קליק- לזפזפ את החיים- ביקורת הסרט 

לכאורה, עוד סרט הוליוודי טיפוסי ביותר, 'שנזפזפ' בלי לחשוב פעמיים
'מערוץ החיים הטובים' שלנו, מבית היוצר של צמד 'המפיקים- מנצחים'
אדם סנדלר וסטיב קורן (ברוס הגדול מכולם) ובבימויו של פרנק קוראצ'י
(זמר החתונות, נער המים)...

המדובר, בסרט אשר "מעל לפני- נער המים", עוסק בקיטצ' הנדוש 'והלעוס
עד לכדי צרבת' מורטת עצבים, בז'רגון האמריקקי- "מהות התא המשפחתי",
במעטפת הקומית השגורה והנטחנת מזה כשנים רבות ע"י אדם סנדלר, אשר
זה מכבר, הפך- 'לאדם- הסנדלר, ההולך יחף על גביי בימת הקומדיות
ההוליוודיות ועל סף פשיטת רגל', לדעת מרבית מבקריי הקולנוע השונים...


בחלקו הראשון של הסרט נוכל לצפות במשפחה טיפוסית אמריקנית במעמד
הבינוני, כשבראשה מייקל ניומן ('אדם סנדלר'- משחק מכור, 50 דייטים
ראשונים, ביג דדי), הנשוי 'לאשה פצצתית', אוהבת ומתחשבת ('קייט
בקינסייל'- ואן הלסינג, מלחמת האופל, הטייס) ואב לשני ילדים מקסימים.
מייקל, הינו ארכיטקט 'המכור' לתאוות החלום האמריקני הראוותני,
'והקורס' תחת עומס חייו התובעניים, עד ליום בו הוא חש תחושת-'מבוי
סתום'... ערב אחד, 'נתקל' מייקל במדען מטורף, ('כריסטופר ווקן' האגדי-
נשים מושלמות, אמריקה מאוהבת, ספרות זולה) העונה לשם מורטי... וכאן,
הופך- 'המשחק למכור'... מייקל מתחיל 'לזפזפ את חייו'... בכל אפיזודה
אפשרית, הכורכת בחובה: קושי, מאמץ וחוסר מיצוי הנראה לעינו- בהווה...


עד כאן, ניבטת לנגד עינינו עוד- אחת מיני אלפי קןמדיות משפחתיות
בתעשייה המשומנת היטב, של הצוות המלוהק ללא רבב ובעל המוניטין הנכבד,
הנ"ל... אך אל לאף אחד מאתנו לטעות, בחלקו השני של הסרט, כשהעניינים
מתחילים להתפתח יותר ולהפוך לא כל כך סימפאטיים, (בלשון המעטה- קל
וחומר, לא לסרט הוליוודי, רווי נונסנס, טיפוסי לכאורה, שכזה...)
מתחיל הצופה האינטליגנטי- 'לקרוא בינות לשורות התרגום': המנטאלי-
מיסטי- רוחני, של סרט ייחודי זה...


הסרט לגופו עוסק בשאלת מהות קיומינו בהיבט, העומד על הפרק, במרבית
המשפחות בעולם המערבי... עקב הצפת עולמנו המערבי, בתרבות בסימן- 'סיפוק
ומימוש מרבית הדחפים והרצונות, באופן מיידי' (אוכל מהיר, פורנוגרפיה
וסקס- 'זמינים וחפוזים', פתרונות פלא לבלאי הגוף וכדומה), מעלה התסריטאי
את שאלת מליון הדולר של העידן הייחודי בו אנו שרויים כיום, הרי הוא-
"עידן דלי": "כיצד היינו נראים, לו רק היה עולה הדבר בידינו, להצליח
ולבצע- 'דילוג בחבל הזמן', ע"י חסכון בהתמודדויות ובאנרגיות, המושקעות
בחיינו- על מכלול התהליכים הקיומיים הכרוכים, בשלל מסגרות קיומינו
(בית, עבודה, זוגיות, הקדשה וכולי)?... כיצד היו חיינו עשויים
להתהוות- במובנים, כגון: סיבה- תוצאה; עלות- תועלת; ניסוי- טעייה,
במצב בו, מבחירה מודעת היינו עוקפים את- 'אסופת הפקקים', המטורפת
והמטרפת את נפשותינו, בדרך אל- 'העושר והאושר' והמקצרים עבורנו את
'ההמתנה' בכל אותם- 'התורים המעצבנים והמעכבים, כל הדרך אל הבנק?...'

המדובר בעוד אחד מסרטיי- "העידן החדש"' הקומיים (כדוגמת- המדריך
לטרמפיסט בגלאקסיה), הנותן פרספקטיבה כל כך נדרשת וחיונית באותו
המרדף, המוכר במשפחות רבות, אחר 'שלל אוצרות תבל... ונשותיהם...'
אדם סנדלר החוזר לעצמו ובגדול, 'מקבל גב פלדה' מווקן המשחק כהרגלו
תפקיד אופי ללא דופי לצד, 'סנדלר- ליצן החצר', בסרט המתעצב בהדרגתיות-
'למוסר ההשכל המיסטי' והכול כך רוחני... אותו בחרו שלל העושים במלאכה
להנציח בדרכם, הכול כך ממוחזרת וקומית- אך ורק, למראית 'העין העצלה'
מלהבחין, עקב קוצר ראייתה, במסר החד כתער, המועבר באמצעים, כדוגמת-
קופירייטינג איכותי, המלווה בניואנסים הסנדלריים השנונים ומוכרים כל
כך ומרוממים- לחובביי הז'אנר הטיפוסיים...

ועוד, משלב הסרט אפקטים מדע בדיוניים מרהיבים ע"י שלל חידושים
ורעיונות טקסטואליים- טכנולוגיים והכל על מנת ליצור חוויה
קולנועית מושלמת, המאגדת בחובה: ליהוק מוצלח, שאלה נוקבת בדבר-
'קונספט חיוני בן זמנינו'... המשאיר חומר רב למחשבה, תסריט
מושקע בעל פרמטרים בלעדיים ואפקטים ויזואליים מרשימים ביחס
לז'אנר הקומי ובכלל .

לסיכום, לא עוד קומדיה בסימן- 'תיאטרון בובות מריונטה' בכיכובו של
אדם סנדלר... אלא, סרט בעל מסר נוקב, המומלץ דווקא בימים אלה, בהם
עולים אין ספור סימניי שאלה בדבר- "חיוניותה של הזוגיות"...
סרט- 'התוקף בהפוך על הפוך', את נושא- 'ההישרדות אשר באבולוציה במסגרות
העולם- המערבי'... בדרך חדשנית מלאת תעוזה ומקוריות למכביר, תוך- 'חדירה-
לנושאים' בהם, אף דרמות השוזרות עקרונות רוויי משפטיי מחץ בנאליים,
'דלחו' ולא צלחו... הידד- הידד- הידד...