ברשימה זו שהינה השניה בסדרת הרשימות בנושא הורשת מקרקעין וחלוקת עיזבון, נסקור בקצרה (ממש) את סעיף הפטור הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין לעניין הורשת מקרקעין, את הכללים הקבועים בו ואת האופן בו פירשה אותו הפסיקה.
נושא הפטור בהורשה, הוסדר על ידי המחוקק בסעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין הקובע כדלקמן:
" הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה. "
וכן לאחריו בסעיף 5(ג) לחוק האמור הקובע כדלקמן:
"(ג) (1) מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עזבון, יראו אותן כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4.
(2) במכירה ובעשיית פעולה כאמור בפסקה (1), יום הרכישה ושווי הרכישה ייקבעו בהתאם להוראות סעיפים 26 ו-37.
(3) מנהל העזבון אחראי למילוי החובות הקבועות בסעיפים 73, 76, 90א ו-91 ובלבד שאם לא מונה מנהל לעזבון יחולו החובות האמורות על כל אחד מהיורשים.
(4) לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר.
לענין זה, "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" - החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור. "
אנו רואים שהכלל הפשוט אותו קובע סעיף 4 לעיל הינו כי הורשה אינה מכירה, אינה עסקה ולכן לא חייבת במס ומכאן שגם אינה חייבת בדיווח - אין אירוע מס. המחוקק למעשה איפשר את כניסת נעלי היורש בתוך נעלי המוריש עד למועד בו תימכר הירושה. אלא שנוצרה בעיה, אימתי תם הליך הירושה? המחוקק קבע שמכירת הנכס לצד שלישי בידי מנהל העיזבון אינה חלק מהליך ההורשה עליו ביקש המחוקק להגן במסגרת הפטור . אינה חלק מהליך ההורשה.
עוד יש להבחין בהגבלה נוספת אותה הכניס המחוקק בסעיף 5(ג)(4) המובא לעיל. מחד קובע המחוקק כי חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים כמובן שאיננה מכירה. מאידך קבע המחוקק כי לא ניתן להקל על ביצוע החלוקה באמצעות הבאת כספים או נכסים מחוץ לנכסי העיזבון כדי לשפות יורש כזה או אחר; חלוקת נכסי העיזבון נעשית בין היורשים רק בהתאם לנכסי העיזבון וללא תוספת נכסים/כספים חיצוניים. היה ונעשה שימוש בכספים/נכסים מחוץ לנכסי העיזבון, הרי שהחלק שניתן בתמורה לנכס/כספים אלחו יחשב כאילו נמכר ולא יראו אותו כמי שחוסה תחת הפטור הקבוע להליך הורשה.
כתוצאה מהרואות אלו שסקרנו לעיל הר שלדוגמא, מוריש שהוריש לשני בניו 2את דירתו ועתה כ"א מהם הבעילים של מחצית הדירה, עשוי להביאם לכך שלשם מימוש שווי העיזבון יהא עליהם למכור את חלקם בדירה בכפוף לחיוב במס (לדוגמא הם כבר מכרו דירת מגורים אחת השנה). במאמרינו הבא נתחיל לבחון את הפתרונות לבעיה זו.
נושא הפטור בהורשה, הוסדר על ידי המחוקק בסעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין הקובע כדלקמן:
" הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה. "
וכן לאחריו בסעיף 5(ג) לחוק האמור הקובע כדלקמן:
"(ג) (1) מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עזבון, יראו אותן כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4.
(2) במכירה ובעשיית פעולה כאמור בפסקה (1), יום הרכישה ושווי הרכישה ייקבעו בהתאם להוראות סעיפים 26 ו-37.
(3) מנהל העזבון אחראי למילוי החובות הקבועות בסעיפים 73, 76, 90א ו-91 ובלבד שאם לא מונה מנהל לעזבון יחולו החובות האמורות על כל אחד מהיורשים.
(4) לענין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר.
לענין זה, "חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים" - החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים לאחר ההורשה, בין אם נעשתה לפני רישום צו ירושה או צו קיום צוואה, כמשמעותם בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ובין אם נעשתה לאחר רישום כאמור. "
אנו רואים שהכלל הפשוט אותו קובע סעיף 4 לעיל הינו כי הורשה אינה מכירה, אינה עסקה ולכן לא חייבת במס ומכאן שגם אינה חייבת בדיווח - אין אירוע מס. המחוקק למעשה איפשר את כניסת נעלי היורש בתוך נעלי המוריש עד למועד בו תימכר הירושה. אלא שנוצרה בעיה, אימתי תם הליך הירושה? המחוקק קבע שמכירת הנכס לצד שלישי בידי מנהל העיזבון אינה חלק מהליך ההורשה עליו ביקש המחוקק להגן במסגרת הפטור . אינה חלק מהליך ההורשה.
עוד יש להבחין בהגבלה נוספת אותה הכניס המחוקק בסעיף 5(ג)(4) המובא לעיל. מחד קובע המחוקק כי חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים כמובן שאיננה מכירה. מאידך קבע המחוקק כי לא ניתן להקל על ביצוע החלוקה באמצעות הבאת כספים או נכסים מחוץ לנכסי העיזבון כדי לשפות יורש כזה או אחר; חלוקת נכסי העיזבון נעשית בין היורשים רק בהתאם לנכסי העיזבון וללא תוספת נכסים/כספים חיצוניים. היה ונעשה שימוש בכספים/נכסים מחוץ לנכסי העיזבון, הרי שהחלק שניתן בתמורה לנכס/כספים אלחו יחשב כאילו נמכר ולא יראו אותו כמי שחוסה תחת הפטור הקבוע להליך הורשה.
כתוצאה מהרואות אלו שסקרנו לעיל הר שלדוגמא, מוריש שהוריש לשני בניו 2את דירתו ועתה כ"א מהם הבעילים של מחצית הדירה, עשוי להביאם לכך שלשם מימוש שווי העיזבון יהא עליהם למכור את חלקם בדירה בכפוף לחיוב במס (לדוגמא הם כבר מכרו דירת מגורים אחת השנה). במאמרינו הבא נתחיל לבחון את הפתרונות לבעיה זו.
עוסק בין השאר במיסוי: בינלאומי, מקרקעין, מע"מ, תכנון מס, ירושות, צוואות, נאמנויות, רילוקיישן (relocation) , מיסוי ענף ההיטק ויהלומנים, הלבנת הון. מחבר הספרים: "אמנות מס - 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנות ומיסוי נאמנות"; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מע"מ(4 כרכים); מחברם של מאות מאמרים. מרצה ב: לשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א.
ליצירת קשר - טל: 077-7051717; E- mail: aryetax@gmail.com; סלולרי: 599600 - 0544, מקור המאמר באתר המשרד - http://www.atax.co.il
ליצירת קשר - טל: 077-7051717; E- mail: aryetax@gmail.com; סלולרי: 599600 - 0544, מקור המאמר באתר המשרד - http://www.atax.co.il