התייעלות 

"התייעלות פירושה לפעמים לקצץ ציפורניים מפה ולקנות חולצה חדשה משם".

(אילן בן דב, הבעלים החדש והמאושר של חברת פרטנר, בעת שהודיע על פיטורי 117 עובדים, כדי לממן את ההלוואות לרכישת החברה מן הבנקים).

וואלה?!

למקרא השורה הזאת, מיד רצתי למגירה של אשתי, שלפתי את מספרי הציפורניים, קיצצתים בסגנון של אולגה המניקוריסטית מדיזנגוף, (ליוויתי פעם את אשתי לסשן), וקינחתי בקניית חולצה חדשה, מבית "קציבה", (אל-לה צווארון הודי, עם רקמה של אבו-חמסה מעל הפטמה השמאלית, למזל נוסף, שיהיה, אינשאללה).

והמתנתי.

לא ממש הרגשתי את עצמי מתייעל, אולם מיד אחרי הקיצוץ (של הציפורניים), הגיע הדוור עם 4 מכתבים רשומים, "התראות אחרונות לפני נקיטת הליכים" בגין חוב לעירייה של חולדאי, על סך 4567 ש"ח, של דירה שעזבתי לפני שנתיים.

כעבור עוד שעה, קיבלתי טלפון ממוסד גדול. בקול משתתף בצער, (הבנתי שמלמדים עובדות סוציאליות, כיצד להשתמש בקולן, על חשבון כמה שיעורי העשרה בפסיכולוגיה), כי ההלוואה שאישרו לי בזמנו, בוטלה, עקב מדיניות ההתייעלות שהומלץ על ידי חברה חיצונית שבדקה את  תפקודם, והמליצה כך. (לחברה קוראים חברת מקנזי, אל-לה סקוטלנד, למרות שבעליה, הוא הגיס של בן דב, במקור משכונת הפחונים מרמלה).

בעת שחניתי ליד חנות החולצות, רוכב קטנוע אלמוני, כיסח לי את הראי של המכונית החדשה, כזו עם מנגנון חשמלי, (3786 שקלים, לא כולל פירוק והרכבה), אולם יאמר לזכותו, שהכיסוח היה נקי לגמרי, שום שריטה בפח, למעט תלישה נקייה של הפגוש הקדמי,(כולל כמובן את כל הפרונט של האוטו, הכל יציקת פלסטיק אחת, מחוזקת בברגי פלסטיק שמחזיקים את עצמם בקושי, "יותר יעיל כך", אמר לי מנהל העבודה במחלקת הפחחות של טויוטה), בעלות לא במיוחד גבוהה של 9789 שקלים, כולל פירוק והרכבה.

לא נורא, אמרתי לעצמי, כי היעילות אל-לה בן דב, צריכה בכל מקרה להגיע, והכל לטובה, אל-לה הרבי מברסלב. (איך הוא קשור לעניין, מבטיח הסבר לגמרי הגיוני בסוף הכיתוב הזה).

קשרתי את הפרונט של האוטו בשרוכי הנעליים, ויצאתי לדרך עם אוטו נטול ראי, יעדי הבית.

לגמרי במקרה, (בטוח קשור לאין ראי שהיה לי, ואולי חלק ממגמת ההתייעלות בכל זאת), העפתי ביציאה רוכב קטנוע, (אחר כך יתברר, כי מדובר בזה שכיסח לי את הראי מלכתחילה, שהספיק להשלים בינתיים, משלוח של פיצות לרעננה). למרות שנגעתי קלות בהגה של הקטנוע, הנהג, (הפזיז יש לציין, למה? בהמשך, מבטיח), עף ישר על עמוד חשמל, עם הראש קדימה.

ללא שום קשר אלי, בגלל שלא סגר את רצועות הקסדה, (פזיז, אמרתי לכם) , זו עפה לה במסלול שונה ממנו, נחתה הישר על ראשו של ילד בן 4, שאבד את הכרתו, (וגם נשאר צמח).

רוכב הקטנוע נכנס עם הראש בעמוד חשמל, למרות שהעמוד התעקם, וחברת חשמל החליפה אותו, בדגם חדש, יעיל יותר, שלא מפצח ראשי קטנוענים, (אולם זה רק אחר כך), הראש של זה שלי, הלך לגמרי פייפן. הבחור החזיר את נשמתו לבורא בדרך לבית החולים, למרות שאני טוען, שלא הייתה לו נשמה, וגם לא שכל.

אותי עצרה המשטרה, 24  שעות של מעצר חובה, (מיועד לנהגים שהורגים אחרים, פן יהרגו גם את עצמם, כבונוס). אולם, במסגרת ההתייעלות הכללית, לא לקחו לי את השרוכים, כי אלה נשארו על הפרונט של הרכב.

בתוך התא מצאתי חינמון, ובו ידיעה שעשתה לי את היום: צהל הטיל על חברת מקאנזי לבדוק ולהמליץ איך להתייעל לקראת העתיד, קרי המלחמה הבאה.

זה יפה, וזה שווה הכל, עכשיו אני יכול לישון בשקט.

הערות למתקדמים: 

עלות הבדיקה של חברת מקנזי שווה לעלות אחזקתם של 154 עובדים, (בממוצע), בחברת פרטנר.

חברה אחרת, "קונטל" שמה, המליצה למשטרה איך ליעל את עבודת "המדור המרכזי" במחוז תל אביב, עד העת הזאת, היחידה הכי יעילה בכל הארץ.

לאחר יישום ההמלצות, כוח האדם ביחידה הוכפל בשנה הראשונה, כך גם נתוני הפשיעה במחוז. התבסס הפשע המאורגן, (לא היה לפני זה).

והיחידה, ששמה הוסב לימ"ר תל אביב, לא הצליחה לפענח אף תיק רציני שהונח לפתחה.

אני, באופן אישי, ממתין למשפט שלי. התיק שלי נפל על השופט הכי יעיל, (תיק ממוצע של הריגה, נדון אצלו 6 שנים, כלומר עם קצת מזל, אני סוגר 75, (בלתי אפשרי, עניין של התייעלות קוסמית), עד לסיום ההליכים , (אני בן 63, אבל אופטימי).

בינתיים חזרתי בתשובה, הצטרפתי לחסידי ברסלב בתל אביב. מי שרוצה לראות אותי, אני הזקן המקפץ על המשאית שלהם בשינקין.