צילום 

לא מזמן, ביום הזיכרון ה14 לרצח רבין, שודר בטלוויזיה סרט שהציג את יצחק רבין כחובב צילום. בסרט נראה רבין כמי שתיעד לא מעט רגעים בחייו באמצעות המצלמה. רבין כמובן לא היה מיוחד בכך. חלק גדול מאיתנו אוהבים לתעד את החיים שלנו באמצעות מצלמות שונות. ההבדלים בינינו נובעים בדרך התיעוד, אופי התיעוד וברמת המקצועיות שלו.

את אופי התיעוד של חיינו באמצעות מצלמות, אפשר לחלק למספר קטגוריות. הקטגוריה המוכרת מכל, הן תמונות משפחתיות. כל אישה וכל גבר, הופכים לצלמים חובבים מהרגע שילד ראשון בא למשפחה. מהשלב בו הוא יוצא מבטן אימו, דרך הפעם הראשונה בה הוא מגיע הביתה, עד לשלב לרגעים פשוטים וחסרי משמעות בחייו. הם עם המצלמה, מתעדים את חייו. אלבומי התמונות מלאות תיעודים שלו, בכל שלב ושלב. זה נגמר פחות או יותר, בשלב בו הילד יכול להגיד לא ומתחיל להתנתק מהוריו. אז אגב, הוא בעצמו, לעיתים קרובות, הופך להיות מתעד, של חבריו ושלו.

קטגוריה אחת בתיעוד, היא באמצעות צילומי משפחה רחוקים. לא מדובר בהכרח על תמונות של ילדים שלנו, אלא תמונות של אירועים משפחתיים שונים. בכל משפחה יש את המתעד המשפחתי. זה שדואג לצלם כל ארוחה וכל טיול משפחתי. קטגוריה נוספת בתיעוד, היא בה אנו מתעדים את חיינו. אלבומים שלמים מונחים בספרייה ובכל אלבום יש פרק אחר מחיינו. צבא, נסיעה לחו"ל, משפחה ואפילו רגעים שאיש לא ראה מעולם מלבדנו. עוד תיעוד, הוא תיעוד כללי, תיעוד של נוף, של אירועים לאומיים וכדומה.

ההבדלים בין סוגי התיעוד, אינם נובעים רק מאופי התיעוד, אלא גם מהכלים בהם אנו משתמשים. יש מי שמתעד בעצמו, באמצעות מצלמת פילם ישנה שהוא סוחב עשרות שנים. ההורים הצעירים מעדיפים להשתמש במצלמות דיגיטאליות, קלות ונוחות להפעלה. בעבר היה נהוג לתעד באמצעות מסרטות, אותן החליפו מצלמות וידיאו גדולות ולאחר מכן קטנות.

שינוי נוסף בתיעוד, הוא במקצועיות של המתעד. סביר להניח שיצחק רבין לא למד צילום מימיו באופן מקצועי או חובבני. הוא בוודאי לימד את עצמו. זאת בעוד שכיום אפשר להירשם לבתי ספר לצילום, ויתרה מזו, מי שלא רוצה לבזבז שנים ארוכות על לימודים, יכול להירשם לקורס צילום לחובבנים. שם לומדים באמצעות צלמים מקצועיים, כיצד לצלם, כיצד להשתמש במצלמה בצורה נכונה, כיצד להיעזר בתפאורה מסביב, כיצד לנהוג במצבי אור וכיצד במצבי חושך וכיצד להפוך את התמונה של המציאות לאומנות.

תיעוד הוא הדרך הטובה ביותר שלנו לזכור ולשמור את מה שהיינו, את מה שחווינו. יש מי שמתעד באמצעות שירים וספרים, ויש מי שמעניק לתיעוד פנים וגוף באמצעות צילום. בעוד שנים, שהילד יגדל, גם הוא ירצה לראות כיצד הוא נראה כאשר הוא היה תינוק. ולא רק כדי לדעת האם התינוק אותו הוא מצלם, דומה לו.