בפס``ד מהפכני, החיל בית המשפט העליון של מדינת ניו-ג`רזי בארצות הברית, את חבותם של מעבידים למרחבי האינטרנט. בפסק הדין Blakely v. Continental Airlines קבע בית המשפט שעל מעביד האוחז במידע כי עובדיו עוסקים בפעילות אשר מטרידה אחרים בפורומים קיברנטיים, לנקוט באמצעים שיסכלו את הפעולות האסורות של עובדיו. משמעות פסק-הדין היא כי עובדת של חברת התעופה קונטיננטל, אשר זכתה בעבר בתביעה בגין הטרדה מינית, תהיה זכאית לפיצוי כספי בגין הערות משפילות אשר הועלו על-ידי עובדי החברה בפורומים באינטרנט. מקור הסכסוך נבע מתביעה שהגישה טייסת בחברת קונטיננטל ב- 1997, בו נטען כי פורנוגרפיה בתא הטייס יוצר מרחב עבודה עוין. במהלך התביעה הועלו הערות לפורום האינטרנט בו ביקרו את הגברת Blakely וטענו שהיא מנצלת את התביעה בכדי להצדיק את יכולתה המקצועית הירודה כטייסת. בתביעה דנא, טענה התובעת שהיא ידעה את מנהלי החברה מיד לאחר שהחל השימוש בפורומים באינטרנט, אך אלה לא נקטו בצעדים למניעת המשך ההטרדות. בתביעתה הנוכחית, טענה העובדת לפיצוי בגין הטרדה מינית, הוצאת דיבה ומרחב עבודה עוין. זהו כנראה המקרה הראשון בו נטענה טענת הטרדה מינית העולה משימוש בדואר אלקטרוני באינטרנט. הפורום באינטרנט נוהל על-ידי ספק שירותי האינטרנט, CompuServe, והוקדש לעובדי צוות אויר של חברת התעופה קונטיננטל. בית המשפט היה בדעה שהגם שהפורום הוירטואלי נוהל מחוץ לדלת אמותיו של מקום העבודה, הרי שיש לו השפעה ישירה על המתנהל במקום העבודה עצמו. אומנם הפורום נוהל על-ידי גוף עצמאי, הרי שהתועלת שהמעביד הפיק מאותו פורום, ועצם העובדה שעובדים רבים נמנו על חברי הפורום, הביא לכך שבית המשפט נאחז במסקנה שהפורום הינו כידו הארוכה של המעביד. עובד אשר כפוף להערות משפילות ופוגעות באותו מרחב וירטואלי ודאי ימצא עצמו במרחב עבודה מנוכר גם כן. על-כן מחובת המעביד לפקח על אותם פורומים וירטואליים אשר הינם חלק אינטגראלי ממרחב העבודה. ברגע שהמעביד היה מודע מבחינה מעשית למתנהל בפורום, בית המשפט פסק שהיה עליו לנקוט בצעדים להפסקת ההטרדות האישיות. בעיה נוספת שעולה משיתוף הודעות בפורומים באינטרנט נובעת מכך שרוב המשתתפים בפורום נמצאים תחת זהות בדויה המקנה לדבריהם יתרון ייחודי - לא ניתן לדעת מי המקור האמיתי בעולם הפיזי שהשאיר את ההודעה. לפיכך, בתביעות דיבה והוצאת לשון הרע לא ניתן לפתוח בהליכים מבלי לדעת מי הוא ו/או היא המקור להוצאת הדיבה. הגורמים היחידים בעלי היכולת לזהות את המקור הינם אלו שמספקים את התשתית הטכנולוגית לפורום. אך גם בנושא זה מתעוררת סוגיה משפטית שמחד זכויות יסוד כמו חופש הביטוי והגנת הפרטיות עומדות אל מול הזכות של הנפגע מהוצאת דיבה ו/או לשון הרע להביא לדין את הפוגע. יש המעריכים כי למעלה מ- 70 תביעות הוגשו בשנים האחרונות כנגד נתבע אנונימי (בנושא נתבעים אנונימיים, ראה מאמרינו הקודמים). מירב צווי הגילוי הותקפו עד היום בטענות טכניות, כאשר זהו אחד המקרים הראשונים שבו יש פסיקה בנושא המהותי. בפס``ד מפלורידה, נפסק כי גולש אנונימי בפורום אינו זכאי לחסינות מיוחדת אשר תדחה או תמנע הליכי משפט רק משום שהערותיו הועלו לפורום באינטרנט. בית המשפט פסק כי הן ספק שירותי האינטרנט, חברת AOL והן הפורטל Yahoo שסיפקו את התשתית לפורום, חייבות לציית לצו גילוי שמחייבן לגלות את שמותיהם של הגולשים בכדי שיעמדו לדין בגין הוצאת דיבה. כל טענות הנתבעים האנונימיים שגילוי פרטיהם האישיים יפר את זכויותיהם לפרטיות וזכותם לחופש הביטוי ומנוגד לחוקה האמריקנית, וכי התיקון הראשון לחוקה, המקנה את זכות היסוד לחופש הדיבור, מספק על כן חסינות מוגבלת ל``דיבור`` אנונימי באינטרנט, נדחו בפסק הדין. נושא התביעה עלה מפורום אינטרנט המנוהל על-ידי חברת Yahoo המיועד לחברה הציבורית Hvide Marine, Inc., שממוקמת בפלורידה. לטענת מנהל החברה לשעבר, בתחילת 1998 הועלו לפורום הודעות אנונימיות אשר טענו שמנהל החברה כפוף לחקירה של רשות ניירות הערך ושהוא עסק בניהול כוזב של חשבונות החברה. ההודעות היו כה שליליות עד שהמנהל נאלץ להתפטר מן החברה. המועצה האמריקנית להגנת זכויות הפרט, American Civil Liberties Union (ACLU), הגישה דו``ח לבית המשפט בו נטען כי אנונימיות באינטרנט צריכה לקבל הגנה גבוהה יותר מאשר מקרים רגילים בגלל הקלות שבה ניתן להיכנס לאינטרנט והקלות והמהירות שבה יכולים נפגעים להעלות הכחשות להודעות מכפישות. בית המשפט דחה טיעון זה ולא מצא כל סיבה שבפעילות באינטרנט ניתן לחרוג מעבר להגנות המקובלות בהליכי הוצאת דיבה. פסק דין זה הולך בתלם עם פסיקה נוספת שיצאה לא מכבר ממרחבי שיפוט אחרים בארה``ב. בפס``ד מקליפורניה דחה השופט בקשה שתמנע מחברת Yahoo מלהישמע לצו גילוי לגלות זהותם של מנויים אנונימיים אשר העלו טענות לפורום אינטרנט בנושא חברת החומרה Xircom, Inc.. גם השופט מקליפורניה טען שאין הגנה מיוחדת להכפיש את שמו של אחר. גם במקרה זה, העלה גולש הודעה אנונימית לפורום של Xircom בטענה שהינו עובד החברה. ההודעות טענו שהחברה מייצרת מוצרים פגומים ושהינה מנוהלת בצורה לא מקצועית. עורכי הדין של הנתבעים טוענים שהתביעה הינה חסרת בסיס, ושכל מטרת התביעה הינה לדכא את חופש הביטוי בחברה. באם החברות Xircom או Hvide ימשיכו כפי שחברות אחרות פעלו, הרי שהן יבטלו את תביעותיהן לאחר גילוי זהות הנתבעים. זו הייתה דרכה של חברת Raytheon, אשר הגישה בחודש פברואר תביעה כנגד 21 נתבעים אנונימיים. לאחר גילוי זהותם התברר כי מירב הנתבעים היו עובדי החברה. מיעוטם (4) התפטרו, והאחרים נשלחו לייעוץ. באם החברות לא יבטלו את תביעותיהן, ולנתבעים יהיו כיסים מספיק עמוקים, ניתן לשער שהעניין יגיע בסופו של דבר לדיון בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית, אשר, יש לקוות, יקבע סטנדרטים ואמות מידה להתנהגות נאותה בפורומים באינטרנט.
אביב אילון, עו"ד, מומחה בדיני אינטרנט וסייבר בעל משרד אביב אילון ושות' עורכי דין
