הגורם השכיח ביותר לדמם תוך מוחי הינו יתר לחץ דם לא מאוזן.
האתרים השכיחים לדמם תוך מוחי הנגרם על רקע יתר לחץ דם הינם גרעיני הבסיס, המוחון, התלמוס והגשרון בגזע המוח.
לעומת זאת, הסיבה השכיחה לדמם תוך מוחי באיזורים האונתיים של המוח הינה השקיעה של עמילואיד מסוג ביתא בדופן כלי הדם המוחיים.
עמילואיד הינו חלבון בלתי מסיס הלוקח חלק בתהליכים פתולוגים רבים בגוף.
במחלת האלצהיימר למשל,המהווה את הסיבה השכיחה ביותר לשיטיון,קיימת שקיעה מוגברת של חלבון העמילואיד על פני תאי עצב באיזורים מסוימים במוח.
שקיעה של עמילואיד בדופן כלי הדם במוח שכיחה בעיקר בחולים קשישים ועולה באופן ישיר עם הגיל. שינוי פתולוגי זה גורם לכלי הדם להיות "פריכים "יותר ומעלה את הסיכון לדמם תוך מוחי.
ניתן לאבחן את המחלה על ידי בדיקת תהודה מגנטית (MRI) בטכניקה מיוחדת בשם T2*.
עדיין לא ברור מהי המשמעות הקלינית של מציאת המחלה בMRI והאם ממצאים אלו יכולים להדריך אותנו בבחירת הטיפול המתאים ביותר למניעת קרישים על ידי "מדללי דם".
בנושא זה מתקיימים מחקרים רבים שתוצאותיהם ישפכו אור על מחלה זו. אין כיום טיפול למניעת דמם תוך מוחי בחולים שאובחנו כסובלים משקיעת עמילואיד בכלי דם .
באדיבות אתר כמוני- חברים לבריאות הרשת החברתית הקהילתית הראשונה בעולם בשפה העברית המיועדת לחולים כרוניים, לבני המשפחה ואחרים. הרשת החברתית היחידה המשלבת מידע רפואי מקצועי עדכני ואיכותי. פורום בריאות
