין נניע במעגלים מתוך מפרק הירך לשני הכיוונים, נשחרר נוקשות ממפרקי הירכיים ולאט לאט עם כל סיבוב נרכך את מפרק הירך עוד קצת ונגביר את החזר הדם הורידי אל המפרק.
- פיתול- בתום המעגלים לשני הצדדים, נישאר עם ברך ימין כפופה אל הבטן, יד שמשל תחזיק את ברך ימין ויד ימין נפרשת לגובה כתף ימין, עם הנשיפה נוריד את ברך ימין לצד
- שמאל לפיתול, נשמור על שתי הכתפיים והשחמות אל המזרון. תנוחת הפיתול תשחרר נוקשות מהחלק החיצוני של מפרק הירך,
תנוחות הפיתול מחזקות את מערכת העצבים המרכזית והרצועות בעמוד השדרה, ועם
הנשימה היוגית המלאה ששומרות על פעילות תקינה, עיסוי ותנועה של האיברים בבטן
ובאגן.
עבודת המולה בנדה, האודיאנה בנדה יאפשרו עבודה עמוקה יותר של הנעה וסחיטה של
האיברים ויגבירו את זרימת הדם אליהם בתוך פיתול.
נעשה את אותו הדבר לשני הצדדים ונתייחס אל ההבדלים שבין מפרקי הירכיים שבין שני
צידי האגן, ההבדלים שבין שני צידי הגוף בתנוחת הפיתול, טווח התנועה בין הפיתולים?
איזה צד בגוף משוחרר יותר ואיזה עמוס יותר?, איזה צד באגן נוקשה יותר ואיזה פתוח
יותר?
- תנוחת האישה- נניח את כפות הרגלים כף רגל אל כף רגל, ידיים במודרה של האדמה על גבי הבטן התחתונה (אגודל במגע עם אגודל, אצבע במגע עם אצבע, כפות הידיים יוצרות את המעוין שהוא המודרה של האדמה.) תשומת הלב ראשית אל הנשימה להאריך את הנשימה ולהעמיק אותה לנשימה יוגית מלאה. שהייה בתנוחת האישה מאזנת הורמונאלית, מגבירת את הדם אל רצפת האגן, מעבה את ההולכת העצבית אל האגן ואבירי האגן, מחזקת את המערכת הלימפית והמערכת החיסונית.
תשומת הלב אל רצפת האגן, מה קורה שם בעת שאיפה ובעת נשיפה? שרירי רצפת האגן
שהם שרירים מייצבים, ברגע שהם נאספים האיסוף שלהם מאפשר לכל השרירים המייצבים בגוף להתגייס ולהיאסף, תפקיד השרירים המייצבים שהם השרירים העמוקים בגופנו לייצב את המפרקים ולמנוע בהם את עודף התנועה. עבודה עם רצפת האגן והשרירים המייצבים חשובה למניעת שחיקה של הגידים והרצועות בגופנו, הם עובדים בעיקר במעגל שרירים סגור וכנגד כוח הכבד.
כדי להרגיש את עבודת השרירים המייצבים עם הנשיפה מולה בנדה ונלחץ את העקבים זה אל זה, נעשה זאת מספר פעמים ונרגיש מה קורה בגוף.
הבטן תיאסף שריר הבטן הרוחבי , עצם הזנב תיאסף פנימה לייצב את האגן והגב, שרירי פנים הירך נאספים פנימה ומעלה הירכיים יסגרו מעט זו אל זו טווח התנועה במפרק הירך יקטן מעט כאשר השרירים המייצבים נאספים.
התבוננות אל האגן אל ההבדלים בין שני צידי האגן, צד ימין, צד שמאל , איזה צד בתחושה שלנו רחב יותר? ואיזה צר יותר? איזה צד כבד יותר? ואיזה קל יותר? איזה עמוס יותר? ואיזה משוחרר יותר? איזו תחושה עולה מתוך כל אחד מצידי האגן?
נבקש מכל אחד מצידי האגן לעלות עברונו דימוי,נתבונן ונקבל ללא ביקורת או שפיטה כל מסר שהאגן מבקש להעביר לנו.
ננהל רישום ויומן ובו נכתוב חוויות מהתרגול היומי שלנו, מסרים שעלו מהאגן והגוף באותו תרגול, מה המצב הגופני שלנו באותו יום, איזה תחושות עלו לנו תוך כדי תרגול ונשימה ובכלל כל חוויה ותחושה מהתרגול שלנו.
אפשר לנהל יומן נוסף ובו לכתוב על החוויות היום יומיות שלנו על ההתמודדות עם מצבים עם המחלה, התחושות שמלוות אותנו, הפחדים שלנו והגישה שלנו אליהם.
- התבוננות ודו שיח עם הרחם, הרחם שלנו המקום שממנו אנחנו יוצרת את עצמנו ובוראות
את עצמנו בכל פעם מחדש הרעיונות שלנו היצירתיות שלנו, מה הייתי רוצה ליוצר בחיים שלי.
הקשבה, התבוננות ודו שיח עם הגוף שלנו האגן והרחם יעזרו לאישה להתחבר מחדש אל
גופה ממקום של הקשבה ואהבה, ללא פחד בקורת ושפיטה.
לאישה הסובלת מאנורקסיה כלים אלא של ניהולך רישום, התבוננות ודו שיח עם הגוף יכולים
להיות מאד מציפים וקשים לכן הנחיה שלהם ועבודה איתם תעשה מאד בזהירות עם
הקשבה ורגישות למצב הנפשי והרגשי שהאישה מצויה בו.
כלים אלה יכולים גם לתרום מאד למצבה של האישה לקבלת הווסת, קבלת הגוף ושינוי
הדימוי הגופני שלה בעיני עצמה, הגוף מגיב נפלא לאהבה, וברגע שאנחנו באות אל הגוף ממקום של אהבה, הקשבה, וטיפול הוא כבר בדרך לריפוי.
- תשומת הלב, ההקשבה והדו שיח עם הגוף יעזרו לחבר את האישה אל מחזורית חודשית
תקינה. הווסת תגיע והיוגה תאפשר תרגולים מתאימים לפי שלביו של המחזור החודשי ותמשיך לשקם את הגוף לחזק ולהמריץ אותו
האגן שלנו הוא כמו מיכל הוא אוגר את כל הזיכרונות שלנו מרגע לידתנו, הנשיות והמיניות שלנו, הצפיות שלנו, של הסביבה והמשפחה, כל החוויות שלנו נאגרות באגן.
ההתבוננות, ההקשבה, הדו שיח עם האגן ועבודת המולה בנדה מאפשרים לנו הצצה אל האגן ומה שאגרנו בו להתחיל לנקות ולשחרר ולעבוד עם מה שעולה.
- תנוחות הפוכות- נתגלגל מצד לצד כאשר הברכיים אל הבטן, ונתגלגל קדימה ואחורה עד
שהרגלים מגיעות אל מעבר לראש, במצב הזה נאסוף את רצפת האגן ונרים רגל אחר רגל אל עמידת הכתפיים, המולה בנדה אסופה ונרגיש שמתוך האיסוף של המולה בנדה אפשר לצמוח עם הרגלים למעלה, זרועות צמודות לצידי הגוף והידיים תומכות את הגב התחתון,
הבטן אסופה ביחד עם רצפת האגן, הסנטר אסוף אל בית החזה, שהייה של מספר נשימות בעמידת הכתפיים. עם איסוף ברצפת האגן הרגלים ירדו אל המחרשה, שאיפות אל בית החזה ועם כל נשיפה רצפת האגן נאספת מחדש.
התנוחות ההפוכות חשובת ביותר, הן מאפשרות לנו סחיטה טובה של כל מערכת ההפרשה הפנימית שלנו, בלוטת התריס וההיפותלמוס.
שפע של דם זורם אל בולטת התריס בזמן השהיה בתנוחות, היפוך בגוף מביא אספקת דם טרייה של דם עשיר בחמצן אל המח אל ההיפותלמוס וההיפופיזה .
התנוחות ההפוכות ממריצות את הגוף, מרגיעות את מערכת העצבים, הלב ומסייעות למחזור הדם.
תנוחת המחרשה תגמיש את עמוד השדרה והצוואר, מזינה את מערכת העצבים המרכזית עצבי עמוד השדרה ומעסה את האיברים הפנימיים.
- החתול- בתוך החתול נקער ונקמר את הגב, עם השאיפה נשלח עצם זנב למעלה ונקער את
הגב, עם הנשיפה מולה בנדה ונקמר את הגב. נוסיף עבודת אודיאנה בנדה לשחרור של איברי האגן החתול מאפשר עבודה טובה של השרירים המייצבים כי זו עבודה כנגד כוח הכבד ובמעגל שרירים סגור, ותורם לייצוב וחיזוק של רקמות החיבור.
- יוגה מודרה- אגן אל העקבים, ידיים ישרות לפנים ומצח כבד אל המזרן.
יוגה מודרה היא קודם כל תנוחה של כינוס פנימה, המבט הוא פנימה ולא החוצה.
התנוחה מרגיעה מקלה על כאבי ווסת, משחררת את הגב וחגורת הכתפיים.
רצף זה הוא אמנם לא רצף מלא והגיוני של שיעור, אך תנוחות אלה מאפשרות לנו הצצה אל חלק מיתרונות היוגה הנשית ותרגולן חשוב מאד לכל אישה.
אצל אישה הסובלת מאנורקסיה תנוחות אלה חשובות מאד להתחיל ולשקם את הגוף מבחינה פיסית ולהתחיל לשקם את הקשר של האישה עם גופה.
במהלך השיעורים ילך ויגדל מספר התנוחות שהאישה תלמד בהתאם ליכולת הגופנית שלה, והן יסייעו לה רבות הן בשיקום הגופני והן בחיבור שלה אל גופה.
כתבה: טלי מור
טליוגה-סטודיו ליוגה בראשון לציון www.talyoga.co.il
ביבליוגרפיה
http://www.0-15.co.il/doctemplatenew.asp?docid=121
http://he.wikipedia.org
www.psychcafe.net/ohad
http://counseling.edu.haifa.ac.il/2005/eating-disorders/anoryxia%20treatment.htm
השפה הסודית של הפרעות אכילה פגי קלוד-פייר הוצאת מודן
ראיון עם ד"ר נדיה קגנסקי
טלי מור מורה ליוגה ויגה נשית, מטפלת בהילינג ומדירכת מודעות עצמית. מדריכה ומטפלת בתחום בראות האישה באופן קבוצתי ופרטני. http://www.talyoga.co.il>
