מה מגיע ומה לא לעובד שכיר במקום העבודה!! 

כדי להבין מעט על "זכויות עובדים שכירים" צריך להכיר כמה מושגי יסוד.

סוגי עובדים

עובד קבוע

זה סוג של עובד שיש לו בדרך כלל זכויות מלאות במקום העבודה וזכויות אלו נובעות מחוקים והסכמים שונים.

עובד בניסיון

זהו סוג של עובד שנמצא בתקופת נסיון אצל מעביד ספציפי בדרך כלל לצורך בדיקת התאמתו לתפקיד.

תקופת הנסיון יכולה להתבטא בחוזה או בהסכם שקיים באותו ענף.

עובד זמני

זהו בדרך כלל עובד שמראש גויס עיי המעביד לתקופה מוגדרת מראש או לפרויקט ספיציפי.

כדאי לשים לב להגדרות כי הן משנות עבור העובד את זכויותיו וחובותיו.

י חסי עובד - מעבי ד

כדי לאפשר ניהול תקין של מערך הזכויות והחובות של עובד במקום העבודה נוצרו כיליםהמאפשרים לבדק קיום של יחסי עובד מעביד.

ראוי לציין שאין הגדרות מראש ליחסי עובד- מעביד ויחסים אלו נבחנים לגופו של עניין כאשר נוצר הצורך.

הבדיקה נעשאת בדיעבד בהתאם לצורך שנוצר.יש מאד לשים לב שמבחן זה בא לידי בטוי בעיקר כאשר,יש מחלוקת עקרונית בין

העובד והמעביד. למשל ,אם מגיע לעובד פיצויים- יכול המעביד לטעון שלא התקימו יחסי עובד- מעביד.

סוגית יחסי עובד מעביד עוברת כמה מבחנים במסגרת דיונים בבית המשפט כמו מבחני התאמה-

האם העובד השתמש בכיליו של המעביד בעת ביצוע העבודה ועוד סוגיות דומות.

חשוב לשים לב שיחסי עובד מעביד הם לא דברים ברורים מראש והם יעמדו למבחן בשעת הצורך.

הסכם קיבוצי

הסכם קיבוצי הוא הסכם שנערך בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים.

מטרת ההסכם היא לאגד את זכויות והחובות של העובד והמעביד באותו ענף כדי להסדיר את מערכת יחסי העבודה.

יש הסכמים קיבוציים מסוגים שונים ובענפים שונים וברגע שנחתם הסכם כזה הוא מחייב את המעבידים והעובדים באותו ענף.

כשנחתםהסכם כזה הוא מקבל תוקף של חוק.

צו הרחבה

כשנחתם הסכם קיבוצי בענף מסוים ניתן להרחיבו לענפים דומים או אחרים וזה מקבל תוקף של חוק.

אבטלה

זהו חוסר היכולת של עובד למצא עבודה ובמקביל חוסר היכולת של לשכת העבודה לספק עבודה.

מצב זה נוצר בגלל סיבות שונות. כמו למשל ,חוסר ביקוש לעבודה מסוימת באזור מסוים או חוסר ביקוש לעבודה בתחום מסוים למשל

בתחום ההיטק.

אבטלה יכולה להיווצר גם אצל עובדים הרגילים לעבוד בעבודות עונתיות למשל בתחומיהחקלאות או אבטלה יכולה לקרות בגלל אי

רצונם של עובדים לקבל עבודה כלשהי לדוגמה- בגלל רמת השכר לא מתאימה באותה עבודה.

ביטוח בריאות

ביטוח בריאות הונהג בישראל בשנת 1995 במסגרת חוק בריאות ממלכתית הרבה שנים אחרי צרפת, גרמניה ,שבדיה ועוד ארצות.

את שירותי הבריאות בישראל מספקות 4 קופות החולים הגדולות ומוכרות.

עלות דמי הביטוח לביטוח בריאות מנוכים ישירות משכרו של העובד מידי חודש וזוהי חובת המעביד לעשות את הנכוי בשכר העובד בכל

חודש ולהעביר לביטוח לאומי.

דמי לידה

עובדת במקום עבודה מקבלת שכר גם בתקופה של אחרי לידת ילד. השכר לא משולם על ידי המעביד כי אם על ידי הביטוח הלאומי.

התנאי הבסיסי לתשלום דמי לידה מותנה בתשלום דמי ביטוח לביטוח לאומי באמצעות המעביד.

סכום דמי הלידה הוא בדרך כלל 100% משכר העובדת ב 3 החודשים האחרונים לעבודה המחולק ב 90 לקביעת דמי הלידה ליום.

הורה יחיד

עובד או עובדת שהם משפחה חד -הורית לא נשואים ושיש ילדים מתחת לגיל 19 .

בנוסף לנקודות הזכוי שמקבל או מקבלת משפחה מסוג זה יש עוד הרבה זכויות שמגיעותלהורה יחיד ואני מניח שבמשך הזמן יועבר

אליכם הרבה חומר בנושא .

לצערנו משפחות כאלו מהוות היום  אחוז  די גדול  ובולט מהאוכלוסיה.

נקודת זכוי

זהו כלי בידי מס הכנסה כדי לתת הקלות במס לעובדים.

הזכאות לנקודות זכוי נקבעת בהתאם למצבו המשפחתי והאישי של העובד וניתנת מידי חודש בתלוש המשכורת.

שווי של נקודת הזכוי משתנה עם הזמן ובשנת 2006 היתה 178 ש"ח. והיא היוןם 197 ש"ח.

בכל מקרה כל תושב ישראל יש 2.25 נקודות זכוי להקלה במס.

חופשה שנתית

כל עובד זכאי לחופשה שנתית. בדרך כלל ב 4 השנים הראשונות במקום העבודה החופשה היא בת 14 יום בשנה.

זה בדרך כלל מתייחס לעובד שעובד 6 ימים בשבוע.

לעובד שעובד רק 5 ימים בשבוע, בשנה הראשונה החופשה היא רק 10 ימים.

יש סוג של עובדים שמגיע להם חופשה ארוכה יותר.

רוצה לדעת יותר על זכויותך כעובד שכיר?

כאן,    http://www.234.co.il/divor   תוכל לקבל חומר על זכויותך בהרחבה.

חופשת מחלה

חוק בנושא זה נחקק ב 1 לאוקטובר 1976

למי מגיע דמי מחלה?

אם נעדרת מעבודה בגלל מחלה אתה זכאי לקבל מהמעביד תשלום ימי מחלה החל מהיום הרביעי למחלה וגם עבור היום השני

והשלישי.

אין שום פיצוי עבור היום הראשו ן, כך קובע החוק .

לצורך חישוב ימי מחלה החוק מבחין בין "עובד במשכורת" לבין "עובד בשכר". 

לגבי"עובד במשכורת"-

כל הימי המחלה נחשבים כולל שבתות וחגים.

לגבי "עובד בשכר" ו"עובד לסירוגין"-

לא נלקחים בחשבון שבתות וחגים.

הערה -

אם אתה "עובד בשכר" או "עובד לסרוגין" שנהג לעבוד בשבתות וחגים לוקחים בחשבון את הימים האלה לצורך חישוב ימי מחלה

כמה ימי מחלה מגיע לך?

1. יום וחצי עבור כל חודש עבודה אצל אותו מעביד ואותו מקום עבודה.

2. לא יותר מ 90 יום.

כמה כסף מגיע לך?

75% משכר העבודה החודשי כאילו היית ממשיך לעבוד באותה תקופה.

על בסיס מה מחשבים את דמי המחלה?

שכר יסוד.

תוספת יוקר.

תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות.

תוספת משפחה.

תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית.

דמי הבראה

מהם דמי הבראה?

דמי הבראה הוא תשלום לו זכאי העובד ממעבידו עבור השתתפות המעביד בהוצאות ההבראה והנופש של העובד.

כיום העובד לא מתבקש להוכיח כי היה בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום דמי הבראה.

מהו הבסיס החוקי לתשלום דמי הבראה?

הסכם קיבוצי כללי וצו הרחבה שקבע את הכללים לגבי דמי הבראה לעובדים.

החוק מוציא מההסדר את המגזר הציבורי שלגביו החוקים מעט שונים.

ההסכם הזה לא חל על מעבידים ועובדים שבתוקף הסכם אחר נקבעו תנאים מועדפים.

כמה כסף תקבל עבור יום הבראה?

1.אם אתה עובד במגזר הפרטי- 306 ש"ח ליום הבראה.

2.אם אתה עובד במגזר הציבורי 351- ש"ח ליום הבראה.

כמה ימי הבראה מגיע לך בשנה?

זה תלוי בוותק שלך במקום העבודה :

עד 1 שנה- 5 ימי הבראה

2-3 שנים 6- ימי הבראה

4-10 שנים 7- ימי הבראה

11-15 שנים 8- ימיהבראה

16-19 שנים 9- ימי הבראה

כמה הערות חשובות

1.דמי הבראה חיבים במס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי.

2.אם נעדרת מעבודה בגלל חופשה ללא תשלום- תקופה זו לא נלקחת בחשבון.

3.לא שילמו לך במשך השנים דמי הבראה אתה יכול לתבוע דמי הבראה עד שנתיים אחורה- גם אם פוטרת מעבודה.

4.דמי הבראה משולמים בדרך כלל בין החודשים יולי -ספטמבר למעט המקרים בהם נעשה הסדר אחר בין  המעביד והעובד.

5.כמות ימי ההבראה והתשלום היומי שונים במגזר הפרטי ,במגזר הציבורי ובמגזר ההסתדרותי.

6.עובדים לפי בסיס שכר יומי או לפי עמלות במכירות זכאים לדמי הבראה בחישוב המתאים לאופי העסקתם.

6.יש חובה להשלים שנת עבודה אחת כדי לקבל דמי הבראה והם מתקבלים רטרואקטבית בתום שנה אחת לעבודה.