ובכן ידידי, זוהי תחילתה של יציבות מופלאה... 

ישנם רגעים בחיי בהם אני מרגישה כמגששת באפילה.
מדובר בחלל הזה שבין שאלת השאלה לקבלת התשובה.
אני כבר יודעת שהתשובה תגיע, ולרוב מהר יותר כשאני משחררת ומרפה.
אבל הזמן הזה, עד... עד שאדע, או עד שאקבל את החלטה,
יכול לפעמים להיות כל כך מתיש ואינסופי.

תארו לעצמכם איך החיים היו נראים אילו היינו נולדים, כל אחד מאיתנו, עם מדריך שימוש פרטי...
או אז... היינו יכולים בכל רגע נתון, לפתוח את העמוד הנכון לאותו היום, לאותה השעה, או לאותה הסוגיה ולקרוא מה עלינו לעשות.
היינו מבצעים את ההוראות במדויק ומגיעים לתפקוד היעיל והמושלם עבורנו.
כמה קל זה היה יכול להיות...
ניתן להמשיך ולפתח את הפנטזיה הזו לכל כך הרבה מצרכינו: עבודה, ילדים, זוגיות, כסף, אבל, פנטזיה לחוד, ומציאות לחוד.
ויחד עם זאת, בתחום היציבה זה אפשרי. יש כיוון.

לפני כ 137 שנים נולד באי טסמניה שבדרום אוסטרליה אדם מיוחד, נחוש באופיו, שהקדיש את חייו לחקר תנועתיות האדם.
צרידות כרונית, אבדן קול והעדר מענה רפואי, הובילו אדם זה למחקרים עצמיים ולביסוס הטכניקה.
בפועלו זה, העניק לאנושות מעין "ערכת הדרכה" לשימוש נכון בגופנו.
שמו היה פרידריך מתיו אלכסנדר ומפעל חייו מוכר כיום כ "טכניקת אלכסנדר".

פ.מ.אלכסנדר איגד את ממצאיו למספר תובנות בסיסיות.
אלה אמנם לא יכולות להוות תחליף למדריך האישי הנכסף,
אולם לימוד הטכניקה מאפשר לנו לפתח מודעות למצב הגוף בכל רגע בחיים (בהליכה, ריצה, ישיבה מול מחשב, נהיגה, עבודה משרדית, פגישה עסקית, אפילו בשירותים...),
הטכניקה מאפשרת לנו לכוון את הגוף על פי הוראות קבועות, ובכך להיות במקום נכון ויעיל לגוף.
מה זה לכוון את הגוף? ממש כמו שמכוונים כלי נגינה, בכדי שיפיק צלילים הרמוניים ונקיים.
ומה זה נכון? משוחרר אך לא רופס. כזה שכמעט ולא מרגישים שיש גוף מרוב נוחות.
או כמו שאמר אושו: "כשהנעל מתאימה, לא מרגישים את הרגל..."
ולפעמים, כשאנו מכוונים את הגוף, מתכוונן לו גם משהו, אי שם בנפש.

בתקופת לימודיי, באחד השיעורים, תוך כדי התרגול שאל אותי מורי היכן הכי הייתי רוצה להיות באותו הרגע. מיד רצו במוחי כמו בסרט מהיר המקומות האהובים, האפשרויות... בחרתי בית קפה שאהוב עלי במיוחד בסמוך לגני קיו שבלונדון, סיפרתי לו שבצמוד לקפה, ישנה חנות קטנה של קריסטלים ואבני חן, בה אני אוהבת ללכת קצת לאיבוד ותמיד מוצאת שם פריט מיוחד, ושבית הקפה והגנים סביבו, מאפשרים לי לצלול למעין שלווה וניתוק. הרגשתי גאה בבחירתי.
"יפה", השיב מורי בכובד ראש, "הרחקת עד לונדון והתמונה שראית הייתה ממש ברורה מול עינייך. ועכשיו נסי באותה הבהירות לבקר בחלקו האחורי של צווארך ולהרפות אותו מעט."
נבוכתי, כי עדיין לא היה לי מושג איך עושים זאת.
קל לנו לבקר במחשבותינו במקומות רחוקים ולזכור אותם במדויק,
ואילו ביקור בפאתי גופינו יכול לעיתים להיות זר ומוזר.


המגע הוא המורה הטוב ביותר
טכניקת אלכסנדר לימדה אותי להכיר בדרך חוקרת ומעמיקה את גופי, בפרט את הצוואר שלי, שהוא הצומת הרגיש ביותר בגופנו, היות והוא מחזיק על חוליה עדינה גולגולת שלמה.
הצוואר מועד לטלטלות רבות במהלך התנועה היומיומית, בעיקר במעברים מעמידה לישיבה.
בהיעדר מודעות ותרגול אנו נוטים "לנחות" בכבדות על הכסא ,ומטים את הצוואר בתנועה חדה מדי אחורנית, הרגל שגוי הגורם לבעיות צוואר וגב רבות.

במסגרת עבודתי אני פוגשת מטופלים רבים ש"מדברים" עם הצוואר ומשתמשים בו לחיזוק הבעותיהם ("כן, כן, כן , בטח...." הצוואר המסכן מסביר בתנועות חוזרות מעלה מטה, ממש כמו בובת הכלבלב שהייתה פעם מונחת על כל דשבורד...., ואיך לא יישחק?).

בטכניקת אלכסנדר ניתן ללמוד, דרך מגע עדין ומכ?וון, מה זה אומר צוואר חופשי ואיך שומרים עליו חופשי בזמן התיישבות על כיסא, קימה, והליכה (תנועות שאנו עושים עשרות פעמים ביום, ולצערי באופן שגוי ושוחק).
"צוואר חופשי" הנו מונח הנלמד הלכה למעשה בתרגול הטכניקה, ומוכח כמפתח לשימוש נכון בגב כולו.

אז מה זו בעצם יציבה? ומהי חשיבותה בחיינו?

לפני שהוכשרתי להיות מורה לטכניקת אלכסנדר, חשבתי שיציבה היא מצב סטטי,
מצב שבו אנו עומדים ישר ונכון, (כמו בתרשים הידוע של לאונרדו דה וינצ'י) ,
קפואים ללא תנועה, הגוף מאורגן ומסודר לתפארת.
וזהו. כי ברגע שהתחלנו לנוע כל הסדר מתפרק ומתבלבל.
ובכן, לא בדיוק כך הדבר.
יציבה הנה חלוקה תקינה של עומס על הגוף בכל מצב, ובעיקר בתנועה ובישיבה.
ומה זו חלוקה תקינה? - זו ששומרת על כל עצם, סחוס ואיבר, ומבטיחה עומס מינימאלי על מערכות הגוף.
במצב כזה צריכת האנרגיה שלנו תהיה מינימאלית, וניתן יהיה לפעול לאורך זמן, ללא עייפות יתרה.
יציבה נכונה היא גם מפתח לאסטטיקה ולחופש. פעמים רבות היא מתווה את הרושם הראשון שאנו יוצרים. כרטיס הביקור שלנו.

ולסיום, הפאן הפילוסופי של השיטה

ובכן, מעבר לכך שמדובר במניעת כאבים, ובשמירה על עמוד השדרה שלנו (המכיל את חוט השדרה ושורשי עצבים השולטים בכל הגוף), מדובר באבולוציה - התפתחות של חיים בתנועה קלה וזורמת.
ויתרה מכך - ההבנה שאנו אלה האחראים לעצמנו!
אלכסנדר לקח אחריות מלאה על בריאותו והשיב אותה לעצמו, וזו מהות הטכניקה.
קל יותר לדרוש ממטפל שירפא אותנו ו"יתקן" את גופנו, אבל המקור האמיתי לבריאותנו, ולכל אספקט אחר בחיינו, הוא הבחירה האישית שלנו לקחת אחריות.

ה"שימוש" הנכון בגוף מקל על כאבים ואף מונע אותם.
לפיכך טכניקת אלכסנדר יעילה במיוחד לאנשים הסובלים מכאבי גב, צוואר, וברכיים,
מתח שרירי, עייפות, מתח נפשי, שיקום לאחר תאונות או ניתוחים.

וכמובן - שלכל מי שחפץ בהתפתות אישית ומודעות עצמית.
בטכניקת אלכסנדר, אתם באים לשיעור.
ללמוד כיצד לשפר את עצמכם.
והכי חשוב - הדבר אפשרי בכל גיל !