הדברים מובאים מתוך ניוזלטר חינמי דו-שבועי של חברת "שער למגזר"- מחלקת לימודי ערבית מדוברת. להצטרפות לקבלת הניוזלטר המלא, הערוך וכולל הקישורים- ראו באתר "הכוורת"
שלום לכולנו
חוזרים ונפגשים אחרי שבועיים, מברכים את תלמידי הקורסים שלנו, אלו שהתחילו בשבוע שעבר ואת מי שיתחיל בקרוב. כמובן שגם את כ---- ל המתעניינים בערבית המדוברת, באשר הם.
הפעם- על נסיכים, כוכבים, טורקים ואחרים. נתגלגל מפה לשם ונלמד תוך כדי.
ולפתגם הראשון-
אזא אנא אמיר ואנת אמיר- מין יסוק אל חמיר ?
אם אני נסיך ואתה נסיך- מי ינהג את החמורים? אם כולנו מנהלים, מי יעשה את העבודה השחורה? כנראה שהעובדים הזרים, אלה שאי-אפשר בלעדיהם אך מצד שני נרדפים ומגורשים.
אז אמיר- נסיך, אמירה- נסיכה. מלך הוא מלכ והמלכה היא מלכה.
נזכיר פתגם שעבר אצלנו לא מזמן-
אל אעור פי בלאד אל עמיאן- מלכ
הסומא (בעין אחת) בארץ העוורים- מלך.
אעור נמצא כאן על משקל בעלי מום (ושאר תיאורים גופניים שהוא גם משקל "ערך היתרון". כמוהו גם:
אעמא- עיוור, אטרש- חירש (וכך אפילו שמו של הזמר המצרי הנודע, פריד אל אטרש) אערג'- צולע, אקרע- קירח (וגם קרע או קרעה היא דלעת, כמו שהיינו "מכסחים" את מי שעשה תספורת קצוצה ואמרנו "עשה גרע" שהיא אותה "קרע" אך בהיגוי הבדווי).
הפסקת הסטוריה וידע כללי:
בניוזלטר הקודם דיברנו על תרנגול ההודו שלנו, הוא ה- turkey האמריקאי. לא נניח לטורקים גם הפעם ונגיע דרכם למחוזות חדשים, בלי להזניח את השפה הערבית המדוברת שלשמה התכנסנו כאן.
טורקיה ממשיכה לככב בכותרות וכולנו שמענו את הסיפור של כמאל מוסטפא אטאטורק, אבי טורקיה המודרנית. הוא עלה לשלטון לאחר שהיה מפקד צבאי מצליח ומשנת 1924 פתח במסע של קירוב טורקיה לתרבות המערבית, על חשבון הדת והמסורת האסלאמית שהיתה נהוגה קודם לכן. במסגרת זו ביטל מוסדות אסלאמיים שונים, קיבל והחיל מערכות חוקים אירופאיות,אימץ מערכת כתב חדשה המבוססת על אותיות לטיניות ואפילו אסר על חבישת תרבוש ובגדים מזרחיים ואימץ את הלבוש המערבי.
האירוע היכה גלים באירופה ובמערב וטורקיה נחשבה למדינה מודרנית ומתקדמת יחסית למזרח הערבי-מוסלמי שמאחוריה. ביטוי יפה לכך נמצא בספר "הנסיך הקטן" של סנט-אכזופרי, בקטע המדבר על התוכן (האסטרונום) הטורקי. והנה ציטוט מהספר:
"יש לי יסוד לשער כי הכוכב שממנו בא הנסיך הקטן הוא הכוכבית הידועה בסימן "ב-612". כוכבית זו ראו בטלסקופ רק פעם אחת בלבד. אסטרונום תרכי הוא שגילה אותה בשנת 1909.
התוכן התרכי הופיע בועידה בינלאמית לאסטרונומיה והוכיח את דבר תגליתו באותות ובמופתים. אך איש לא האמין לו בשל לבושו המוזר.
כך דרכם של המבוגרים.......
למזלה של הכוכבית "ב-612" קם בתרכיה מושל תקיף, שפקד על בני עמו להחליף את בגדיהם בלבוש אירופי, אף הכריז כי כל העובר על חוק זה אחת דתו להמית. בשנת 1920 חזר התוכן והוכיח את דבר תגליתו. הפעם הופיע בחליפה אירופית הדורה מאד והכל קיבלו את דעתו."
הפרשנים טוענים כי בתקופה זו ניכרת מגמה הפוכה בטורקיה והיא עושה את דרכה בחזרה לכיוון האסלאמי. אנו, כזכור, לא נעסוק בפוליטיקה אלא בשפה, והנה לפנינו כמה סיפורים וסוגיות הנוגעות למה ששמענו.
נזכיר או נחדש לחברים שרבים מכוכבי השמיים נושאים שמות ערביים. הנה דנב שהוא דנב(זנב) הערבי, וגה שהוא עוף דורס וכוכב שנקרא "ביתאלג'וז" שמתאר את כתפו של הצייד אוריון. שמות כוכבים רבים מתחילים ב "אל..."- (ה' הידיעה בערבית) שמעיד על שם שמקורו ערבי. הסיבה לכך היא האסטרונומים הערביים המפורסמים מימי הביניים שנתנו את השמות. גם הם תרגמו לעיתים שמות לטיניים, יווניים ואפילו בבליים קדומים יותר. כוכב הוא נג'ם או נג'מה וכוכבים הם נג'ם.
כמעט לסיום- שני פתגמים שהם אחד, מאד שימושיים כשמתארחים בבית ערבי וזוכים לארוחה כיד המלך. האורח עומד להתפקע ואומר: וללהי, חלס ! אנא שבעאן!! (באלוהים, מספיק, אני שבע!!).
המארח יענה בפתגם יפה- אל אכל קד אל מחבה – האוכל כגודל האהבה (שאני המארח רוחש לך, האורח). לאחר עוד כמה מנות יחזור האורח ויאמר שאינו יכול יותר להכניס אפילו "ביס" אחד לפיו וישמע מהמארח- אלשבעאן אלו ארבעין לקמה. השבע יש לו (עוד) ארבעים ביסים.
בנימה שבעה זו נסיים, עם הפניה לקובץ מקצועות וגם בחזרה לעונות השנה ותופעות טבע.
כאן בהמשך הדף תוכלו להצטרף לדיון בניוזלטר, בפתגמים ובמילים ולהעלות כל הערה והארה. פרט לכך- פתחנו באתר "פורום ערבית מדוברת" המשמש קהל יותר גדול של לומדים ומתעניינים. גם שם אפשר למצוא חומר, לשאול ולענות להנאתכם. אתם מוזמנים להשתמש בפורום לכל מטרה לימודית.
ניר פלוטקין M.A. מנכ"ל "שער למגזר" - פעילות מקיפה במגזר הערבי. http:/www.lamigzar.com/
