הגורם לכאב ודרך הטיפול בו 

כאב הינו סימפטום הכי נפוץ שמביא את החולה אל הרופא או לחילופין לטיפול ברפואה משלימה. במצב של כאב, משהו לא טוב מתרחש בגוף ומטרת המערכת התחושתית של הכאב הינה לאתר, למקם ולזהות תהליכים הורסי רקמות מצב המעידים על התפתחות מחלה או סטרס.
הכאב הוא בעצם תחושה לא נעימה שממקמת לאזור מסוים בגוף. בדרך כלל כל כאב בעוצמה בינונית או גבוהה מלווה בחרדה ובצורך לברוח או להפסיק את הכאב.
כאשר הכאב הינו אקוטי, הוא מלווה בתגובת סטרס סימפתטית: לחץ דם עולה, דופק עולה, אישון גודל וכמו כן יש התכווצות מקומית של שרירים.
פלקסיה = כיפוף של הגפיים וקישיון של הבטן.
(לחולים סוכרתיים אין תחושות ולכן עלול להיות סיכון של תהליך הזנחה).

בטראומה מאוד חזקה הגוף מפריש *אנדורפינים שבולמים את הכאב. (*אנדרופין = חומר כימי שמפרש מהמוח ומסייע לשיכוך כאב).

הרצפטורים לכאב נמצאים על גבי: 1. העור 2. איברים פנימיים 3. שרירים. רצפטורים אלה נקראים: Nociceptors (קולט = Ceptors, כאב = Nocic)
רצפטורי כאב מופעלים במצב נורמלי רק בגירוי מאוד חזק, במצב של תהליך דלקתי הסף גירוי של האדם יורד. לדוגמא: בעור שנשרף מהשמש כל נגיעה קטנה או לחיצה תגרום לכאב.

בדלקת באזור הבטן, אנשים לא זזים כי כל תזוזה מפעילה את הרצפטורים של הכאב.
כאשר סף הגירוי