הכנה נכונה לפרישה 

תכנית טובה להכנה לפרישה לא רק תספר לעובד אילו זכויות מגיעות לו, כי אם תעסוק בהיבטים טיפוליים שיתמקדו במטענים הרגשיים של הפורש

לפני כעשר שנים נחתם הסכם בין אירגון התעשיינים לבין ההסתדרות, המחייב את התעשיינים לבצע תכניות הכנה לפרישה לעובדיהם. לכאורה, זו הייתה החלטה מצוינת, שגילתה רגישות לצרכי הפורשים. למעשה, מרבית האירגונים נוהגים להסתפק בתכניות קצרות, במהלכן אין זמן להכיר את מצבו האישי של כל משתתף, ואין שום סיכוי ליצור מצב של למידה ותובנה. ניתן לומר שהתוכניות הללו אינן בכלל הכנה לפרישה, כי הן אינן מכינות לשום דבר. לכל היותר, אלו הם ימי עיון העוסקים בזכויות הפורש.

לנצל את הפוטנציאל

אילו יעדים תשיג תכנית הכנה טובה לפרישה? היא תפחית את החרדות מהשינוי; היא תחזק את הערך העצמי של האדם כדי לאפשר לו להתמודד עם השינוי בצורה אופטימלית; היא תיצור בסיסי תמיכה וחיזוק במשפחה ובמעגלים החברתיים של הפורש; היא תעורר ותעודד חשיבה בוגרת ורציונלית לאיתור וניצול הפוטנציאל הגלום בפרישה; והיא תקנה מידע רלוונטי ומעודכן לצורך מימוש הזכויות המגיעות לפורש.
המטרה האחרונה בלבד - הקניית מידע על זכויות - היא בעלת אופי אדמיניסטרטיבי. כל האחרות הן בעלות אופי טיפולי, במובן שהן דנות במודעות אישית, במטענים רגשיים ובתקשורת. האופי הדומיננטי של תכנית טובה להכנה לפרישה יהיה טיפולי בעיקרו, ויועבר על ידי אנשי מקצוע - פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בעלי הכשרה בעבודה קבוצתית עם אוכלוסיה בוגרת.

זעם, כאב, תסכול, חרדה

האנשים העוסקים בתכנון ובעריכת תכניות הכנה לפרישה, חייבים להיות מודעים ורגישים להיבטים האנושיים של האוכלוסיה בה הם עוסקים. האנשים המגיעים לקורסים טעונים לעיתים ברגשות בעוצמות רבות - זעם, כאב, תסכול, חרדה, תחושת נטישה ואף נבגדות. לפעמים תחושות אלה הינן גלויות, אך לעיתים אין האדם מודע בכלל לקיומן בגין מנגנוני הכחשה או הדחקה. במקרים כאלו, האנשים אף עשויים להפגין תחושה של אופוריה ואופטימיות מופגנת.
בדומה לכל ציבור גדול, גם בקרב ציבור הפורשים קיימת שונות רבה ביכולת הקומוניקטיבית והמילולית. יש המסוגלים לתת ביטוי מילולי ברור לרגשותיהם, והם נוטים לשתף בקלות גורמים אחרים בעולמם הפנימי, ויש המתקשים לבטא את רגשותיהם, במיוחד בנוכחות זרים הנקלעים בדרכם לתקופה קצרה וקצובה.

חופשה במלון

הכנה לפרישה היא "התערבות בשעת שינוי", להבדיל מ"התערבות בשעת משבר", האופיינית לעבודה הקלינית. קיימים אלמנטים שונים בעלי גוון חברתי-תרבותי, העשויים להקל על תהליך הפרישה הצפוי, כמו קיום הקורס על חשבון העבודה, או שליחת העובד עם בן זוגו לחופשה במלון שם יועבר הקורס. אך צ'ופרים אלו הם שוליים למטרות התכנית. אין ספק שכל עובד יהנה לבלות עם בן זוגו במלון על חשבון העבודה, אך איוולת היא לחשוב שמידת הנאתו משקפת נכונה את הצלחת התכנית.
יש אירגונים המעסיקים יועצים אירגוניים במיוחד למשימה הזו. מטרת היועצים הללו היא קידום תהליכים, המשפרים את תפוקת האירגון. אבל מטרת ההכנה לפרישה אינה תפוקה, והלקוח העיקרי הוא הפורש ולא הארגון. כך קורה שבהעדר הכלים המקצועיים להשגת המטרות הטיפוליות, הופכים היועצים האירגוניים לקבלנים, שמדגישים את האספקטים האדמיניסטרטיביים על חשבון ההיבטים הטיפוליים, ומעדיפים לגרום למשתתפים ליהנות במקום להתמודד באומץ עם הנושאים האישיים והמורכבים.